הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פח

[מוזיקה] שבס דף פחס אנחנו מתחילים בלוך הביס אומרת המשנה עושה שני בתי נירין בתי נירין זה לולאות שמשחילים בהם את חוטי השתי במלאכת ההריגה או בתי נרים זה עצם פעולת עשיית או סריגת הבד אז עושים לולאות זה בתי נירים אז בנירים זה ב ו בירוס קירוס זה כשופר מאיזה מין הפני משה אומר מין סיב לך ורך ו בנפה ו בקברה ובסל וכל אחד מהם מחור לולה הי בגודל שונה חייב התופר שתי תפירות והקורה על מנת לתפור שתי תפירות גם כן חייב זה נקרא שהוא מקלקל בשביל לתקן אז זה גם תיקון נרי נריה זאת אומרת חוטים בקרוס קרומה כמו שאמרנו סיב לך רבי בא רב ירמיה בשם רב הממת צדדיו בשבת היה בן אדם שתפר ביום שישי שתי חתיכות של בת ובשבת הוא רואה שהם קצת השתחררו והוא בא מותח אותם אז על עצם זה שהוא מתח אותם חייב משום תופר עכשיו המשפט הבא הוא לא נוגע לפה אבל הוא נוגע לשם בדפים שלנו את זה ב דף סג שם הגמרא מדייקת נאמר משום תופר ומשום כושר אם רב לא אמר כושר משמע ברב שהוא חייב גם אם הוא לא עשה קשירה הלכה ג' הקורע בחמתו הוא מאוד כעס ובגלל זה הוא הלך וקרא ועל מיתו שיש מצווה לקרוע כל המקלקל פטורים ומקלקל עעל מנת לתקן זאת אומרת למשל הוא קורע בשבילי פור שיעורו כמתקן בעון קו מרבי בא הגמרא הבינה למה זה שקרה על מיתו אתה אומר שהוא מקלקל והוא פטור למה הוא פטור לכאורה בגלל שבן כך הוא לא קיים את המצווה אז שואל שאול שאלו את רבי בא הי אחמה תמר תמן השוחט חטאתו בשבת אדם ששוחט קורבן חתס בשבת אז מצד הכפרה הוא כיפר אבל כיוון שהוא עשה עבירה בשוגג הוא מביא אחרת לכפר על זה אז לכאורה ואמר ופחה לא יצא ידי קרעו כמו ששם אתה אומר שהחטא כן חטאת אז כך גם פה תגיד למרות שאסור היה ללא לקרוא בשבת תגיד שכיוון שסוף כל סוף הוא קרא הוא יצא ידי חובת קריאה אז ממילא למה הוא פטור למה הוא מקלקל אלא חיייבים להגיד שבאמת הוא יצא ידי חובת קריאה ולמה הוא פטור כרב שמעון ורב שמעון אמר ד שאל צורך בגופו של דבר ופה הוא לא צריך את עצם הקריאה אלא זה איזה מין מצוות חכמים לקרוא זה לא נקרא מלאכה שצריכה לגופה אמר לון חילוק אל תשוו תמן הוא גרם לעצמו ברמה אח את גרמת לו כאן בקריאה מי אמר לו לקרוא רבנן אומרים לו לקרוא אז הם אומרים לו אל תקרא בשבת אז לכן הוא לא יכול לקרוע בשבת ולצאת ידי חובת קריאה אבל בקורבן הוא הוא רוצה הוא רוצה כפרה אז אם כן הוא גרם לעצמו אז כשהוא בא ושוחט בשבת כפרה יש לו אמר רבי יוסי הוא לא מסכים לחילוק והוא לא מקבל את זה ואומר ואפילו תמנת גרמת לו גם לגבי החיוב חטאת מי אמר לו להביא חטאת התורה אמרה לו שאילולי שאמרת לו שיבוא איך היה מתכפר לו אז אם כן אז אם התורה אמרה להביא חטאת אבל היא אמרה שבשבת לא מקריבים חטאת אז גם אמור להיות שלא תכפר לו אז אם אתה אומר ש בחטאת זה מתכפר כנראה גם בבגד יש שהוא יצא ידי חובת קריאה אז הוי צריך ממר למה הוא פטור אצלנו בגלל דרב שמעון הי חבר בוקו מ רב יוסר איך אתה אומר שזה נקרא שהוא קיים מצוות קריאה למרות שהוא קרא בשבת לא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק מצה גזולה אינו יוצא בא ידי חובתו בפסח אז כך גם פה כיוון שהוא עשה עבירה תגיד שהוא לא יצא ידי קריאה אמר לו תמן גופה עבירה זאת אומרת גוף הדבר שעושה בו את המצווה היינו המצה הזאת היא עבירה היא גזולה בר מחה הוא עבר עבירה אבל לא גוף המצווה זה לא עבירה והוא מביא לזה רעיה ככה אנו אומרים הוציא מצה מרשות היחיד רשות הרבים אלא יוצא בידי חובתו בפסח ודאי שהוא יוצא כיון שגוף המצווה לא בעבירה תני מצא גזולה אסור לברך עליה אמר הבוש על הוא בוצע ברך נעץ השם אז קצת משמע כאן שרק אסור לברך אבל בדיעבד הוא יצא לידי חובת מצע אז מיד אומרת הגמרא אמר רבי יונה אדה דאתמר בתחילה רגע הוא מדבר קודם כל על איזה ברכה ברכה ראשונה זה הוא לא יכול לברך כי הוא בא לברך על דבר גזול אבל בסוף ברכה אחרונה אחרי שהוא כבר אכל הוא כבר לא חייב להחזיר את הלחם את המצה הוא צריך להחזיר דמים אז אם כן ברכה הוא יכול לברך לא דמים הוא חייב לו עכשיו לגבי עצם הדין שאמרנו שהוא לא מברך ממה שמה שידי חובת מצא הוא יצא בא רבי יונה ואומר אין עבירה מצווה אין אין פה בכלל הוא לא יצא ע ידי המצווה זה לא רק של ברכה הוא לא יכול לברך רבי יוסה אמר אין מצווה עברה אותו רעיון ג בנוסח שונה אמר רבי למה במת הטם שכתוב בפסוק אלה המצוות אם עשיתן כמצוות אן מצוות ואם נ ונל מצוות הלכה ד' אומרת המשנה שיעור המלבן והמנה שהוא מפריד את החוטים של הצמר הצובע והטובה שוא עושה חוט שיעורו קמלו רוחב אסית כפול רוחב אסית זה המרחק שבין אצבע למה וכפול זה כפול ההורג שני חוטים שיורן כם לא הסית שואלת הגמרה תמן תנין המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה וכתוב שם בהמשך ש מי שמוציא צבע שיעורם כדי לצבוע בגד קטן אז אתה רואה ששיעור של הוצעת צבע כדי לצבוע בגד קטן ופה אתה אומר לגבי צבע עצמו מה שיעור הצביעה כם ל רוחב עסית ואח התמר החן מחלקת הגמרא תמן במוציא לצבוע שיעור הוצאה זה לא חשוב רק שיעור נכבד שאפשר לצבוע בו בגד קטן אבל ברמח צובע ממש זה בשיעור יותר קטן שקיב יבר חב ס ובר ל ע עד כן ד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: