הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פה

[מוזיקה] שבס דף פה אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ג אומרת המשנה כותב שתי אותיות בין בימינו בין אם הוא כתב ביד שמאל בשמאלו בין בשם אחד בין בשני שמות הקורבן הדע מפרש שם אחד שזה אותה האות פעמיים א' שני שמות זה א' וב בין משני סימניות אפילו שהוא לא כתב אטיות אלא סתם סימנים בכל לשון עות אחת הוא כתב בעברית ועוד שניה כתב בשפה אחרת חייב ולמה חייב אז תקמה זה רבי יוסי וזה מה שאמר רבי יוסי לא נתחייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכך היו רושמים על קרשי המשכן לידי זה הו בן זוגו אז זה לא דין דווקא בכתב זה גם בסימנים ולכן גם שני סימנים חייב אמר רבי יהודה הוא חולק רבינו סובר שצריך שיהיה שתי אותיות שיש להם צירוף עם משמעות של מילה וזה מה שהוא אומר מצינו שם קטן משם גדול למשל אם הוא תכנן לכתוב שמעון או שמואל והוא גמר לכתוב שם שם משמעון ו משמואל נוח מן אחור דן מדניאל גד מגדיאל אז למרות שהוא לא התכוון לכתוב את המילה גד אבל כיוון שנשאר לו שתי אותיות שיש להם משמעות של שם אז הוא כבר חייב עליהם אבל זה ברור שאם הוא לכתחילה התכוון לכתוב גד לא צרי אין בזה שום חידוש חידוש הוא שלמרות שהוא התכוון לכתוב גדיל והוא עצר בגד כיוון שיש איזה משמעות של מילה הוא חייב אבל בשני סימנים לרבי יהודה לא יהיה חייב נתן סימניות שכבר על זה לבד חייו זה רבי יוסי של המשך המשנה מהוא בכל לשון אז יש כאלה שמפרשים כאילו מה החידוש בזה אומרת הגמרא אפילו אל ואלפא כתב א' בעברית ואלפא בשפה אחרת בכתב של שפה אחרת לכן זה גם מצטרף זה החידוש שואלת הגמרא וחש לומר לגבי הקרשים מה עוזרים הסימנים הרי שמה יתן של מטן למנן ושל מעלן למטן אולי יהפוך את הקרש את ראשו למטה ולמטה את ראשו למעלה את הרגליים ואז הסימנים לא יעזו אומרת הגמרא לא אי אפשר להפוך את הקרש כי כמן קול מוסין היו עשויים קרש בתחתיתו יש לו יתדות כאלה שנכנסים לתוך האדנים אז מם כן הוא מזהה מה התחתית של הקרש וכש לומר שמה יתן שבפנים בחוץ שבחוץ בפנים יהפוך את הצדדים של הקרש בפנים לבחוץ גם ה זה אומרת הגמרא אי אפשר להחליף טבעות היו מוכיחות וכש לומר שמה יחליף אולי יחליף את הסדר של הקרשים אמר רב אח לוכסן היה כתוב עליהם הסימן היה בצורה אלכסונית זאת אומרת בקרש הזה הסימן קצת יותר למט עליו בבן זוג שלו הסימן קצת יותר למטה אנחנו מבינים שהוא ראשון והוא שני שואלת הגמרא בכלל ויחליף מה אכפת לך שהוא יחליף למה זה בעיה אמר רב אימי שכתוב וכמותה את המשכן כ משפטו איזה משפט וכי יש משפט לעצים אלא למדנו מכאן איזה קרש זכה לינתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום וצריכים להקפיד לא לשנות את הסדר מספרת הגמרא מעשה הילן דרב אושייה משפחת רב אושייה ודבר פזי הבון שאלים בשלום נשיאה בכל יום היו רגילים לשאול בשלום הנשיא כל יום ואבו אילן דרב אושי אלין קדמאי אן מכנסים ראשונים ונפ קין קדמ ויוצאים ראשונים אזלין אילין דבר פזי משפחת בר פזי פעם אחת התקרה שהם התחתנו בנשיאות הם נהיו מחונים ם הנשיא ואז הם נהיו יותר חשובים אז הם באו רצו להחליף את הסלר אתון בן מול קדמי רצו להיכנס ראשונים הלכו ושאלו השתלת לרבי אמי אמר לון רבי מי מהדרה שלנו וכמותה את המשכן כמשפט וכי יש משפט לעצים אלא איזה קרש זכה לנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום וגם אתם אל תשנו את קביות עכשיו הגמרא תגיד מעשה שפסק הפוך טרן זרין זרין זה גם כן משפחות הבון בציפורי בלוטה ו פגני הרב קורבן הידה אומר שבלתי הם היו חכמי עצה ופג הם היו אדיות הבון שואלין בשלום נסיה בכל יום ובון בל עלין קודמי נפקון קדמ הם נכנסים ראשונים ויוצאים ראשונים אזן פגני וזכו באורייתא הלכו ועמלו בתורה והיו שמה תלמידי חכמים אטון באו מלו קדמה רצו להיכנס ראשונים השתלת לרבי שמעון בן לוקיש שאלה רבי שמעון בן לוקיש לרבי יוחנן אל רבי יוחנן הוא דרשה בבי מדרשת רבי בניה מה הוא דרש אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול שהוא מאוד מיוחס עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ אז בהתחלה חשבו סברין מימר שרק איפה שזה נפק מינה לבדות שעבדו אותו קודם ולכסות ולאחיות אבל ה לישיבה זאת אומרת לכבוד בעלמה לא לכבל את הממזר התלמיד חכם אמר רבי אבין אף לישיבה למה מהתה מה המקור של זה הוא יקרה היא מפנינים נותנים כבוד לתורה אפילו יותר מהפנינים מה זה הפנינים אפילו מזה מהכהן הגדול הזה שהוא נכנס לפני ולפנים תני וגד מגדיל מתבן לרב יהודה איך אתה אומר שהוא כתב דן מדניאל זה לא אותה האות נ ולא אילין פשוטין ואילין כפופי האות נ של דן זה נן פשוטה וה נון של דניאל היא כפופה וגם בשם משמעון תלי אז הגמרא לא עונה בבבלי כתוב שאינו חנ גם בצורה שונה זה עדיין אותה המילה יש לזה הגדרה של המילה שם גם אם המ היא מ פתוחה תני בשם רב יהודה כתב שני אותיות שווים והם שם יש להם משמעות אז הוא חייב כגון שש מתוך המילה ששת או ששך ת גג רר חך ורבנן אמרה שתי אותיות בכל מקום אז הכוונה בכל מקום הכוונה נכון על שתי אותיות הוא חייב אפילו אם אין להם משמעות של שם ביחד אבל לפחות שם יהיו שונים שזה לא תהיה אותה האות אבל אם זה אותה האות רבנן חולקים ום אומרים שהוא לא חייב השכחת אמר נמצאת העתה אומר שיש כלת וחומרת על דרבי יהודה כלת וחומרת על דרבנן מה מה הכולה והחומרה כלת הראשונה יש כאלה גורסים כאן על דרבנן אם הוא כתב שתי אותיות שווים והם שם על דעת דרבי יהודה הוא כבר חייב כיוון שיש להם משמעות על דעתו דרבנן פטור כיוון שזה אותה האות קלט עלד רב יהודה שתי אותות מכל מקום אף על פי שאינן שם הוא כתב שתי אותיות שהם לא דומות ואיין להם משמעות משותפת על דעתון דרבנן חיה על דת רבודה פטור שואלת עכשיו הגמרא חלפה שיטתי דרבי יהודה יש קושיה על רבי יהודה דתני יכול עד שיכתוב את כל השם או עד שיהרוג את כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה תלמוד לומר בלא שנה פסוק מ אחת אפילו חלק מהמלאכה אם אחת יכול אפילו כתב אות אחת אפילו הרג חוט אחד אפילו עשה בית אחד בנפה ו בקברה תמו לומר ועשה אחת צריך לעשות מלאכה שלמה אז איך ניישב את הסתירה עק כיצד עד שיעשה מלאכה שכ יוצא בה מתקיימת שיש לה משמעות בפני עצמה אז רואים שרבי יהודה מצריך שיהיה משמעות שלמה למלאכה כך גם פה במשנה שלנו רבי הודה גם כן אמר שצריך שיהיה משמעות לשתי האותיות שהוא כותב מתוך שם שלם ואכה הוא אומר במקום אחר ראינו למעלה בבריתה שרבי יהודה אומר השובת ומקטע לאריג הוא מקע לריג או כדי להרפות את החוטי הערב שהם מאוד מתוחים או כדי ליישב י יש שמה איזה חוט על חוט כדי שהוא יתיישר הרי זה חייב מפני שהוא מיישב בידו ולכאורה פה הוא לא עשה מלאכה שלמה אלא הוא עשה רק מקצת ובכל אופן רבי יהודה מחייב והגמרא לא עונה עד כאן דף פה
לצפיה בתכנים נוספים: