הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פד

[מוזיקה] שבס דף פד אנחנו מתחילים בשליש האחרון של העמוד הקודם נתחיל בדברי רבי ירמיה רבי ירמיה בשם רב המרכיב מיתה של גילה היו כאלה צורפי נחושת היו רגילים ללכת מעיר לעיר אז הם היו לוקחים איתה מיטה שהמיטה הזאת היייתה מתפרקת ואז כשרוצים מרכיב אותה פותחים ומותחים את הפרקים ואז היא מתקבעת חייב משום בונה רבי זירה חולק אמר רבי זירה אינו אלא כ נוטל מלבן ונותנו על גבי לבנים בשבת הקורבן העדה אומר שהמחלוקת שלהם אם יש בניין בכלים או לא סובר שאין בניין בכלים כאלו רב אמנונה הורה לרש גלוה להתיר שולחן של פרקים בשבת הוא התיר לו להעמיד כזה שולחן כי הוא סובר שאין בניין בכלים וזה גם לא מכה בפטיש כיוון שזה עומד להתפרק שוב עכשיו הוא לא היה לבד אמרין רב חונא ברחי אה ואמי גם הוא הסכים להתר הזה שמר רב יהודה ואמר מן דורלי לא ילף ולא שימש לא למד ולא שימש חכמים אמר רבי שמאי מן דורלי כרבן שמעון ב גמליאל הורלי דתן לוחים שבספרו כאלה שם בונים שהם חלקים מהספינה וש באריסה ונ קליטי המיטה זה עמודים כאלה שפורסים מעליהם את הכילה ורגל השולחן ויד הסכין שפירשו זה יצא מהמקום הרי זה לא יחזיר אם החזיר הרי זה פטור ואם תקע תקע אותם בחוזק הרי זה חייב רבי שמעון בן גמליאל אומר אם היו רפים זאת אומרת עם הנקבים גדולים וזה מתפרק בקלות נוטן ומחזיר אפילו לכתחילה מותר אז אם כן זה שהתיר לרש גלות השולחן של פרקים הוא צב כמ רב שמעון גמליאל תני קבועים כוונה למשל הרווחים ש בספינה אם הם קבועים עם מסמר אז הם חיבור גמור לספינה גם לטמ וגם להזיה אם חלק אחד נטמע גם זה מה אם הוז הוזה הי זו על חלק אחד אז גם זה ניתר כמובן בספינה זה לא רלוונטי כן ספינה לא מקבל לתומה בדבר שכן נתמ תקועים היינו שהם לחוצים ביחד הם תקועים יחד אבל בלי מסמר וחיבור לתומה היינו לחומר ואינו חיבור לזה זה לא חיבור לכולם הנוטלים והנותנים היינו שהם מתפרקים אינם חיבור לא לטו ולא להזיה שואלת עכשיו הגמרא ואכ אתמר הכן מה שמענו מכן שתקועים זה לא חיבור מצד הדין ולעניין שבת אמרת שתוקע הרי זה חייב חוס מחלקת הגמרא ואומרת תמן דקן לקבוע אז ממילא לא קבע אינן חיבור לכן לעניין תומה זה לא חיבור ברם אחה תקיעת היא גמר מלאכתן ואז זה נקרא מלאכת מכה בפטיש תני רבי סימאי אומר המרכיב קרן עגולה חייו קרן פשוטה פטור קרן זה היה להם איזה כמו צינור כזה כמו חליל עם חורים שהיו נועצים בו עוד קנים ואז עושים מזה כלי נגינה אם זה היה בקרן העגולה היו תוקעים את זה בחוזק לכן חייב בקרן הפשוטה זה לא היה בחוזק לכן פטור רב לאזר ברב שמעון אומר קנה מנורה חייו מצד בונה קנה של ציידים או של סיידים פטור הכנ של הציידים היה מורכב הרבה חלקים לפעמים מעריכים אותו ולפעמים מקצרים אותו קנה מנורה למה הוא חייב רבב בשם רבי יוחנן ורב חונ טריון אמרין משום בונה כנ של צעדים למה הוא פטור למה אתה לא אומר בונה מפני שהוא מלמעלן למטה כאשר בונים בניין בונים קודם כל למטה ואז עולים למעלה אבל הדרך של הכנה של הציידים לוקחים חלק ומרכיבים מתחתיו את החלק הבא זה מלמעלה למטן לכן זה לא דומה לבונה הי תיון הרי החופר בחולות הרי מלמעלה למטה נו והתמר חייב אמר רבי שמואל בר יודן אתה צודק צריך להגיד תירוץ אחר מה נגיד כאן לשעה הכנס של הצי הדין זה אמור מיד להתפרק לכן זה לא בונה כאן שהוא שם כנה מנורה זה לשוט לכן זה נ בונה שמואל אומר המלכים את הטרס מי שמקבע את התריס בחזרה במקום טריס זה היה כזה היו עושים כאלה ביתנים כמו קיוסקים כאלה ופותחים להם את התריס ואז הם מוציאים את הסחורה ואחר כך הם ה צריכים לסגור את התריס וככה סוגרים את הבוטקה שלהם את החנות אז מי שמלח את הטריציקליים טוס בית הלל יתירו ביום טוב לכתחילה מה שכתוב בית הלל מתירין אף להחזיר את התריס אז תירוץ ראשון רב חנניה בשם רב יוחנן כן התירו התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את שלא יחזיר רפוא אינו פותח מה אכפת לי ולא יבטח אף הוא ממהט בשמחת יום טוב אז זה צריך להגיד שזה הולך כמו המן ד אמר של מפני צורך של אוכל נפש התירו הרבה דברים לא רק משעת לישה והלאה כמו שראיינו למעלה אמר הבחה הוא אומר תירוץ אחר אומר מה שהוא מחזיר הוא מחזיר מה שבצי התירו להחזיר ביום טוב זה בלבד שלא יחזיר כל צורכו אז הוא לא ממש בונה אז כיוב חתס אין כן אז לכן ביום טוב התירו אומר רבי סי ברבי בון כל מה שהתירו להחזיר את התריסים כשאין שם פתח זאת אומרת אין אפשרות אחרת לגשת אל האוכל אבל אם יש שם פתח משתמש כנגד הפתח ולא יפתח את התריס מתניתין לפי התירוץ ש הסביר רב אחה שמה שרבי סיל התירו הם התירו להחזיר אבל לא להחזיר כל צורכו זה שיטת רב שמעון דרב שמעון דתני גורד גורד את העץ להחליק אותו זה תולדה של ממחק הקודח זה תולדה של בונה הקוצץ כל שהוא בשבת חייו רבי שמעון אומר הגורדי עד שיגור כל צורכו הקודח עד שקדח כל צורכו הקוצץ עד שיקצה כל צורכו המעבד את האור עד שיאבד כל צורכו ואומר רב יעקב ברח וציה אלא כרב שמעון דרב שמעון לא עבד מקצת מלאכה ככולם אבל רבנן הם כן אבדין מקצת מלאכה ככולם עכשיו הגמרא חוזרת למשנה הבשי בם גמליאל אמר בסוף המשנה שגם מי שמכה בקורנס על הסדן לא על הכלי בישת מלאכה הוא חייב אז הגמרא מ שואלת וקשל דרש גמליאל אן הוא נטל איזה כלי בשביל לקצור ולא קצר שמה כלום הוא שהוא לא חייב כלום אז למה זה שמכה רק על הברזל הוא לא מכה על הכלי למה הוא חייב אמר רבי אדעתיה לרבן ש ב גמליאל כ רבי יהודה דתני השבט והקטקטים הכפולים או כדי לשחרר קצת את הערב שלא יהיה מטוח מדי הרי זה חייה מפני שהוא כ מיישב בידו ואוכל מפני שהוא מיישב בידו אז הרב אומר שעיקר התירוץ הוא שתוך כדי המלאכה שהאומן מכה בקורנס על הכלי אז מדי פעם הוא נותן כמה הקאות על הכלי אבל הוא נותן איזה הקאה על הברזל כדי שוב פעם לאמן את היד שלו לתת את המכה הנכונה לא מדי חלשה ולא מדי חזקה אז זה חלק מהתהליך של המלאכה לכן כאן זה לא כמו קוצר שהוא בא לפני המלאכה ובסוף הוא לא עשה את המלאכה כאן זה תוך כדי המלאכה זה חלק ממנה ולכן גם אם הוא יכה רק על ה סדן הוא יהיה חייב הלכה ב אומרת המשנה החורש כלשהו המנקה קורבן העדה אומר שמנקה זה חופר סביב עיקרי הגפנים והצמחים והמכרזים זה מישהו שהוא מוציא את הענפים שהתייבשו והמזרן הוא מוציא גם ענפים מלכים כדי להקל על העץ השיעור הוא כלשהו חייב המלכי תיצים אם זה לתקן את הקרקע אז כל שאן אם כדי לבשל ביצה כלה המלקה את הסביב אם זה לתקן את הקרקע כל שם אם לבהמה כם לא פקדי מה חרישה הייתה במשכן אונה הגמרא שהיו חורשים ליטה סממנים וכמה יחוש ויהיה חייב רבי מתניה אומר כדי ליטה קרישה גרגיר של כרישה רבי בא בשם רב כדי ליטע זכותה של חיטה שהיא יותר קטנה מכרישה תמן תנינ זרע קישוים לגבי הוצאה שניים זה דלו עים שניים ת חיתים מדיות שתיים ולמה זה חידוש שלמרות שזה אוכל ואוכל שיורו בכי גו גרת אז רבי שמואל בשם רבי זהיר חייטין על ידי שם חביבות עשו אותם כשר זהרוני גינה שנן נחלים שכבר שהוא מוציא שתיים הוא חיב עכשיו הגמרא שואלת למה לי לתקן כלשהו למה צריך לכתוב שאם זה לתקן זה כלשהו כבר אמרת את זה למעלה שמי שמתקן את השדה כלשהו וגם מה שהמשכת בסביב אמרת שאם זה לאכול אם זה לבהמה כם לא פי הגדי גם זה למה לכים ל פי קדי הרי כבר כתוב למעלה ששבים שיעורם כם לא פקדי הגמרא לא עונה עד כאן דף פד
לצפיה בתכנים נוספים: