הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עט

[מוזיקה] שבס דף עת אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הפרק פרק 11 הזורק מרשו יוכי וסבים או מרשו סורב מרשו יוכית חייב למרות שהוא לא הוציא בידיים אלא הוא זרק בכל אופן הוא חייב והגמרא תגיד שזריקת זה תולדה של הוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע הוא זרק מרשות היחיד לרשות היחיד אבל זה עבר באמצע דרך רשות הרבים רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים חכמים פותרים כיוון שזה זריקה לא היה דבר כזה במשכן שזורקים מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים לא היה רבי עקיבא מחייב יש שתי הסברים בגמרא למה רבי עקיבא מחייב או בגלל שרבי עקיבא סובר קלוטה כמי שהונחה ולפי זה מדובר שהוא זרק בתוך גובה של ערה טפחים מהרצפה כי למעלה מעשרה טפחים זה מקום טור וחכמים לא סוברים קלוטה כמי שהולך זה פירוש אחד בגמרא פירוש שני בגמרא שהסיבה שרבי עקיבא מחייב זה לא בגלל שכלו כ משוך אלא בגלל שהוא לומד שכמו שבמשכן היו מושיטים את הקרשים מעגלה לעגלה דרך רשות הרבים היינו כל עגלה היא רשות יחיד אז מעגלה לעגלה זה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים אז כך גם מי שזורק מרשות יחיד לרשות יחיד דרך רשות הרבים חייב אבל חכמים אומרים לא לא נלמד את זה מהמשכן כי שם היו רק מושיטים אתה לא יכול ללמוד זריקה מהוושט לפי הפירוש הזה זה מה שהמשנה הבאה ממשיכה כיצד היינו כייצד סוברים חכמים שהם פותרים שבמשכן היה רק זריקה היה רק אושטה ולא זריקה לכן על זריקה תמיד פטור ובושה נראה במשנה לקמן מתי חייב מתי פטור אומרת הגמרא הזורק מרשות היחיד רשות הרבים וכן להפך זריקה תולדת תוצאה היא עכשיו הגמרא מתייחסת למחלוקת ידועה בין רבי לרבנן הם מדברים במקרה הפוך מהמשנה שלנו באדם שזרק מרשות הרבים לרשות הרבים דרך רשות היחיד רבי מחייב כי הוא סובר שכיוון שזה עובר דרך רשות היחיד ברשות היחיד אומרים קלוטה כמי שהונחה ורבנן אומרים לא גם שם לא אומרים קלוטה כמי שהונחה אז אומרת הגמרא ולא שניה בן על דעת ד רבי בן על דעת דרבנן כשהוא זורק מרשות היחיד דרך רשות הרבים זה רק אם זה ינוח ברשות הרבים והוא שנחה רק באופן כזה הוא חייב אבל אם זה לא נח ברשות הרבים באמצע ל הזבר מרשות היחיד לרשות היחיד הוא פטור מרשות הרבים לרשות היחיד מי שזורק על דעת ד רבי אפילו לא נחה הוא כבר חייב כיוון ש רבי סובר שברשות היחיד אומרים קלוטה כמי שהונחה אל דעתון דרבנן שחולקים על רבי וגם שם לא אומרים כלוט כ משוך אז והוא שנך אמר רבי בא בר חונא בשם רב כשרבי אמר שאומרים ברשות היחיד קלוטה כמי שומך לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה שיש עליה תקרה אבל אם אין תקרה לא אומרים כמי שנחה זה שי תו של רב אבל מילת דרבי יוחנן עוד מעט אנחנו נראה שמדברי רבי יוחנן מוכח שאמרה שאפילו אינה מקורה גם סובר רבי שקלטה כמי שהולך מעיז דברים שרבי יוחנן דמר רב אימי בשם רבי יוחנן והוא שתרד לאוויר מחיצות הממרה הזאת עוסקת במסכת גיטין שם כתוב שכשהם על הגג של ביתו והוא זורק גט לחצר של האישה שנמצאה מחוץ לגג ברגע שהגט עבר לחצר להביר החצר האישה כבר מגורשת אז אמר רב עמי בשם רבי יוחנן דווקא בתנאי שזה כבר והוא שתרד לאוויר מחיצות שזה נכנס לתוך אוויר המחיצות רק אז אומרים קלוטה כמי שהונחה אז רבי עימי בא קו מרבי יוחנן מה אתה סובר שהמשנה של גיטין זה דרבי דרבי עבד אוויר מחיצות כממשיכי שרשות היחיד קלוטה שזה נכנס לאוויר המחיצות כמי שהולך כממשלה אז אמר לו אז רבי יוחנן עונה לו ואומר לו דברי הכולי אחה בגיטין יש הבדל בין הסוגיה של מסכת שבת לסוגיה של מסכת גיטי עוד מעט הגמרא תבאר את התירוץ אבל למה הוא ענה לו ככה שענה לו תירוץ יותר טוב וטיב הני רבי אומר מקורה רבי בהלכות שבת דיבר רק ברשות היחיד שהיא מקורה ואת אמרת אינו מקורה פה בגיטין אנחנו מדברים בחצר שאינו מקורה אם רבי יוחנן לא ענה ככה מוכח שהוא סבר שרבי סובר קלוטה כמי שהונחה גם בלי תקרה עכשיו מה באמת הביאור מה בן גיטין מה בן שבת אמר רבי לי בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה הוא צריך לעשות אקירה וצריך לעשות הנחה אבל כאן שהוא לא עשה הנחה נעש תי מאליה גם אם קלוטה כמ שוך זה לא שהוא הניח ברע מח בגיטין התורה אמרה ונתן בידה ברשותה ברגע שזה נכנס לרשותה גם אם זה לא מעשי הנחש שלו היא מגורשת עכשיו נחזור לסוגיה שלנו מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב החכמים פותרים שמואל אמר לא שאנו שרבי עקיבא מחייב אלא למטה עשרה ה למעלה משרה הוא לא מחייב אלא מה זה רק קסום דרבון למה כי שמואל סובר שהסבר של רבי עקיבא היא שכשזה מגיע להביא רשות הרבים קלוטה כמי שהונחה אז אז לכן דווקא בגובה השרה זה רשות הרבים אבל למעלה סרה זה מקום פטור רק רבון גזרו עטו שהוא יזרוק למטה מהשר מלת ד רבי אלעזר מהר הוא חולק על שמואל והוא אומר אפילו למעלה משרה חייב למה ואמר רבי ל בשם רבי אלזור מהגלות למד רבי עקיבא רבי עקיבא סובר שזריקת זה כמו הושטה וכמו שבהוד שהושיט מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים כך גם בזריקה והרי ועגלות לו למעלה מע מער אנון הרי כל הגלה היייתה גבוהה ערה טפחים ולכן יש לה דין של רשות היחיד אז כ שמושיט מעגלה לעגלה דרך רשות הרבים זה למעלה עשרה לכן גם בזור למעלה משרה רבי עקיבא מחייב חטו אי תתני יש כאלה שבתחילת המשנה הבאה הם עושים כיצד כמו שמופיע במשנה שלנו וית דלא תני כיצד על דעת לרבי אלזור זה מתאים התכן כיצד שדיברנו שרבי עקיבא מחייב כי הוא לומד את זה מעגלות במשכן הו משווה זריקה ושתה ורבנן פותרים אז לכן כיצד ו מבארים לנו מה היא הושטה שהייתה במשכן במדבר אבל על דעת לשמואל שהוא הסביר שהוויכוח בין רב עקיבא לחכמים זה בתוך השר מצד הדיון האם קלוטה כ משוך לד כן כיצד זה לא שייך בכלל לסוגיה של הושטה מעגלה לעגלה כי למעלה עשרה גם רבי עקיבא מודה שלא לומדים זריקה ושטה רבי צוג ברבי אלזור שאל זרק מרשות היחיד לרשות הרבים וכשזה הגיע להביר רשות הרבים הוא נזכר עד שהוא ברשות הרבים לפני שזה נח עכשיו בהלכות שבת כל עוד שהוא שוכח זה נקרא שוגג ברגע שהוא נזכר זה כבר לא שוגג אז אנחנו רוצים לבדוק את הפעולה מה קרה עד שהוא נזכר על דת ד רבי עקיבא יעשה כמי שנחה ברשות הרבים כיוון שקלות כמישהו כמי שהונחה ויהיה חייב לא גורסים שתיים אמר רבי חונה הוא חולק ואומר לא חייב רבי עקיבא אלא על ידי רשות היחיד השנייה רבי עקיבא לא יב בגל שקלטה כמש הונך אלא הוא סובר כמו רבי אלזו שרבי עקיבא מחייב כי זה דומי מה שהיה במשכן שזרקו מרשות יחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים אז אם זה רק הגיע לרשות הרבים עוד לא חייב כי זה עוד לא נח מה שרבי עקיבא מחייב זה רק על ידי שזה יעבור לרשות היחיד הבאה זה סוגיה אחרת זאת אומרת שרבי חונא סובר כמו רב לוזר רבי אבאו אומר בשים לא זו בשם רבי יוחנן היה עומד ברשות הרבים וזרק למע מהעשרה ואז זה עבר זה עובר מעל רשות הרבים במקום פטור למעלה משרה זה מקום פטור ופתאום הוא נזכר רואים שאם תיפול באותו מקום שכשהוא נזכר איפ שהי עומדת אם נחה בתוך ארבע עמות אז זה לא עבר ארבע עמות כשהוא שוגג אז הוא פטור ואם לאם זה כבר עבר את הארבע אמות ואז הוא נזכר אז הוא חייב כי בעצם הוא העביר ארבע אמות ולמרות שהוא העביר ארבע אמות למעלה מרשות הרבים במקום פטור הגמרא מבינה ברביבו שזה שזה עובר במקום פטור זה מצטרף מכיוון שהוא עקר מרשות הרבים והניח ברשות הרבים זה שזה עבר ארבע עמות במקום פטור מצטרף זה שיטת רבי אבאו אומרת הגמרא בדעת שמואל רואים אחרת ואותה שמואל אדם שזורק מרשות הרבים לרשות הרבים הוא רשות היחיד באמצע אז שמואל מדבר לדעת רבנן שלא אומרים קלוטה כ משוך זה לא נח בכלל ברשות היחיד לא מתייחסים על רשות היחיד כאן אז רואים שאם תיפול איפה שהיא בסוף תיפול נחה בתוך ארבע עמות אין כאן ארבע עמות שהיא עברה ברשות הרבים אז הוא פטור כי הוא לא העביר ארבע עמות ברשות הרבים וזה שעבר מרשות היחיד לרשות הרבים קלוטה לא כמשנה ואם לו היינו אם אנחנו נראה שהוא העביר בסך הכל ארבע אמות ברשות הרבים גם אם שתי עמות יהיו ברשות הרבים הראשונה ושתי האמות ברשות הרבים שאחריה בסך הכל הוא העביר ארבע עמות ברשות הרבים חייב אז הגמרא שואלת תמן המר אין רשות הרבים מצטרפת זאת אומרת בדברי רבא בדברי שמואל כאן מה אתה אומר שהרשות הרבים לא מצטרפת עם מה שזה עבר ברשות היחיד אתה צריך שיהיה ארבע אמות רק ברשות הרבים והוכה רבי הבוהו הוא אמר שהמקום פטור מצטרף אתמה הרשות הרבים מצטרפת למקום פטור מה ההבדל אמר רבי חונא יש הבדל עקרוני תמן כשזה עבר דרך רשות היחיד שאם תיפול כרכ שתחתיה רשות היחיד מי שמעביר ברשות היחיד ממש לא יכול להצטרף למי שמעביר ברשות הרבים לכן זה לא מצטרף אבל ברם החה כשזה עובר במקום בטור שזה מעל רשות הרבים שאם תיפול קרקע שתחתיה איזה דין יש לזה רשות הרבים לכן מה שזה עובר ארבע עמות במקום פטור זה מצטרף ל חיוב ברשות הרבים תני בשם רב יהודה זרק ארבע עמות ברשות היחיד הכוונה שהוא סליחה זרק ארב אמות מרשות הרבים הכוונה שבן אדם זרק מרשות היחיד לרשות הרבים וזה גם עובר ארבע אמות ברשות הרבים חייב שתיים למה כי ברגע שזה נכנס לרשות הרבים קלוטה כמי שהונחה כשזה ממשיך ועובר עודר זה כבר חיוב נוסף לכאורה אז מה סוף סוף אדם עשה פעמיים מלאכת הוצאה בשבת כיוון שזה בהלם אחד חייבים רק חת סחת למה רבי יהודה אומר חייב שתיים על כורחנו שרבי יהודה עבד ארבה אמוד ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה יש איסור הוצאה מרשות לרשות ויש עוד מלאכה להעביר ארבע אמות ברשות הרבים זה שתי שמות לכן יהיה חייב שתי חטאות אז על דת הד רב יהודה 40 מלאכות אנן אין 39 יש 40 וניתן למה לא כתוב פעמיים גם המוצאים רשות לרשות וגם מעביר ארבע עמות אומנה הגמרא לא מת דמון לא כותבים רק דבר שכול ממדים בהם רב זירה רב ישיה בשם רב יוחנן מתופ יריות למד רבי יהודה שזה מלאכה נפרדת שמה שהיו תופרים היריות אז מזרקי את המחתן אלו לאלו אז בעצם העבירו אמות ברשות הרבים שואלת הגמרא לכאורה אלה שתופרים עיריות אז בשטח שבין העריות זה כבר לא נקרא רשות הרבים אלא זה כרמלית וליו כרמליתי אמר רבי חיננא מן הצד היו מזרקים הם היו זורקים מחוץ לעריות לא בין העיריות שמה זה שטח שרשו ורבים ואם כן ראינו במשכן מלאכה של העברת ארבע אמות ברשות הרבים עד כאן דף עטס
לצפיה בתכנים נוספים: