הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עז

[מוזיקה] שבס דף עז אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם בהלכת ד אומרת המשנה מתכוון להוציא לפניו הוא התכוון להוציא דבר שהוא תלוי לפניו יש לזה שמירה גבוהה שמירה מעולה וכשהוא יוצא ברח לו הוא בא לו לאחריו הוא פטור אם הוא התכוון להוציא לאחריו הוא בא לו לפניו חייו התכוון לשמירה פחותה ויצא לו שמירה מעולה הוא כן חייב אבל בגמרא שלנו אנחנו נראה ש למנדה אמר שפטור בריש שגם בספה פטור למן דמר שבספר חייב גם ברש חייב זה מחלוקת תנאים באמת האישה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מחרי ה חייבת שכן ראוי להיות חוזר ככה הצורה של הסינר הוא בורח לכל הצדדים רבי יהודה אומר אף במקבלי פתקי כן כאלה שהם שלוכים של המלך עם פקין אזם תולים על עצמם איזה שרשרת כזאת עם הפתק והפקה הזאת היא בורחת לכל הצדדים אבל רבנן לא מסכימים שזה אין דרכו להיות חוזר תמנ תנינן למדנו במשנה בקריות רבי ישמעאל או רבי שמעון א שזורי ורבי שמעון אומרים הם מתייחסים שם למחלוקת רבי לזר ורבי יהושע רב ליזר רבי שוע חולקים באדם שעשה מלאכה והוא לא יודע איזה מלאכה הוא עשה רב ליזר מחייב אותו חוס כי כיוון שהוא בוודאי עשה מלאכה הוא חייב אבל רבי שוע אמר לא פטור עכשיו נחלקו שם תנא קמה ורבי שמעון השי זורי ורב שמעון שהם אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב למשל אם הוא יודע בוודאי שהוא קצר את התאנה הוא לא יודע אם את העץ הזה או העץ הזה הוא וודאי חייב חוס על מה לחלקו על דבר שהוא משם שהוא משום שני שמות למשל הוא לא יודע אם הוא קצר או טחן או יש דעה שאפילו הוא לא יודע אם הוא קצר ענבים או קצר תאנים שרבי ליעזר מחייב חתס כי בודאי הוא קצר ורבי יהושע פותר צריך שהוא ידע איזה מלאכה הוא עשה אז הגמרא אומרת עכשיו הגמרא משווה כמו שהם חולקים שם לגבי ספק לכאורה הם גם מת הם גם חולקים לגבי מתעסק אדם שהתעסק הוא התכוון לעשות מלאכה כזאת ונסע לו בא לו לאחוריו או לאחוריו ובא לו לפניו אומרת הגמרא רבי לה בשם רבי לאזור המשנה שלנו שהיא אומרת ברישה מתכוון להציא לפניו הוא בא לו לאחריו פטור למה פטור זה כמן דאמר בשני שמות נחלקו ולפניו ואחריו זה שני שמות זה שמירה כזאת זה שמירה כזאת וכמו רבי יהושע שפותר ברם כמן דאמר בשם אחד נחלקו אז וכאן שני שמות הם אז פשוט והוא פטור זה פשיטה שהוא פטור לא צריך לכתוב את זה אין בזה אפילו מחלוקת זה הביאור ברשה שביארנו את הרשה כמן דאמר בשני שמות ואלי בד רבי יהושע עכשיו נעבור לספר לאחריו הוא בא לו לפניו חייו זה הולך כמו מי כמו תנ קמה שם שהוא אמר בשם אחד נחלקו וכמו רבי אליעזר שמחייב ברם כמנ דמר בשני שמות וכאן זה הרי שם אחד הוא והוא חייב זה פשיטה אפילו רבי שו מודה שבשם אחד חייו כאן לאחריו הוא בא לו לפניו זה בכלל מה שהוא רצה אפילו עוד יותר טוב זה שם אחד אז לא יכול להיות שמדובר כמן דמה בשני שמות אלא כמן אמר בשם אחד הוא קרא בליזר אז מה יוצא שהרי ש קרבי יהושע וס קרא זר רבי בשם רב לזור תנינו זה באמת מחלוקת תנאים הרשב הסיפה דמר תמן חייו מי שאומר בסעיף החייב הפוך החייב היינו בריש למן דמר בשני שמות נחלקו מן דמר תמן פטור מי שאומר ברישה פטור אז בספה הפוך פטור למן דמר בשם אחד נחלקו אבל עיקר מה שהוא בא להגיד שהרי שה חייבת ללכת כמו רבי יהושע וספת כמו רבי אליעזר באמת אמר רבי אליעזר כל מקום ששנו באמת המסר הוא שזה הלכה למשה מסיני הלכה אומרת המשנה מוציא כיקר ברשות הרבים חייו הוציאו שניים פטורים אר תדרוש למה לא יכול אחד להוציאו והוציאו שניים אז זה צורת ההוצאה שלו חיייבים ורבי שמעון גם פה פותר המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי כיוון שהכלי תפל אל האוכל ועל האוכל הוא פטור כי אין שיעור פטור ף על הכלי שהכלי תפלה לו את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה תפלה לו גמרא תגיד למה על בן אדם חי פטור כיוון שחי נושא את עצמו את המת במיתה אז הוא חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכרשה מן השרץ כשהוא מוציא את זה החוצה חייבים ורבי שמעון פותר למה רבי שמעון פותר בפשטות כאן המקור שרבי שמעון סובר שמלכה שנה ציחה לגופה פטור עליה וופה זה מלאכה שינה ציחה לגופה אבל פה בירושלמי נראה באור אחר ברב שמעון מתחילה הגמרא לדון בפסוק בעשותה אחת מכל מצוות השם ה שלא תעשה נ והשם היחיד שעשה חייו שניים שלושה שעשו פטורים רבי יהושע דרומי אמר קום מרבי יסע בשם רבחי כן הגרדי הקנה של ההורגים שהוציאו אותו שני אנשים זה דבר קל רבי פותר כי שניהם שסו פטורים כמו המשנה רבי אלזר רבי שמעון מחייב אמר לו רבי כך שמעתי מאביך אני שמעתי מאביך שהוא פותר אמר אמ לו שימשתי את אבא עומדות היינו בצורה הראית מה שלא שימשת ישיבות מה שאתה לא שימשת בכל הזמן הקבוע שלך גמרא מתפללת מה ורבי תמיד אד רבי שמעון בן יוחי הו לא תמיד אד רבי יעקב ברקוד שיוה הוא היה תלמידו של רבי יעקב ברקודי אלא כך אמר לי שימשתי את אבא עומדות מה שלא שימשת את רבך יושבות הגמרא מספרת כשהיה רבי אלזר ורב שמעון נכנס לבית אבד היו פניו של רבי מדירות בגלל שהוא היה מנצח אותו בדברים אמר לו אבוי אבא של רבי הינו רב שמעון בן גמליאל אומר לבן שלו ויהו אל תבהל מזה מה לעשות זה ארי בן ארי הוא בן של רשבי אבל אתה ארי בן שועל ככה רב שמעון ב גמליאל אומר לבנו מענווה מן דמך רבי אלזור קשו נפטר רבי אלזור שלח רבי תבה ביתת הוא רצה להתחתן עם האלמנה אמרה לי כלי שנשתמש בו קודש שישתמש בו חול אומר רב שמואל צרוק מה שאמרנו שהכלי תפל אל האוכל הדודה המר בצרכן לקלין כגון אלין תות מי שמוציא תותים אי אפשר להוציא אותם בלי כלי אז הכלי תפל אליהם אבל אם אינן צריכים לקלין אז הוא לא תפל אל האוכל וחייב אף על הכלי את החי במיטה פטור אף על המיטה למה דחיין גרמי החי נושא את עצמו מי שמוציא חי לא חייב את המת במיתה חייו אומרת הזה הגמרא דברי הכל אל תחשוב שרב שמעון שפותר בסייף הוא פותר גם את המת לא רק בכזית מן הנבלה קדשה מן השרץ אבל לא באמת שלם באמת שלם הוא מודה למה לא כנ תני אף ריח רע כלשהו מי שמוציא ריח רע חייב על כלשהו ואמר רבי לאף רב שמעון מודה בה וגם אמרנו שמודה רב שמעון באיסורי הניה שכיוון שהוא צריך להוציא אות ם כדי לגנוז אותם כדי שלא יבואו לידי תקלה זה נקרא מלאכה שצריכה לגופה מתי אומרים שזה מלאכה שאינה צריכה לגופה רק שאפשר להגיד שהוא היה מעדיף שהדבר הזה בכלל לא יהיה בעולם אבל כשההוא צריך להוציא את זה הוא צריך את זה בחוץ כמו באיסור הי הנוה וגם בריח רי יש הסבר אז זה קן מלאכה שצריכה לגופה אז לכן גם כאן כשהוא מוציא את המת במיטה הוא חייב לקבור אותו יש מצוות קבורה והוא גם אסור בהנאה שלא יבואו בו עלי ידי תקלה לכן זה מלאכה ש ציחה לגופה אוקיי עכשיו אז למה בסעיף כתוב שרבי שמעון פטר אמר רבי יהודה נספה מדובר תיפטר באמת גוי שאין בו מצוות קבורה ואין בו איסור הנאה ושגם אין בו ריח רע אז למה הוא מוציא אותו מוציא אות לכלבו אז זה ממש מלאכה שצריכה לגופה בכל ההבטים אז למה הוא פותר מכיוון שההוא מוציא את זה לכלב צריך שיעור אכילה לכלב לא כזית רב שמעון לשיטתו ש כזית מנהמת גוי לא מטמא באוהל אז למה זה ראוי לאכילה לכלב אין פה שיעור אכילה צריכים כפי הכלב לכן רבי שמעון ר תני חצי זית מן המת וחצי זית מן הנבלה הו פחות מכל שה מן השרץ כשהוא מוציא את זה חיה ורב שמעון פותר אז מה התמה לרבנן למה הוא חייב איזה משמעות יש לו הוצאה של חצי כזית התשובה כבר נמתה התו מדובר שהיה פה בדיוק כזית וברגע שהוא מוציא חצי אז כבר אין תומ בבית אז אם ככה מה התמה דרב שמעון הי כשההוא מוציא חצי זית אין כמה קר טומ אנחנו נגיד כד רב יהודה שהוא תיפטר באמת גוי שרב שמעון לשיטתו שאין לו טומא ושאין בורח רע והוציאו לכלבו אז כדי שהוא הוציא לכלב צריך שיעור אכילה לכלב אז שואל הרב אז לפי הפירוש הזה של הגמרא לכאורה אין לנו מקור במשנה שרבי שמעון סובר שמלכה שאינה ציחה לגופה פטור עליה וזה תמוה עד כאן דף עז
לצפיה בתכנים נוספים: