הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עו

[מוזיקה] שבס דף עו אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ב' אומרת המשנה המוציא אוכלין נתנן על הזקופה האסקופה הזאת היא נמצאת בין רשות היחיד לרשות הרבים והיא בעצמה הגבוהה שלושה טפחים ורחבה ארבעה אז לכן יש לה דין של כרמלית אז הוציא את האוכלים מהבית נתנן על ה סקופה הוא שם אותם על הכרמלית בין שחזר והוציאם אחר כך לרשות בין שהוציאה מישהו אחר הוא פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת הוא לא הוציא מרשות הרבים לרשות היחידה לא הוא הניח את זה באמצע בכרמלית קופה שהיא מלאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה עכשיו חלק מהקופה נמצא בתוך הבית כל הקופה הייתה בבית הוא מתחיל להוציא אותה שם אותה על היס קופה אף על פי שרוב הפירות מבחוץ אף על פי שרוב הפירות כבר י לרשות הרבים הוא פטור עד שיוציא את כל הקופה מה הנקודה כאן חזקיה אמר בקופה של קישואים ושל דלומי שהם קישוים הם ארוכים והדל הם גדולים אז בקופה של קישואים ושל דלומי מתנית שמה הרעיון שמקצת האוכל בפנים ומקצתו מבחוץ אז כיוון שהוא הוציא אוכל וחלק ממנו עדיין נשאר ברשות היחיד זה לא נקרא שהוא הוציא לכן הוא פטור עד שהוא ציא את כל האוכל אבל בקופה שמלאה פירות הכוונה פירות קטנים שכשהוא מוציא קופה כשההוא מוציא חלק מהקופה אז חלק מהפירות יצאו החוצה פירות שלמים יצאו החוצה כיוון שהוציא ממנה כי גוגר את חייו זאת אומרת שחזקה אומר לא אומרים גד קליש מאגד לא אומרים שכל הכלי זה גוש אחד לא אומרים ככה אלא כיוון שבכלי יש כמה פירות וחלק מפרי אחד כי רץ יצא הוא כבר חיה אמרין מלת דרבי יוחנן פליגה הוא חולק רבי יוחנן יראה שהוא סובר שאגד כלי שמגד תמר רב חיה בשם רב יוחנן שרוד רוד זה קופה כזאת זה גם כן ערבה שמקצת מבפנים ומקצתו מבחוץ נטל מכאן ונתן לכאן פטור הערבה עומדת גם ברשות הרבים וגם ברשות היחיד על הגבול והוא מעביר פירות בתוך הכלי זה כלום זה לא נקרא שהוא מוציא מרשות הרבים מרשות היחיד רשות הרבים כיוון שזה בתוך הכלי והוא פטור אם הקרו עד שיקו כולו כאחת זאת אומרת שרבי יוחנן סובר שכל הכלי זה דבר אחד ולכן גם אם יהיה פירות בתוך הכלי והוא יוציא את הכלי לרשות הרבים חלק מהכלי הוא יוציא ויש שמה פירות שלמים הוא לא יהיה חיי עליהם כגד כלי שמ יגד אמר רבי מנקו מי רבי יוסה פ פתר בפרוץ אפשר להגיד שרב חזקיה לא דיבר בכלי שיש לו קירות אלא בכלי פרוץ היינו במגש פתוח ולכן אם הוא הוציא חלק מהפירות במגש הזה אז כלי כזה הוא לא שמי גד אמר ליבנין קופה מדבר על המשנה בדברי חזקי כתוב חזקי אמר בקופה של קישוים המשנה אומרת קופה שהיא מלאה פירות אז ותנינן קופה הת לחממה קופה פרוצה אז ודאי הם חולקים מקד מה הטעם שהם חולקים מה הסברה פה אין לך מטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד זאת אומרת כיוון שאין כרמלית בכלים למשל אם אדם ישים כלי באמצע הרחוב הכלי לא יחשב ככרמל את כרשות בפני עצמו אז לכן אומר חזקיה הכלי הזה הוא לא חשוב אז הוא גם לא וגד את כל מה שבתוכו ליחידה אחת ולכן אם הוא מוציא חלק מהכלי ויש בתוכו פירות והם יצאו החוצה הוא חיי עליהם מה הכוונה אלא אדם אז הכוונה שאצל אדם לפעמים רואים שכן מחשבים את היד שלו ככרמל למרות שזה לא דא זה לא לגמרי כרמלית אלא למשל אדם עומד ברשות היחיד והוא מוציא את היד החוצה עם דברים הוא לא חייב על זה זה לא נקרא שהוא הוציא את זה לרשות הרבים היד שלו עדיין נגררת אחריו חזקיה אמר הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות ה רבים החבילה הזאת בעצמה היייתה גבוהה יותר מער טפחים ויש לנו כלל שרשות הרבים מגיעה עד גובה ערה טפחים למעלה משם זה כבר נקרא מקום פטור אז הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה הואיל ואין כול ניחה ברשות הרבים כשההוא מעמיד אותה ברשות הרבים חלק ממנה עומד למעלה מעשר טפחים במקום פטור אז הוא לא הניח את כולה ברשות הרבים לכן הוא פטור מוסיף הרב גם אם אחר כך הוא יהפוך את החבילה וכולה תשכב על הארץ ברשות הרבים זה כבר פעולה חדשה הוא מעביר במקום פטור לרשות הרבים אמר רב שמואל ברב צחוק הוציא קורה מרשות היחיד לרשות הרבים הוא רוצה להעביר את הקורה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים והקורה היא כל כך ארוכה שעד שלא הניחה ברשות הרבים כבר נכנס ראשה הקדמי לרשות היחיד אחרת אז הויל וין כולן ניחה ברשות הרבים אז הוא פטור זה לא נקרא שהוא הוציא לרשות הרבים אומר רבי יוחנן אבן שהיא נתונה ברשות הרבים והאבן הזאת גבוהה רה וחווה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים רשות הרבים לתוכה חייב כי כיוון שהיא גבוהה עשרה ורחבה ארבעה אז למעלה ממנה זה רשות היחיד עכשיו לכאורה מי שמעביר מהאבן לרשות הרבים הוא מעביר מרשות היחיד דרך מקום פטור אל רשות הרבים אז למה הוא חייב אז יש כאן יסוד שלמרות שאמרנו מקודם שמי שמוציא ומניח במקום תור ואחר כך מחזיר לרשות הרבים הוא פטור אבל מי שמעביר ישיר מרשות היחיד לרשות הרבים דרך מקום פטור זה לא נח שם הוא כן חייו ככה אמר רבי יוחנן שמואל אמר קופה שהיא מלאה פירות ונתונה ברשות הרבים והיא גבוהה רה וחבר בה המשתמש מתוכה לרשות הרבים רשות הרבים לתוכה פטור למה הוא פטור הרי בתוכה זה רשות היחיד לכאורה הסברה של שמואל זה בגלל שהוא מעביר את זה מעל מקום פטור מי שמעביר דרך מקום פטור הוא פטור אז מה הוא חולק על רבי יוחנן מה הופלי אונה הגמרא לא מה פתאום כאן ב שהפכה על צידה וכאן בשלא הפכה על צידה שמואל דיבר שנכון שהקופה היא גבוה סרה אבל הוא הפך אותה על הרצפה אז כיוון שהוא הפך אותה עכשיו שהיא שוכבת היא גבוהה רק ארבעה אין בתוך הדין של רשות היחיד ולכן מי שמוציא ומחזיר ממנה לרשות הרבים הוא פטור רבי בון ברכיה בי עקר אבן ברשות הרבים שהאבן הזאת בעצמה היא גבוהה עשרה ורחבה ארבע איך מתייחסים לזה מה את אבדלה כמשתמש מתוכה לרשות הרבים וכאילו הוא הוציא את רשות היחיד היינו מרשות היחיד לרשות הרבים או כאילו הוא העביר מרשות הרבים לתוכה כי הרי כשהוא מניח אותה היא נהית עוד פעם רשות יחיד ואז הוא חייב או שאתה מתייחס לזה כמישהו שמעביר מרשות הרבים רשות הרבים אחרת ואין לחייב אותו רבנן דקיסרין אמרין רבי יוחנן בי אדם שיש לו ערימה גבוהה עשרה טפחים ועל יד זה רמה גבוה חמישה טפחים והוא לקח ערמה גבוהה 10ה טפחים גובה של חמש הוא נתן חמישה על גבי החמישה שכבר עומד אז הוא כאילו פרק רשות היחיד ובנה רשות יחיד מה הבדלה כמשתמש מרשות היחיד לכרמלית כי הוא העביר מרשות היחיד או כמו מכרמלית לרשות יחיד כי הוא הרי בונה רשות יחיד או תגדיר אותו מרשות היחיד רשות היחיד אחרת והוא פתור ככה הסתפק רבי יוחנן הלכה ג' המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפו חייב בכל ארבעת האופנים האלה שכן משא בני כעת לעומת זה מי שמוציא לאחר ידו מוציא ברגלו בפיו ובמרפק באוזנו ו בשערו פונ דתו הופיע למטה זה חגור כזה שהוא חלול והפה שלו כלפי מטה זה נופל או בין הפונ דתו לחלוקה הוא דוחף את זה בין חגורה ל החלוק זה לא כל כך תפוס ובכף את חלוקו בה תחתית של החלוק היה קיפול הוא מניח שמה משהו במנלו בסנדל לא פטור שלא הוציא כדרך המוציאים רבי יוס בי מתה אם אתה אומר שעל הכתף זה דרך הוצאה הוציא כי גרוגרת על כתפו חייו מה ואין משע בני כעת כך מתפלא רב יוסר אומרת הגמרא הוא כתיב ופקודת אלעזר בן אהרון הכהן מה הוא היה לוקח במסעות היה לוקח ארבעה דברים שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה שמן המאור במינו וקטורת השמים בשמאלו אז אתה רואה שדרך הוצאת בני קת זה גם בימין וגם בשמאל ומנחת התמיד של יום תלוייה בזרעו זה קצת קשה כי הרי במשנה למדנו שבמרפסת אז לכן הרב מביא את רשי רשי במשנה בדף צב רשי אומר מלחת התמיד בכתפו אז גם כאן מה צריך להסביר שזר גם אם לא שנה את הגרסה זר הכוונה למעלה בכתף שמן המשחה הייכן היה נתון רבי יבון בשם רב לוזו כמין צלוחית קטנה היה לו בפונדו זה נקרא בחיקו אם תאמר למה הוא הוציא את כל הדברים האלה אם תאמר שהיה קטן ולכן הטריחו אותו לקחת את כל ארבעת הדברים האלה א לא יכול להיות אמר רבי יהושע בן לוי כתיב נשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרון דוך דוכנים היה דוך דוכנים זה נשיאי הנשיאים רבי יהודה ב רבי אמר המר כל היה תלי רב חיה ולמה נקרא שמו מרכל שהיה מר על כל ממונה על הכל אז אלא שאין גדולה בפלטין של מלך וגם הכי חשוב הוא נושא מסע כמו כולם אמר רב ליוי כתיב לב שכואב מדו בד והרים את הדשן זאת אומרת גם כשבאים לתרום תרומת הדשן שזה לכאורה לא מתאים ללבוש בגדים כי הם תלכלכו אף על פי כן תלבש בגדים למה אלא שאיין גדולה בפלטין של מלך וכולם צריכים ללבוש את הבגדים שמשמשים בהם בעבודת המקדש עד כאן דף עו
לצפיה בתכנים נוספים: