הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סח

[מוזיקה] שבס דף סמס אנחנו מתחילים הלכה ג אומרת המשנה אור הכוונה אור שהוא לא מעובד השיעור שלו כדי לעשות קמיה דוכסוסטוס זה כדי לכתוב עליו מזוזה קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שישמע ישראל הגמרא תגיד שרגילים לקחת את האור ולחלוק אותו החלק הפנימי יותר שקרוב לבשר נקרא קלף והוא כשר לתפילין והחלק החיצון הוא לא כשר לתפילין קוראים לו דוכסוסטוס הוא כשר למזוזה אז כלף כבר בפרשה קטנה של שמע ישראל זה נחשב חשוב ואם הוא מוציא אותו הוא חייב דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה זה שתי פרשיות דיו כדי לכתוב בו שתי אותיות כחול זה כחול ששמים בעין ליופי כדי לכחול עין אחת זפת וגופרית כדי לעשות נקב היו רגילים לפני שעושים נקב אז עושים שם לוקחים שמה מקום בחבית ומזבח וגופרית ולפני שזה מתייבש עושים שמה את הנקב אז השיעור של זפת וגופרית כדי לעשות נקב שאווה כדי ליתן על פי נקב קטן ולסתום אותו אומרת הגמרא אור כדי לעשות קמי הית תני כדי ליתן על ה קמי עינו לעטוף אותו ואיך נפרש מדמה כדי לעשות קמיה מדבר בהן רקיחה שהיא בעצמה האור הזה בעצמו ראוי להיות קמיה ן דמה כדי ליתן על ה קמיה בהן קשיה שזה כבר קשיח אז זה רק ראוי לנרתיק של קמיה כלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין של שמע ישראל הד תמר בקוף פני האור ברם בינדו סוסון זה כדי לכתוב שתי פרשיות קולף הכוונה האור שלצד הבשר וסוס טוס זה החלק שהוא לצד השיער דו אם מוציא דיור אז תלוי אם בקולמוס אז זה כבר ממש מוכן לכתיבה כדי לכתוב שתי אותיות אם בכלי צריך יותר כי כשהוא יקח מהכלי אל הקולמוס משהו נדבק בשו לא יכלי באותו רעיון גם כן תמן טנינה כמה יהיה במים שהוא יהיה חי כמה יהיה במים מדברים על מים של מי חוס ויהיה בהם כדי הזהה אז צריכים שיש שאם הוא לוקח גבעונים וטובל בהם יש בהם כדי הזהה להזות על מישהו הביר מיבי והוא אומר לא מסתבר גם פה להגיד שאם בכלי צריך יתיר כי משהו נשאר בשלי הכלי כמו שאמרנו כאן לגבי דיו כוחל כדי לכחול עין אחת אמר רבי בון ברכיה שכני אשה וכלת אחת מניה ויוצאת לשוק אז הגמרא שואלת אומר רבי יבון אפילו ש בזונות אנה עושה כן זה ממש דרך פריצות כי זה מאוד מוזר זה מאוד חריג זה מאוד מושך את העין אלא שכן אישה חוששת אחת מעיניה אם אישה יש לה איזה דלקת בעין אז באותו עין היא לא ככלת וכוכבת חברתה ויוצאה לשוק ובזה זה לא נראה מוזר כי מבינים שבעין אחת יש לה חולי אומר רבי מנה מן תנא חוששת מה במקרה כזה ידבר על מקרה כזה רחוק אלא שכן אישה ככלת אחת מאניה ו מטמנת את העין השנייה על ידי הבד ויוצאת לשוק מהאישה ככה יוצאת לשוק שהיא מסתירה עין אחת ומסתכלת רק בעין אחת מביאה ל זה הגמרא את הפסוק ליבבתיני באחת מעינייך אז הרב מסביר משכת משכת את ליבי באחת מעינייך על מ דרך בכך לגלות רק עין אחת רבנן דקיסרין בשם רבי בון ברכיה שכן אישה סומה באחת מעיניה וככל את חברתה ויוצאת לשוק זפת וגופרית כדי לעשות נקב אז רבי יוסי בר חנינה אמר במזיק שן מזניק הכוונה שהוא בא לעשות כמו ברז מקום לזינוק ה הנוזלים שהווה כדי ליתן על פי נקב קטן תרפיה כדי ליתן על פי סדק קטן שזה שיעור יותר קטן מנקב הלכה ד' אומרת המשנה דבק כדי ליתן מראש השבשבת שבשבת זה חתחת עץ ששמים עליו דבק ושמים אותו בגובה והעופות נדבקים על זה חרסי כדי לעשות פי קור של צורפי זהב חרסית זה עפר לבן והצפי זהב הם צריכים לסתום את הפה של הכור שלהם אז הם צריכים קצת חרסית לסתום את הפה כדי שהוא יהיה ממוקד שהאש תהיה ממוקדת רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט פטפוט זה בעצם חצובה תושבת לגדרה סובין כדי ליתן על פי קור של צורפי זהב צורפי זהב לפעמים במקום להשתמש עם גחלים הם משתמשים עם סובין שזה דבר דין ועם זה הם עושים גחלים סיד כדי לסוד קטנה שבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות קלקול קלקול הכוונה השיער שיש לה בצעים כדי להשטיח אותו רבי נחמיה אמר כדי לעשות דיפי היו רגילים לעשות מסיד סימונים בכלי יש לך כלי של מיםה רוצה לשים בו סימונים לפי מידות עד כאן חצי ליטר עד כאן ליטר וכולי אז היו עושים את הסימנים האלה מסיד מה הוא חרסית אומרת הגמרא חברה זה עפר לבן שמואל אמר עפר השיעור שלו כדי לכסות בו דם ציפור קטנה לקיים אתזה כיסוי אדם תני שמואל עפר ואפר גם אפר שיורו כדי לכסות בו דם ציפור קטנה היינו כמו בית הלל שאפשר לכסות באפר תני חרס כלשהו גמי כלשהו אלה מותר לטלטלם בתוך הבית אל תגיד שכיוון שלמדנו במשנה שיש להם שיור אז פחות משי זה מוקצה אומר לך לא זה אמנם לא חשוב להתחייב על זה בהוצאה אבל זה לא מוקצה בשבת רבי זירא בשם שמואל הוא בלבד ובתנאי שזה יהיה מינ מוכן ותני כן בגופת חבית חרסה מותר לטלטלם בתוך הבית השלחן לאשפה אז הם כבר מוקצים אסור לגע בהם אמר רבי נרים דברי רבי נחמיה שהוא דיבר על ה אנדיי שזה סימון בכלי זה כשזה סיד כזה סמיך שהוא עשוי כביצה שכיוון שהוא סמיך חושים ממנו ביצים ביצים דברי רבי יהודה כשעשית יותר דליל והוא חבוט חבוט הכוונה שהוא דליל יותר אז עושים ממנו קלקול צדעיים לשיער הלכה ה אומרת המשנה אדמה השיעור שלה כחותם המר צופים דברי רבי עקיבה שעושים חותמת מעל השקים שמובילים שקים בספינה שמים חותמת כדי שאנשים לא יפתחו את זה אז אדמה שמספיק לחותם כזה החכמים אומרים כחותם האגרות וכל דק כדי לזבל קלח של קוף דברי רבי עקיבה חכמים אומרים כדי לזבל קרישה חול גס זה כדי ליתן למנו כף סיד כיוון שמאז שחרב הבית אסור לסוד את הבית בסיד לבן לגמרי עד שייתן בו קצת עפר אז בסיד עפר בסיד לבן שמים כף של סיד כף של חול אז לכן החול הגס הוא בשיעור של כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם זה היה וה או הוא לא ראוי לקולמוס או מרוסס הכוונה שהוא כבר מפורק מרוסק אז אז למה הוא מיועד לשריפה אז השיעור שלו כדי לבשל ביצה קלה שב ביצים תרופה הכוונה מעורבת בשמן נתונה בלפס שהיא ממהרת להתבשל כנה כדי לעשות קולמוס רבחי בשם רבי יוחנן הוא אומר ככה והוא שיהיה מגיע לקשרי אצבעותיו שיהיה לו אורך הקולמוס צריך שהוא יהיה מגיע לראשי האצבעות לקשרי האצבעות אז רבי זאיר הבי ניח אדך זה בטוח שאם זה מגיע לקשרי האצבעות איפה שהם קשורים ב היד אז בודאי שזה קולמוס טוב דיל מדחה אולי מספיק שזה גיע לקשרי הצבות היותר נמוכים לפרק האמצעי ככה הוא שואה תמן תנינן כלי כזה שבקצה אחד שלו הוא חד מאוד ואפשר לחרוט בו על שבה ובצד שני הוא רחב ועל ידי שהוא רחב ממחים איתו את הכתב אז מכתב שניטע ל הצד הכותב עדיין זה כלי והוא טמא מפני הצד השני המוחק וכן להפך ניטל למוחה גם כן עדיין יש לו שם של כלי ולכן הכלי הזה טמה מפני הכותב רבי זיר הביי גם שמה הוא שואל המכתב הזה ניכרה הדח שהוא מגיע עד כשרי האצבעות אפ שמחוברים בכף היד זה ודאי נקרא כלי דיל מהדחה אפילו לקשרי האצבעות האמצעים אולי גם כן זה נקרא כלי ככה הוא שואל אומר רב יוסי כל ביצה דתנינן בסוגיות של מסכת כילים דוגמה הרב נותן למשל כתוב איזהו גמר מלאכה של קירה משישי קנה כדי לבשל עליה ביצה קלה שמה זה כביצה ממש ופה בהלכות שבת זה כי גוגר מתוך כביצה שהיא ממהרת להתבשל עד כאן דף סס
לצפיה בתכנים נוספים: