הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סו

[מוזיקה] שבס דף סמו אנחנו מתחילים פרק שמיני המוציא יין השיעור שלו כדי מזיגת היינו בכוס של היין היו רגילים לשים שלושה חלקים של מים ורבע יין ונראה שכוס זה הכוונה הרביעית לוג אז מי שמוציא יין חי שיעור שלו כדי למזוג מזה שלמה היינו רבע של רביעית הלוג חלב כדי גמיאה אז הרב אומר יש מפרשים שהוא מלא לגמה ויש אומרים שהוא פחות מזה דבש כדי ליתן על הכית מי שיש לו איזה מכה על גב היד או על גב הרגל אז הוא שם עלזה דבש שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף את היילור נותנים את זה על העין לרפואה שהוא בא לשפשף את הכילו הוא שם קצת מים הוא שאר כל המשקים ברביעית וכל השופכים גם כן השיעור שלהם ברביעית רבי שמעון אומר כולם ברביעיית גם יין גם חלב גם דבש כולם ברביעית לא נאמרו כל השיעורים האלו שאמרנו מקודם אלא למצנם אם אדם מיוחד שמר מעט יין כדי מזיגת שזה רבע ת או חלב כדי גמיה האיש הזה שהצניעות את זה את השיעור הזה הוא יהיה חייב ממה שמ שרבי שמעון סובר שהאיש שמציע פחות מהשיעור הזה גם לא חייב זה לא כמו שאנחנו למדנו במשנה בפרק הקודם בדף סד עמוד ב שמה אמרנו אינו חייב אלא מצניעה מה שמ שמי שמציע חייב אפילו כלשהו המוציא יין כדי מזיגת כמה זה רבי זירה שאל לרבי השיע כמה שיעורן של כוסות אמר לי כיון שפה לא כתוב לנו מפורש נלמד סתום מלא מפורש מסוגיה אחרת מסוגיה של פסח נתן רבחי ארבעה כוסות שאמרו שאדם צריך לשתות בליל הסדר ישנן רביעית יין באיטלקי בכל הארבע כוסות ביחד יש שמה רביעית יין יין איטלקי חי וממילא כשאנחנו יודעים שמוסיפים על כל יין חי עוד פי שלוש מים יוצא שכל וכוס היא רביעיית שלמה תמן תנינה למדנו לקמ בשבת מפנים ארבע וחמש קופות וזה לא נקרא תרכה יתירה בשבת אז רבי זירה שאל לרבי אשיה כמה הוא שיעורה של קופה כמה זה קופה אמר לי למ סתו מ מפורש דתמן במסכת שקלים כתוב ושלוש קופות של שלוש שלוש סים תורמים את הנשקה את הכסף שתרומת הנשקה בקופות כאלה אז רואים שסתם קופות הם שלוש סאים רבי יוס ברבי בון בשם רבי יוחנן המשנה שאלנו שאמרה שיין זה כדי מזיגת ד רבי יהודה דתני מים כדי גמיה רבי יהודה אומר כדי מזיגת יין כדי גמיה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הנה אתה רואה שתנקה מחולק עליו מזוג בכמה זאת אומרת נכון שאמרנו במשנה שיין חי השיעור שלו כדי מזיגת אולי זה דווקא יין חי שעוד לא ראוי לשתיה אז רק כדי שמזג ממנו שלמה בסוף אבל אולי יין מזוג אפילו פחות מרבעת כבר חייבים עליו נשמעין המנדה מים כדי גמיה רבי לא אמר כדי מזיגת יין כדי גמיה רבי לא אומר כדי מזיגת כשתקום יין כדי גמיה על איזה יין הוא מדבר ודי הוא מדבר על יין מהזוג שאפשר מיד לשתות אותו אב על זה רבי יהודה אומר כדי מזיגת אז הד אמרה שגם הזוג השיעור שלו בכדי מזיגת ברביעית כמה הוא שיעורן של כוסות רבי יבון אמר תי טרטין ורביע זה שיעור מסוים מהו לשתותם בקרח אחד האם אפשר לשתות את כל ארבעה כוסות בליל הסדר בבת אחת חזל תיקנו אותם על הסדר שהראשון לקידוש השני על האגדה השלישי מברך על מזונו ורביעי גומר עליו את ההלל אומרת הגמרא ממדה אמר רבי יוחנן בהלל אם שמעת בבית כנסת יצא בהלל של בית כנסת אז הדה אמר אפילו שתיין בקרח אחד יצא כי אחר כך שהוא יבוא להגדה הוא לא ישתה על ההלל אז איך הוא ישתה רואים שאפשר לשתות גם ברצף מהו לשתותם מפוסק לאט לאט לא לשתות כל בבת אחת אז אומרת הגמרא כלום אמרו שישתה לא ששתק אנחנו חילקנו את הארבע כוסות כדי שהוא לא ישתכר אלא ישאר צלול והוא ישתה אם הוא שותה אותם מפוסק אף הוא אינו משתכר אז הרב מפרש שאינו חנם אם הוא ישתה לאט לאט זה גם כשר הרב פני משה אומר הפוך הפני משה אומר הרי אנחנו רוצים שהוא לא השקר לכן חילקנו את זה לארבע כוסות אבל מה שמ שכל וכוס צריך לשתות אותה בבת אחת כי הרי על ידי זה הוא לא משתכר שואלת הגמרא מהו לצאת ביין של שביעית אז למה לא אז הרב מביא כאן פירוש של החזון איש שהחזון איש אומר שמדובר שהגיע כבר זמן הביאור וזמן הביאור של היין זה בערב פסח ואנחנו אומרים לו תבער את כל היין בביתך ומשאירים לו להשיר נותנים לו להשיר כדי שלוש סעודות בשביל החג אז האם יתנו לו להשיר גם כן ארבע כוסות לליל הסדר או לא אומרת הגמרא תן רבו שיה יוצאין מיין של שביית אז לפי זה יתנו לו להשאיר גם יין לליל הסדר מהו לצאת בקול דיטון קונדיטון זה יין מבוסם מלמד תני בר קפור קונדיטון כיין אדם הרא יוצאין בקו דיטון מה הוא לצאת אז הרב אומר בפירוש השני לגרוס מה הוא לצאת ביין חי מלמד תני רבחי ארבעה כוסות שאמרו יוצאים מהן בין חיים בין מזוג והוא ישא בהם טעם ומראי יין אז רואים שגם חיים אומר רבי ירמיה ה מצווה לצאת ביין אדום מהי תמה מה המקור כי כתוב בפסוק תרא יין כית אדם תני מבושל כ מטובל אז השאלה היא מהוא לצאת ביין מבושל בארבע כוסות רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל רבי יונה כדעת רבונה שתי ארב קס דלי פסח והיה כואב לו הראש חזק רשד הצרת עד שבוס אז לכן הוא היה חייב לשתות מבושל רבי יהודה ברבי לי שתי ארבע ד לפיסח וחזק רישי עד החג עד סוכות פעם אחרת היה סיפור שחם תכ המטרונה איזה מטרונה אחת שרה אחת ראתה את רבי יהודה ברבי לוי שאפו ירן הפים שלו מהירות אמרה לי סבא סבא חלה מטלת מנית בך יש בך אחד משלושה דברים האלה או שתי חמרת או אתה שת יין או מלווה בריבי טת או מגדל חזיר מת עכשיו הוא לשתות יין ודאי לא היה יכול ראינו פעם אחת את שתה בליל הסדר היה כואב לו הראש עד סוכות אמר לה תיפח וחד התת חד מתלת מלית ב אין בי אף אחד מכל הדברים האלה אז למה המהירים הפנים שלי אולפני שכיח לי הלימוד שלי שכיח לי נתיב חוכמת אדם תאיר פניו רב בוו נחץ לטבריה הוא ירד לטבריה חמו תלמידו רבי יוחנן פירי תלמידי רבי יוחנן ראו שפניו מאוד להראות אמרו קום רב יוחנן אשכח רבב סימה רבב מצא איזה מרגלית אמר לו למה למה אתם אומרים ככה אמרו לו נפו ירי אמר לו דיל מאורית חדת שמעת יש לו איזה תורה חדשה שהוא שמע צליק לגבי אמר לי מה הורית חד את שמעת אמר לי תוספתא עתיקתא הוא מצא איזה תוספתא ישנה שמצא בחידושים וקרי לו חוכמת אדם תאיר פניו כיוון שדיברנו כאן על הרביעי לוג אז הגמ מבררת כמה זה לוג אומר רב חנינא לוגה דאורייתא זה טומנת עתיקתא דוריסה ציפורן הכלי העתיק הזה שמודדים בו מורייס זה ציר של דגים בציפורי זה לוג אמר רבי יונה חקים הנלה אני זוכר ראיתי אותה לבית רבי ינא אהבו מכילים בדבש הם היו מודדים בדבש בשיעור הזה תני חצי שמיני טינית הישנה היא הלוג אומר רבי יוחנן הדוד ידן הבת זה הכלי שלנו אז למה אמר התיקה למה הוא קרא ישנה בגין דאבת בימי הרי היא הייתה ביום שלו בזמנים שלו למה הוא אמר תיקת א דמרי דבת זהירת ורבת והסדרת בהתחלה היא הייתה קטנה אחר כך היא גדלה ואחר כך שוב פעם הקטינו אותה למה שהא היייתה בהתחלה אז לכן הוא אומר הישנה לא כמו התקופה שהייתה גדולה ככה הרב מפרש כמה הוא שיעורו של רב ו רב יוסה בשם רבי יוד בר פזי רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל אצבעה ים על אצבעה על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע זה הגודל של רביעית עד כאן דף סב
לצפיה בתכנים נוספים: