הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סג

[מוזיקה] שבס דף סג אנחנו מתחילים באמצע עמוד תני רבו שיה חול של תמרים היו עושים סל כזה מעלים של לולב ובפנים שמים את התמרים שהם מתחממים ופיטה של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור אז הגמרא שואלת ואין זו הטרה איך מותר אונה הגמרא נעשה כשובר את החבית לכל ממנה גרוגרות שזה מקלקל מכיוון שזה קלקול קלקול לצורך סעודה התירו כשובר את ערבית לאכל ממנה גגות אוזניים של דיסקי שק כזה שלור שיש לו אוזניים כושר ומתיר וזה לא נחשב כושר ומתיר זה מותר כיוון שנעשה כפותה וכ נהל בשבת שכך דרכו אז זה מותר זה לא נקרא בונה רבי חנינא אמר עד ייחוד כל סטרא רבי חנינה קם מדבר על מה שאמרנו בקלין שמי שמחבר שני בגדים פעם אחת שהוא מעביר מחת הבגד של הצמר לפשתן זה עוד לא חיבור אבל אם הוא העביר פעמיים זה כבר חיבור אז בא עכשיו רב חנינה ואומר עד ייחוד כל סטרה עד שהוא יעביר את כל המחת והדק את כל החוט עד לצד השני אמר רבי עני אמרו לו לרב חנין הצ וקר לך תגיד את זה בחוץ הם לא מסכימים עם הדין שלו למה וטני נסה שני ראשיה לצד אחד אם הוא הביר את החוט מצד אחד והחזיר אותו בחזרה אז זה כבר עכשיו חיבור אז ת לפי דעתך עד ייסק וחוט ויסק עד שהוא ימתח את החוט פעמיים וגם כן מה שכתוב ותנין רבי יהודה אומר עד שילש גם כן מטדי עד יחוט ויסק וייחו אלא החן וחן בין אם הוא מתח בין אם הוא לא מתח זה נחשב חיבור חוט שישכילו במחט כיוון שהמחט עשוי לתפור את הבגד ולא להשאר מחובר במחט החוט של המחת אמור להתחבר בבגד ולא המחת בסוף אמורה להיפרד מן החוט אז אפילו קשור מכאן ומכאן אינו חיבור לגבי טומה אם המחת נטמאת החוט לא נטמע וכן להפך תפור לבגד החוט חיבור לבגד אבל ואינו חיבור למחט רבי יונה ורבי יסא טרון אמרין על מה שאמרנו עשה שני ראשי החיבור הכוונה דווקא בקשור מכאן ומכאן ואז לא יכול לצאת מלאו לרבנן פלי גין עעל רב יונה ורב יוסה ד אמר רבי בא רב ירמיה בשם רב ה ממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר בגד שהוא הניח בו חוט ארוך והוא מותח את החוט אז זה כבר התפירה שלו אז נאמר לפי דבריך שמדובר שהוא גם כשר שכתוב משום תופר ו משום כושר אלא ודאי שהוא לא כשר קריאה בבגדים וחיתוך באורות אנחנו מדברים על קורע לשם תיקון קריאה בבגדים בדרך כלל זה באמצע וחיתוך באורות מן הצד כדי ליישר אותם וד מחלפי קריאה באורות וחיתוך בבגדים באיזה מקרה קריאה באורות באילן רקי חיה באורות הרקים האלה כמו בד יתור בבגדים בילן לבדה בלבד שהוא קשיח הצד חילזון ופצעו אית תנ חייב שתיים תתנ אינו חייב אלא אחת דה אמר שתיים אחת משום צד ואחת משום נטילת נשמה דמר אחת הידים משום נטילת נשמה ולמה אין צדה אז הרב מביא כמה פירושים פירוש אחד יש מפרשים שהוא מצוי עלי הערים שהים פולטן ואין דרכן בצידה עוד יש לומר משום שאינו פרה ורוה כמו שמ בסנהדרין בגמרא בדף צא שדבר שלא פרה ורבן חייבים על צ דתו ואתי קיד אמר רב לזור ברב יוס רבור ורב שמעון מלוקי בשם רב מי מין חיה טהורה ברא הקדוש ברוך הוא למשה במדבר כיוון שעשה במלכת המשכן נגנזה ורק בה היה מלאכת צעדה כיוון שהיא לא היייתה מצוייה שם אבל בדבר שהוא מצוי אין צעדה רבי יבון אמר כר שיה כך שמו היה כר שיה שמה תנ רבשי דחד הקרן היה לה קרן אחד שכתוב ותיטב לשם אישור פר מקרין מפריס מקרן כתיב היינו קרן אחת השו חתו רבי שמעון בן לוקי שאמר לתקן שחיטה אלא שחיטה היא תולדה של חבורה היא אז ולמה לא תנית עמון אז למה לא כתוב חבורה אלא בגין דתנינן סדר סעודה הסדר של כל הבשר לכן תנית עמון את השחיטה עבדו מה העיבוד היה במשכן שהיו משרטטים באורות מה מסרטת לון מסרגל לון הכוונה מסמנים לפני שחותכים ואתי כיי ד אמר רב שמואל בשם רבב מותר לעשות אוהלים מאור בהמה טמיה הכוונה אוהל שלאור בהמה תמיה לא מקבל תומה כיוון שאנחנו לומדים אוהל אוהל שכתוב בפרש חוקס לגבי אוהל המת מאוהל שכתוב במשכן אז אם אתה אומר שבמשכן היה תחש היה בהמה טמאה אז אם כן אור של בהמה טמאה הוא גם מקבל טומא אבל אם המשכן היה רק בהמה טהורה אז אם כן אין לנו מקור שאור של בהמת תמאה יכול לקבל תומא עד כאן דף סג ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: