הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף נד
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף נד
[מוזיקה] שבס דף נד אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ב אומרת המשנה אבות מלאכות 40 חסר אחת החורש הזורע הקוצר המאמר זה שהוא שם ערימות אוסף את העומרים הדש וזורה הוא לוקח כלי וזורה את זה לרוח הבורר בורר פסולת בידיים והתוכן והמרק בנפה הלש והאופה זה עד כאן קבוצה של 11 מלאכות קבוצה שנייה הגוזז את הצמר המנ בנו מנקה אותו המנפטה שהוא מכה אותו כדי שזה יתפרק הצובע הטובה הוא המסך שהוא פורס את החוטים של השתי והעושה שני בתי נירין משחיל שני חוטין במקום שלהם ההורג שני חוטין הבוצע שני חוטים שההוא מפריד אותם אחד מהשני הכושר והמטיב והתופרת תפירות והקורה על מנת לתפור שתי תפירות אז זה הקבוצה השנייה זה 13 הראשונה היייתה 11 זה 13 עכשיו קבוצה שלישיית הצד צביא השוחט והמפשעה הוא מולח את האור כהכנה לעיבוד המוחק הוא מוריד ממנו את השיער והמעבד אחר כך בחומרים המחכה הכותב שתי אותיות ומוחק על מנת לכתוב שתי אותיות פה יש לנו תשע אבות אז 11 ועוד 13 ועוד 9 זה 33 הבונה והסר המכב ו המבעיר והמקיפה מוציא מרשות לרשות אלו אבות מלאכות 40 חסר אחת אבות מלאכות 40 חסר אחת מןן אבות מלאכות מן התורה רבי שמואל ב נחמן בשם רבי יונתן כנגד 40 חסר אחת מלאכה שכתוב בתורה אם תספור בכל התורה יש לנו 39 פעמים שכתוב מלאכה בעון קו מרבך כל אן דכתיב מלאכות זה יהיה הכוונה שתיים אמר רבי השגרתי דרב בכל אורייתא הוא שם את התורה את העיניים שלו בכל התורה ולא אשכח כתיב דמילתא אין מקום שכתוב מלאכות בא היד מילתא מה הוא שאל כתוב ויבוא הביתה לעשות מלאכתו זה מנעין זה חלק מהמספר או ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה זה מנים אז כך באמת אם נספור נראה 40 מקומות שכתוב בתורה מלאכה השאלה איזה מ-40 לא סופרים האם את מה שכתוב אצל יוסף ויבוא הביתה לעשות מלאכתו את זה לא סופרים כי שמה זה לא מלאכה ממש אלא זה צרכיו או שזה כן מלאכה אז את מה לא סופרים את וך ל אלוקים היום משבים מלאכתו אשר עשה שזה מלאכת האלוקים זה לא סופרים זה היה הספק תנ רבי שמעון בן יוחאי ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי שזה היום השביעי היום טוב החרון של פסח עצרת לשם אלוקיך לא תעשה מלאכה אז כאן המקום הזה שכתוב פה מלאכה ביום טוב הרי זה בא להשלים 40 חסר אחת מלאכות שכתוב בתורה כי יש הרבה פעמים שכתוב ביום טוב כל מלאכת עבודה את זה לא סופרים כאן שכתוב כל מלאכה זה להוסיף למספר רבי יוסי ורבי בון בשם רב שמואל בן נחמני כנגד 40 חסר אחת פעם שכתוב במשכן וממלכה אמר רבי יוסי בן חנינה זה הדבר אין כתיב כאן אלא אלה הדברים אנחנו נדרוש את האלה ואת הדברים דבר דברי דברים מכאן לאבות לתולדות איך דורשים אז רב חנינה לציפורן בשם רבב אומר לנו שכתוב אלה א' זה אחד ל זה 30 ה זה עוד חמישה אז אנחנו כבר הגענו ל-36 דבר אחד דברים זה עוד טרי מכאן ל 40 חסר אחת מלאכות שכתוב בתורה רבנן דקיסרין אמרין מי נתרה לא חסרה כלום אפשר ללמוד מהמילה אלה לבד א' ח ל 30 ובמקום הה' תספור ח תמניה למה לא מתמנים רבנן דרש בן ה לח לפעמים אפשר לדרוש את הה' כמו ח רבי יוחנן ורבי שמעון בן לוקיש אב דין הבי בעד פרקה תלת שנין פלוג הם היו עוסקים בפרק הזה שלוש וחצי שנים אפ כול מיני הוציאו מזה מתוך השלוש וחצי שנים האלה 40 חסר אחת תולדות על כל חדה וחדה מן ד השכון מסמך סמכין מה שם כל תולדה ש היא דומה מצאו שהיא דומה לאב סמכו לוותה האב ה דלא אשכון מסמוך עבדו שו מכה בפתי שזה גמר מלאכה בנוי לרבי חיא רוב א דין ה בדן פרק הם היו עוסקים בפרק הזה שיט ירכין שישה חודשים אכל מיני שית מילין על כל חדה וחדה דוגמה בנוי לרבי חי רו ב בשיטת הבון תניר בחיה הקוצר הבוצר המוסק הגודד הטול ההורה כולו משום קוצר כולם הם סוגי אב של קוצר כך אומר פני משה קורבן הד כן קורא להם תולדה של קוצר אז בכל אופן קוצר זה בחיטים בוצר זה בענבים עוסק זה בזיתים הגודד זה בתמרים תולש לא כתוב בדיוק הורה זה בתאנים אומר רבי סידור יהודה ברבי יהודה הבן של הרב אב דין הבי במכשיר אן שית הירחים הוא למד מסכת מכשירין שישה חודשים בסופה ע אחד תלמיד מן רבי סימאי ושילה שאל אותו שאלה ולא ידע לענות לו הגיבי אמר ניכר הוא זה שלא עבר על פתחת של תורה השישה חודשים האלה לא הספיקו שהוא יכנס פנימה 40 מלאכות חסר אחת לאי דמילה מה נפק מינה שאם השען כולם בעלם אחד חייב על כל אחת ואחת הוא יהיה חייב 39 קורבנות תנ רבי זכאי קום מרבי יוחנן זבח כיתר ונסך באלם אחד מה משותף בשלושתם שזה עבודות שעושים לה גבוה אז אם הוא יעשה את זה לעבודה זרה גם אם אין דרכה בכך הוא יהיה חייב והוא אומר חייב על כל אחת ואחת אז אמר לו רבי יוחנן שהוא לא צודק בבליה עברת בידך תלת נהרין אתה באת עברת שלוש נהרות והדברת הגעת לפה ואתה אומר דבר לא נכון זה לא ככה אינו חייב אלא אחת הגמ כאן מצטטת המשך מה שאמרה למעלה למרות שזה לא נוגע לכאן כן עד לא תברי ביודי אז זה מתאים לדרשה של יש כאן אחת ואין כאן הנה שהוא חייב על כל אחד ואחד אבל לפי הסברה מין דתו רבי יוד יש כאן אנה ואין כאן אחת רבי בבא בקום מרבי זהירה באמת ויהיה חייב על כל אחת ואחת מה הסברה של רבי יוחנן שזיב כיתר ונסך חייב אחת על הכל לכאורה מה תגיד כמה שכתוב בתורה לא תעבדם בלשון של איסור אחד לשלושתם כמו תמר גבי שבת שכתוב לא תעשה כל מלאכה זה כלל וכתוב במקום אחר לא תבררו אש בכל מושבותיכם פרט דיברנו רק על מלאכת הבהרה הלא הבהרה בכלל היייתה ויצאת מן הכלל ללמד לומר מה העברה מיוחלת מעשה יחידי וחייבים מעליה בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה מתוך ה-39 שיש בו לחייב עליו בפני עצמו ככה דרשנו בהלכות שבת אז אנחנו שואלים אף אחה לגבי הלכות עבודה זרה תדרוש מה שכתוב לא תשתחווה להם ולא תעבדם לא תעבדם זה כלל לא תשתחווה להם פרט לא השתחוויה בכלל היייתה ולמה יצאת מן הכלל ללמד מה ישת החווייה ה מיוחדת מעשה יחידי וחייבים עליה בפני עצמ אב כל מעשה הוא מעשה שיש בה לחייב עליו בפני עצמו אז מה באמת הספרת של רבי יוחנן אמר לי אז יש כאן עכשיו הגמרא ארבע תירוצים אמר לי בשבת כלל במקום אחד ופרט במקום אחר זה לא כתוב ביחד אבל בעבודה זרה כלל שהוא בצד הפרט כתוב לא תשתחווה להם ולא תדם זה כתוב צמוד כאן לא דורשים את זה זה לא נקרא שהפרט יצא אמר לי וכתיב במקום אחר לא תשתחווה לאל אחר אז הנה יש לך את הפרט כתוב בעוד מקום שהוא רחוק הרי כלל במקום אחד הוא פרט במקום אחר אמר לי כיוון שכבר פעם אחת הפרט הזה נכתב צמוד לכלל כיוון שאת לומד מצידו אפילו כלל במקום אחד את תלמד טוב עד כאן היה תירוץ אחד חברה הי אמרין לא שנה בן שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר בן שכלל ואפרט במקום אחד כללו פרטו אז למה בעבודה זרה לא דורשים כי בשבת זה כלל ואחר כך פרט אז אם אני כבר יודע את הכלל שאסור לעשות מלאכה למה אתה מפרט לי עוד פעם לא לבהר אש על כוח אח שזה בא ללמד אבל בעבודה זרה שכתוב קודם כל לא תשתחווה להם פרט ורק אחר כך כתוב לא תעבדם זה לא נקרא פרט שהוא יצא כי אני עוד לא ידעתי שאסור להשתחוות כאן לא דורשים שזה בא ללמד על הכלל כולו רבי יוסי אמר תירוץ שלישי לאלא שניה בין שכלל ואחר כך פרט בין שפרט ואחר כך כלל בין שכלל ו פרט וכלל תמיד זה יהיה כלל ופרטי אז מה החילוק בשבת כלל בעבודתה במלכת השבת וגם הפרט בעבודתה זה הבהרה זה דוגמה של מלאכת שבת אבל בעבודה זרה הכלל היה בעבודתם לא תעבדם היינו העבודות שרגילים לעבוד את אותה עבודה זרה אבל הפרט הוא במלאכת הגבוה השתחוויה השת חווייה הוא חייב גם אם זה אין דרכה של עבודה הזרה הזאת בכך כיוון שזה מלאכת הגבוהה לכן זה לא נקרא שהפרט הזה הוא דומה לכלל אמר רבי מנה הוא אומר תירוץ רביעי הבהרה שלא לצורך יצאת אבל השתחוויה אתהה לא יכול לדרוש ממנה למה כי לצורך יצא ללמד על עצמה שאינה מעשה אז הרב מפרש שאפילו אם אדם ישתחווה שלא בפישוט ידיים ורגליים גמור אלא השתחוויה קלה אלא בכפיפת קומה קצת גם על זה הוא יהיה חייב חטו שזה מעשה קטן יותר אתי קי דתן חזקיה זובח לאלוהים כורם אז פה יצא צבחה ללמד על הכל שכל עבודות הגבוה אם עושים את זה לעבודה זרה אפילו שזה לא כדרכה ה חייב עליה זה נקרא ללמד על הכל השתחוויה ללמד על עצמה שאינה מעשה שואלת הגמרא אולי חלף או חלף אולי תגיד הפוך שאשת חווייה בא ללמד על כל דבר שהוא מאן כבוד כזה כבר חיייבים עליהם אפילו שלא כדרכה ו זביחה ללמד על עצמה אבל ניסוך וקיטור באמת לא יהיו חייבים אם זה לא דרכה של אותה עבודה זרה אומרת הגמרא הדבר שהוא מעשה פתאום מסתבר להגיד שזוכה מלמד על אחרים כי דבר שהוא מעשה מלמד דבר שאינו מעשה אינו מלמד עדכ כן דף נד
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה