הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מז
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מז
[מוזיקה] שבס דף מז הלכה ח אומרת המשנה כיתה יוצא בקו שלו דברי רבי יוסי ורבי מאיר אוסר כאן מדברים על אדם שרגל אחת שלא קטועה והוא בראש הרגל במקום שקטו הוא שם חתיכת עץ מה שנקרא תותבת אבל הוא לא מהלך עם זה זה לא הזה לא משמיש לו כרגל הוא שם את זה רק ליופי שלא ייראה בעל מום אבל באמת הוא הולך על המקל אז לכן רב מאיר עושה רב מאיר אומר כיוון שזה לא עיקר הילוכו הוא לא יכול ללכת עם זה בשבת אבל רבי יוסי אומר כיוון שבסופו של דבר הוא גם זה כמו מנהל גדול והוא גם קצת הולך עם זה אז הכתה יוצא בקו שלו דברי רבי יוסי ורבי מאיר עוסה אם יש לו בית קיבול קיטין אם לתותבת הזאת הקו הזה במקום איפה שהשוק מתחבר לזה הוא עשה שקע כזה כדי לקבל שם קיטין זה בדים רכים כדי שיהיה לו נעים ברגל אז זה הופך לכלי קיבול זה כבר לא פשוטי כלי עץ אלא זה כלי קיבול ולכן הוא גם מקבל תומ סמכות שלו כאן עכשיו מדברים בכטה שחסר לו שני רגליים אז הוא בעצם אוכל על הארץ אז היו עושים לו סמוכות זה חתיכות של אור על השוקיים ועל הברכיים טמאים מדרס זה ממש מדרס בשבילו ויוצאים בהם בשבת כי זה ממש לבוש ונכנסים בהם לאזהרה אף על פי שיש לנו הלכה שלא נכנסים ממנהל לאזהרה אנ מנ מנעל שנמצא במקום היינו על כף הרגל אבל כאן שזה לא בכף הרגל אז זה יותר למעלה זה לא נחשב מנהל זה נחשב מלבוש ונכנסים בהם לזרה החלק הבא אנחנו כאן עוסקים באדם שלא נקטעו לו הרגליים אבל הוא לא יכול ללכת הרגליים יתכווצו לו הגידים יש לו איזה בעיה קשה ברגליים ההוא לא יכול ללכת אז איך הוא מהלך קושרים לו כיסא לאחוריו והוא בעיקר הולך על הידיים הוא כביכול יושב על הרצפה והוא נישאן עם הידיים שמים לו שמה בידיים שני ספסלים קטנים והוא ככה דוחף את עצמו קד ואז הוא נשען על הכיסא ככה ונח אז כיסא ושמחות שלו הכיסא הזה טמאים מדרס ואין יוצאין בהם בשבת אנחנו מדברים על הסמכות האלה שנמצאים בראש השוק או בראש סוף הרגל השלמה שלו אז הוא לא ממש צריך אותם זה לא נצרך לו כהליכה אז לכן אין יוצאים בהן בשבת לכולל אפילו רבי יוסי שלמעלה התיר קו כאן לא כי זה בכלל לא משמש להליכה ואן נכנסים בהם להזהרה כיון שזה נמצא בסוף הרגל במקום של הנעל אז כמו נעל אי אפשר להיכנס עם זה לאזהרה ענק תמין תורין ואין יוצאין בהם נראה בגמרא מהזה הנק תמין שמואל אמר שמואל עכשיו מתייחס ל כטה והקו שלו שהוא טוע רק רק ברגל אחת והוא שם שם קו שמואל אמר יוצאים בו משום סנדל זה נחשב נעל כך בדעת רב יוסי אבל ונכנסים בו להזהרה למרות שזה נחשב נעל ביחס להלכות שבת ביחס להזהרה כן אפשר להיכנס בו להזהרה אז רב ינא מקשה יוצאים בו משום סנדל זאת אומרת והוא סנדל ומצד שני אמרת נכנסים בו להזרה וינו סנדל אמר רבי בא עד דיבת מקשל שמואל עד שאתה מקשה את הקושיה הזאת על שמואל שהוא דיבר על הרשה קשית על דמתניתין תקשה את זה על המשנה בעצמה מה המשנה אמרה סמכות שלו טמאין מדרס יוצאין בהם בשבת ונכנסים בהם באזהרה כך דיברנו באמצע המשנה בחלק האמצעי הסמכות של הו שכתוב בשני רגליים הם טמאים מדרס יוצאים מהם בשבת כי הם ממש הדרך שלו ללכת הוא נגרר איתם על הרצפה ונכנסים בהם להזהרה אז אתה רואה שלמרות שהם סמכות שלו תשאל אה הם סמכות שלו יוצאים בהם בשבת אז הם כן מנל נכנסים מהם לזר ז הם לא מנל בעצם רבי בא בא להגיד לרבי ני מה אתה שואל על שמואל אין כשר בין המה שאנחנו מחשיבים את זה כסנדק לעניין שבת לעניין האזהרה לעניין שבת הנושא הוא האם זה משמש כמנהל או שזה פשוט מסא זה נושא אחד אבל לגבי הזהרה זה לאלא נושא אם זה מסע או לא זה נושא אם זה דרך כבוד או לא אם זה הנעל שבסוף הרגל זה לא דרך כבוד להיכנס איתה אבל אם זה חלק מהלבוש למעלה זה כן דרך כבוד אמר רבי מנא אמור סופה דליתי פלי גל דשמואל היינו מהחלק השלישי של המשנה אנחנו נראה מפורש כמו שמואל שאיין שייכות בין העניין של נעל להלכות שבת לנעל לעניין ההזהרה שמה למדנו בסוף כיסא וסמכות שלו אמרנו טמאין מדרס זאת אומרת היהודי הזה שיש לו רגליים רק הוא לא יכול ללכת בהם יתפסו לו הגידים או משהו כזה התכווצו לו הגידים אז הוא שם סמוכות בראש הרגל טמאים מדרס אן יוצאים בהם בשבת כיוון שהם לא משמשים לו להליכה ובכל אופן אן נכנסים בהם לאזהרה אתה רואה שלגבי שבת זה לא נחשב סנדל ולגבי הזהרה כן פה אתה רואה הפוך מ לשמואל אז שוב אנחנו רואים שאיין שייכות בין המחשבה של זה למינהל להלכות שבת לגבי הלכות האזהרה הקטמין תורין ואין יוצאים בהן מהוא הנקת מין תורין מה זה אמר רבי אבו הנוס קטמין חמרה דידה הנוס כתמים זה כמו נק תמין זה הנוס קטמין מה זה חמור של הידיים הם היו עושים כזה חמור ש ישים אותו עם הידיים בראשי ידיים על הכתף ואז זה נראה כאילו שיש פה איזה בן אדם שרוכב על חמור ומביטים בזה את התינוקות אז הדבר הזה כיוון שהוא הוא לא כלי קיבול הוא טהור אבל הם יוצאים בו בשבת זה ממש מסוי הלכה ט אומרת המשנה הבנים יוצאים בקשרים הגמרא תבאר מה זה הקשרים האלה ובני מלאכים יכולים לצאת בזוג בפעמון וכל אדם אלא שדיברו חכמים באובב והגמרא תבאר מה הכוונה כל אדם יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל במסמר שלוקחים אותו מן הצלוב משום רפואה שלושת הדברים האלה הם רפואה למשהו דברי רבי יוסי ורבי מאיר עושה רב בכול משום דרכי האמורי הדברים האלה זה ניחוש שכתוב עליהם ובחוקותיהם לא תלכו אומרת הגמרא הבנים יוצאים בקשרים מה זה קשרים בקשרי פואה זה מין עסב כזה שקושרים אותו על הגוף לרפואה הגמרא למעלה הביאה הדה פיה עיקר תו סגין תוו שאתה עושה הרבה זה עוד יותר טוב ככה הגמרה למעלה בסוף הלכה ב ובני מלאכים בזוגי רבי זירה אמר בזוגי שבצו אפילו בפעמון שנמצא בצוואר מותר לצאת ולפי זה מה פירוש מהו בכל אדם בין קטני עניים בין קטני עשירים זאת אומרת מדובר כאן בילדים קטנים שגם אם הזוג הזה יפול להם מהצוואר הם לא טלטלו אותו ברשות הרבים תינוקות זה לא ייפול ואם זה ייפול הם לא ירימו וגם אם הם ירימו הם ילדים קטנים אין חשש לטלטול בשבת ומה זה כל אדם הכוונה אפילו הילדים הקטנים של העניים שבדרך כלל אין דרכם ללכת עם זגין מותר להם לצאת עם זה בשבת אבל אדם גדול לא יכול לצאת שמ אם זה יפול וא יטלטל את זה 4 ברשות הרבים רבינ אמר שהמשנה שלנו עוסקת בזוג שבקשות ולכן זה לא ייפול כי זה תפור בבגד ולפי זה מה הוא בכל אדם בכל אדם לפי רבי הכוונה היא בין גדולים בין קטנים גם גדולים יכולים לצאת עם זה כיוון שזה קשור להם בכסות מתנית פליג על רבי זהירה לכאורה למה כי כתוב בבריתה יוצא הוא אדם בזוגי ש בכסות ואינו יוצא בזוג שבצ רו ורבי זהירת פירש את המשנה שכן יוצאים הקטנים בזוג שבצ רהם אז הוא יענה רבי זיר יענה אלא כן בגדולים הבריתה עוסקת באנשים גדולים אסור לצאת בזוג שבצו הו שמה זה ייפול והוא יטלטל ארבע אמות ברשות הרבים וכאן המשנה עוסקת בקטנים שמה אין את החשש יוצאים בביצת החרגול למה זה טוב תו לאודה זה טוב לכאב באוזן ושן של שועל טוב לשינה אז הרב מביא שאם זה שן של שועל חי זה עוזר למי שיותר מדי יושן שלא ישה ושן של שועל מת זה עוזר מי שקשה לו לישון שיירדם במסמר הצלוב זה תו לעקב ביתה היינו למכה איתן תני ומחליף יש כאלה שלמדו במשנה שלנו את הגרסה הפוכה שרבי מאיר מתיר ורבי יוסי וסר משום דרכי האמורי אבל רבי חנניה בשם רבי יוחנן הוא למד כ מתניתא שרבי יוסי הוא המתיר ורב מאיר הוא האוסר רב שמואל רבב בשם רב יוחנן כל שהוא מרפא שראיינו בפועל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמורי הלחש הזה שאנשים אומרים דרגי דרגי בת זה אסור משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר לא רק משום דרכי המורי זה אסור אלא זה אסור משום דגון זה רמז פה לעבודה זרה שכתוב בפסוק וראש דגון ו שתי כפות ידיו דונו דני זה לחש שוא אומר שהתחזקו החבויות זה גם אסום משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר משום דן עבודה זרה איפה ראינו ואמרו חי אלוהיך דן לו לו זה גם לחש שעשו משום דרכי האמורים רביד אומר גם זה משום עבודה זרה איפה כתוב כתוב בפסוק ויאמרו לקל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו אז פעמיים אומרים לו לו לקדוש ברוך הוא תנ רבחי אמל עצם בגרונו נותן מאותו המין על ראשו ואיין בו משום דרכי האמורי כאן בבבלי בדף סז הגמרא הבבלי מביא לחש שאומרים עם זה וזה בדוק ומנוסה שזה עובד תנ רב אליעזר בן יעקב לא תנחשו ולא תאוננו אף על פי שאין נחש אסור לנחש אבל לפעמים יש סימן אם דבר נשנה שלוש פעמים אפשר להתייחס אליו כסימן זה נקרא או בלבד לאחר שלושה סימנים כגון שיעקב אבינו אומר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל זה אסון אחד יוסף איננו אסון ש שמעון אינו זה אסון שלישי עכשיו זה מסוכן ואת בנימין תיקח הוא אז הוא חשש מפה לדבר לא טוב אמר הבלוז הולכין אחר שמיעת בת קול אדם שנמצא באיזה דילמה ובאיזה התלבטות פתאום הוא שומע בת קול שאומרת לו משהו יכול ללכת אחריה מה הטעמה מה המקור לזה הפסוק בישעיהו ואוזני תשמע הדבר מאחוריך לאמור זה הדרך לכו בו עד כאן דף מז y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה