הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מו

[מוזיקה] שבס דף מו אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ה אומרת המשנה יוצא אישה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה למרות שאמרנו למעלה שבחו צמר היא לא תצא כיוון שהם ודקים חזק אז היא לא יכולה לטבול בהם היא צריכה לשחרר אותם לטבילה אז יש חשש שהיא תטלטל אותם אבל חוטי שיער הם לא יכולים להיות מהודקים אף פעם אז ממילא יכולה לטבול בהם אז אם כן יוצא אישה בחוטי שיער בין משלה בין בשלך ותה בן משל בהמה היא גם יכולה לצאת בתופת ו בסנ בוטין בזמן שהם תפורים בשוחה אז אין חשש שהיא תשלוף אותם וקבועה נוחי בחצר קבול זה כיפה של צמר על ראשה אז בארנו למעלה לפי הדעה שרק בכבול התירו כיוון שלפחות תכשיט אחד חכמים התירו לאישה ללכת בחצר שלא תתגנה על בעלה ויש מנ דמר שלמעלה אומר שכל הדברים שאסרו ברשות הרבים בחצר מותר ללכת גם כן אישה יכולה לצאת במוך ש באוזנה אם היא שמה איזה מוך בגלל שיש לה כאב באוזן ו במוך ש בסנדלה שלא ישפשף לה את הרגל ו במוך שהתקינה ללידתה כל אלה כיוון שהם צורך הגוף זה לא נחשב מסוי בפלפל ובגר גיר מלח ובכל דבר שתיתן לתוך פיה לרפואה לכאב שיניים או שלא יהיה להריח של הפה ובלבד שלא תיתן בתחילה בשבת הגמרא תבאר האם המשפט הזה הוא בלבד שלא תיתן בתחילה בשבת מתייחס רק לפלפל וגרגיר מלח או שזה מתייחס גם למוך שבאוזן וש בסנדלי ו שהתקינה על נידתה שן תותבת ושן שן שן זהב רבי מתיר הוא לא חושש שם האם זה פול הא תטלטל את זה ארבע אמות ברשות הרבים והגמרא למעלה אמרה הגדירה את דעתו של רבי בגלל שזה במקום טמון והחכמים אוסרים שם ה זה ייפול וטלטל את זה בשבת חנן בר רמיה אמר קום מרבי יהודה מנשייה בר ירמיה ובלבד שלא תצא לא ילדה בשיער של זקנה שזה לבן ולא זקנה שיש לה שיער לבן בשיער של ילדה השחור למה כי כיוון שהיא תתבייש יצחקו ממנה היא תוריד את זה שואלת הגמרא כ אתה אומר ככה תנינן במשנה הבאה הבנות יוצאות בחוטי ולא חילקת שמה מדובר בחוטי צמר אתה לא מחלק עם זה צבע שדומה לשיער לא דומה לשיער ועוד יותר מזה רבי בא בשם רב יהודה הוא דיבר שם אפילו שזה קרוך על צברה כפי שנראה שם בעמוד ב' כיוון שמדובר בבנות קטנות בכל אופן אין חילוק אונה הגמרא רבי שמואל בשם רבי זהיר הטמן אפילו שאינה יכולה להביא חוט דומה ל שערה יוצאי הרי החוט של הצמר אף פעם לא דומה לשיער אז ממילא גם אם זה בצבע אחר ככה יוצאים אבל ברע מחה היא שמה שיער כדי שיחשבו שזה השיער שלה אז מלה בוודאי לא תצא לא ילדה בשל זקנה ולא זקנה בשל ילדה אמר אבבאו כל שהוא תושב בשיער כל תוספת לשיער נקרא פאה רבי ניא זהירה נפל אודר דודני המוך שבאוזן נפל בוא מחזרת בשבת רצה להחזיר את זה בשבת הוא סבר שמותר וגרו בו חבריו משום רפואה אז הם לא כתוב משום רפואה כרגע הגמרא מבינה שזה היה משום רפואה עכשיו הגמרא באה לתת כמה הסברים מהמחלוקת רב ינא וחבריו אז ההסבר הראשון רבי נס ממר שמן הוא שמרפא אבל להחזיר את המוך אפשר לא הוא המרפא וחכמים סברין מאמר מוחו שמרפה אז לכן אסור להחזיר את זה משום רפואה בשבת שואלת הגמרא ולא כן אמר רבי יהודה בשם רבי זהירה החושש אוזנו נותן שמן על גבי ראשו והשמן לאט לאט זורם לו לתוך האוזן והוא אומר את הלחץ של הרפואה ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי אלא יעשה איזה שינוי כי זה נראה כאילו הוא סך את הראש אז הגמרא מבינה שגם במוך זה נראה כאילו הוא סך עם המוך הזה את הראש עד שהוא שם את זה באוזן אז ודאי לא זה המחלוקת בין רבי ינא לחבריו ודאי ש אפשר להניח שמן בשבת בצורה משונה אז מצד רפואה אין איסור כאן אז מה מחלוקת רבי הנא וחבריו אז הגמרא רוצה לתלות את זה במחלוקת של רבנן ורבי יוסי לקמן בפרק כל הכלים שזה פרק יז הלכה ז שמה כתוב ככה כל הכלים שיש להם בית אחיזה שיש להם ידית נטלים בשבת היינו אם אין להם ידית לא ניתנים הם מוקצים ככה תנקה מסובר כך סוברים חכמים רבי יוסי מקל אמר יוסי במ דברים אמורים בכיסויי הקרקעות שאם אין לזה ידית זה נקרא כאילו הוא בונה ומפרק בשבת אבל אם יש ידית זה נקר שזה כיסוי אבל בכיסויי הכלים הוא מקל בין כך ובין כך ניתנים בשבת אז הגמרא רוצה להגיד רבי יעני סבר מימר הלכה כרבי יוסי שכיסוי של כל כלי לא צריך שיהיה לו ידית אז גם כאן המוך הזה למרות שאין לו ידית אפשר להחזיר אותו בשבת וחברו עס י מימר אין הלכה כרבי יוסי אלא צריכים להחמיר כמו תנ קמה שכל כלים גם המוך הזה צריך שיהיה לו ידית וכאן אין לו ידית אז גם על זה הגמרא מקשה ואומרת ולאכן אמר רבי בבר קנה רב חיא ברשי בשם רב הלכה כרבי יוסי להקל שבכלים רגילים לא צריכים ידית אז הגמרא מנסה להגיד הסבר אחר רבי ניסו מאמר הדם לא עשו אותו כקרקע ולכן למרות שאין ידית אפשר להחזיר כמו רבי יוסי וחברו סממר אדם כקרקע זאת אומרת גזרו באדם מתו קרקע ולכן צריכים שייה לזה בית אחיזה אז גם על זה הגמרא מקשה מי אמר לנו שהלכה כרבי יוסי רב חיה ברשי בשם רב ולא כן אמר רבי זירא עשה לו רב חיא ברשי בית יד למוכ ש באוזנו אתה רואה שלמרות שהוא אמר הלכה כרבי יוסי הוא אמר שצריכים לשים בית יד למוכ ש באוזנו אז כולם צריכים להסכים שגזרו אדם אטו קרקע אז מה הויכוח סבריל מימר אדם כקרקע הוא מה וחני וכן זה לשון תמיה האם אתה תגיד שבזה רבי ינה וחבריו חלקו והם חלקו על הדין שאמר לנו רבחי ברבה לא מסתבר אלא כך אנחנו ר את המחלוקת רבי ינא סו ממר אין שכיח ומהלך בהם ארבע עמות אומרת התיר לבן אדם להחזיר את זה באוזן אם זה ייפול לא לא ש יח שעד שהוא יכניס את זה הוא ילך בינתיים ארבע אמות אז לכן אין חשש חבריס ממה שכיח הוא מהלך בהם ארבע אמות לכן אסרו להחזיר את זה בכלל אז מה שאמרנו משום רפואה למעלה זה כבר לא נכון אומר רבי מנה שמית תא מן רבי שמואל בשם רבי זהירה על המשנה שלנו על השן של זהב שאמרנו במשנה רבי מתיר וחכמים אוסרים ולא ענה דם השמית מיח דון בוא נבדוק אמר רבי יוסי מסתברא בשן שזהב שמד לה ביוקר זה דבר יקר לא תצא למה די נפלה הוא מחזר עלי יש לנו חשש שהיא תחזיר את זה שן תותבת מה ית לך מה תגיד בשן תותבת שזה שן מעץ אונה הגמרא עוד אם מ בהתה ממור לנגרה עבד לי חורה למה היא מתביישת שהיא כל כך עניה ולא נעים לה לבוא לנגר ולהגיד לו אני עניה תעשה לי שן תובת מעץ אז לכן היא נפלה ומז לי רבי עסו ורב אמי אחד מהם חשש שיני והורה אלי חברי שמותר לו לשים את הרפואה לשן חד חשש אודני באוזן והור אלי חברי ולא ידין מה אמר דה ומהמר דה מה אמר רבי יסע ומה אמר רב אמי אז נוכיח את זה מן מה לרבי יסע שאל לסיני דרבי יעקב בר אחה הוא שאל את הרופא של רבי יעקב בר אחה מה אבידה שיני דרבי יקב ברח ה חברנו מה שלום השן שלו והוא לא אמר לו אל תשים לו רפואה בשבת מלמד לא אמר רבי עסע לא בת לה מנימי אוי הוא דורה שיש התר לשן אז אם כן רב מי הוא זה שהורה היתר לתת רפואה על העין עכשיו אנחנו חוזרים על מה שאמרנו במשנה בפלפל או בגר גיר מלח ובכל דבר שתיתן לתוך פיה ובלבד שלא תיתן בתחילה בשבת רבי ינ טרלה רק בפלפל וגרגיר מלח אבל על מוך ש באוזנה מותר גם חזי לשים בשבת עצמה כפי שביארנו למעלה אבל חברו של רבי עני הם פטים ליל קולון שאסור להחזיר אותם בשבת שאסור לתת לכתחילה בשבת הלכה ו אומרת המשנה יוצאים בסלע שעל הצינית אדם שיש לו מכה ברגל הוא שם סלע מתחת למכה כדי שזה יחזק לו את הרגל וירפא את המכה הבנות הכוונה הילדות הקטנות יוצאות בחוטי אפילו ב שבאוזן למרות שאמרנו למעלה שאישה לא תצא בשיער שבראשה למה כי כיוון שהיא צריכה לטבול וזה הרי חוצץ בתפילה שמה כשהיא תבוא לטבול היא תרפא את זה ותקח את זה ביד והיא לא תספיק להחזיר ויא תטלטל לזה 400 ברשות הרבים אבל הבנות הקטנות הם לא הולכות למקווה אז ממילא אין אצלהם שום חשש אפילו בקסמים שבאוזן גם זה תפל זה נחשב תכשיט הגמרא תביא גרסה אחרת בזה ערביות יוצאות רעלות הכוונה יהודיות שגרות בערב הם יכולות לצאת עם רעלה שכזה כמו בד שעוטף להם את כל הראש ומכסה את כל הפנים חוץ מן העיניים ככה היה דרכם ללכת ומדיות פרופו כמו שאנחנו מתעדפים בטלית אז בשעת הבר לוקחים כנף אחד שמים בצד אחד אז היו שמים ככה וכדי שזה לא ייפול חזרה היו שמים בראש הכנף הזה של הבגד איזה אבן או אגוז כדי שזה יהיה לזה משקל וזה לא יחזור בחזרה מהגב לקדימה אז מדיות יוצאות רופות וכל אדם אלא שדיברו חכמים בהוה אומרת הגמרא יוצאים בסל שעל הצינית מה זה זה על המכה שנקראת פודגרה רמחה בשם רבי בבר ממל אפילו טס לא דווקא סלע מטבע ועוד תנין הבנות יצאות בחון אז אומר הזה בבא בשם רב יהודה אפילו קרוך ל צוה גם כן שזה ממש חציצה זה מודק בבשר כיוון שהם קטנות מותר להם לצאת בזה אבא ברב מפקד לשמואל ברי לא תקבל הלך מתנית אל תסכים לגרסה שכתוב אצלנו במשנה אפילו בקסמים שבא אזניהם לא אבל לא בקסמים ש באוזניהם כי זה לא תכשיט ואסור לצאת בזה בשבת כן מתנית הערביות יוצאות רעלות לא רעולות מדיות פרופ הלכה זן אומרת המשנה פורפ על אבן ועל האגוז וועל המטבע באופן כזה שאמרנו שהיא צריכה להשתמש עם האבן עם האגוז עם המטבע שיתן משקל בבגד אז אם יש כזה אבן או אגוז או מטבע שמחובר בבגד מערב שבת יכולה לפרופ בזה אבל בלבד שלא תפוף בתחילה בשבת שלא תתקין את זה בבגד בשבת נראה כבר למה תנה רבן שמעון בן גמליאל אומר לו שנו אל המטבע ואבן א באגוז מותר אפילו לפוף לכתחילה למה כי האבן והמטבע הם מוקצים בשבת אבל האגוז מותר מפני שהוא מטלטל הוא לא מוקצה אומר רב בר בת דרבן שמעו ב גמליאל כרב מאיר כמו לרב מאיר אמר דבר שהוא מ אז אנחנו גסים כרבי כמו שיטת רבי שהוא אמר למעלה שאישה יכולה לצאת בשן תובת ושן שזהב אז כמו לרבי אמר דבר שהוא מטלטל מותר כי אף על פי שזה יפול אנחנו לא חוששים שמו יבוא וטלטל את זה כן רבן שמעון בן גמליאל אומר דבר שהוא ל מותר ולא חוששים שאם זה ייפול הוא יבוא וטלטל את זה אז לכן ה היא פורפ לכתחילה אבל חכמים שחולקים על רבי גם באגוז היא לא תפוף לכתחילה בשבת למה כי אם תטייר לה לפרו בשבת אז כשזה יפול היא תבוא ותטפל את זה ארבע עמות אבל אם זה כבר היה בבגד שלה היא לא תטלטל כי היא יודעת שאסור לפוף לכתחילה בשבת עכשיו אומר הרב למרות שזה לא ממש דומה ששמה בשן של זהב אסור בכלל לצאת בו בשבת פה אתה כן מתיר לצאת במה שכבר פרוף מלפני שבת אז כמו שאמרנו שן של זהב ושן תובת זה חשוב לה מאוד לכן היא תבוא ותטפל את זה בשבת אבל כאן שאתה עוסר לה לפוף לכתחילה כשזה ייפול היא כבר תשליך את זה עכשיו מה שאמרנו הוא בלבד שלא תפרו בתחילה בשבת זה יכול כבר ללכת על כל המקרים עד כאן דף מו
לצפיה בתכנים נוספים: