הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מד
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מד
[מוזיקה] שבס דף מד אמרנו במשנה שהאיש לא יצא בסנדל יחיד אומר הבבא מפני החשד שלא יאמרו אש פלוני נפסק סנדלווד שחיו ובעצם מטלטל בשבת בזמן שאין ברגלו מכה ה אם יש ברגלו מכה הוא כן נותן סנדל אחד מבררת הגמרא על איזה מהם הוא נותן האם יכול ללכת בסנדל אחד דווקא ברגע שיש בו מכה או דווקא ברגל שאין לו מכה אז עכשיו המחלוקת הבאה היא תלוייה ברעיון הבסיסי האם אדם לובש מנהל בגלל תענוג או שלהפך מנהל זה צער לבן אדם אז שמואל אמר על אותה שאיין בה מכה הוא נותן שם הוא ילך עם נעל וכולם ידעו למה ברגל השנייה הוא הולך בלי נעל כי יש לו שם מכה אבל אם תגיד להיפך אם אומרת על אותה שיש במכה הוא נותן אז מן צייר לה מי ציער אותו דלא יתן על חורת למה הוא הולך עם הרגל השנייה בלי נעל אז עדיין יש את החשד זאת אומרת ששמואל סובר שאדם לובש את הנעל לתענוג אבל רבי יוחנן הוא סובר שאדם לא לובש נעל רק רק אם יש לו איזה צער אז לכן רבי יוחנן אומר הפוך על אותה שיש ב מכה הוא נותן שאז מבינים למה הוא הולך עם נעל אחת כי רק שם יש לו מכה שמעון ברבא הוא היה בבלי שבא למד אצל רבי יוחנן ושימש אותו ה ומשמש כו מרבי יוחנן וה ומושיט לסנדלי כדל דתני בדרך הארץ שצריכים לכבד קודם כל את הצד הימני את הרגל הימנית אז כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל וכשהוא חולץ חולץ של שמאל ובינתיים הימנית עדיין נעולה בנעל ואחר כך חולץ של ימין כל זה מבוסס על הרעיון שזה כבוד ללבוש נעל שנעל זה תענוג אבל אמר לרבי יוחנן בבליה כך אומר לשמעון מרבא שהוא בבלי לא תאבד כן שהראשונים לא היו עושים כן אלא כשהוא נועל נועל של שמאל ואחר כך נועל של ימין שלא תראה נראת של ימין בגומה זאת אומרת רבי יוחנן בא מתוך הבנה שסתם נעל זה צער אז אם כן הפוך הכבוד של הימין זה שלא יהיה עליה את הנעל אז הוא אמר לו כבוד הרב אז מה יוצא מדבריך הדה המרה על אותה שיש במכה הוא נותן את הסנדל במשנה בשבת אמר להן בבליה נכון וקמתי עליה עמדת על עיקר הדין על הטעם הנכון יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשכה ואין יוצאין בסנדל מסומר ערב שבת עם חשך מה ההבדל מה בין זה לזה זה דרכו לחלוץ תפילין כל פעם שבא חשכה דרכו לחלות גם אם זה לא שבת אז הוא לא ישכח אז הוא גם לא יצא עם זה בשבת אבל הסנדל ביום חול אין דרכו לחלוץ בגלל שח שכה אז שמה הוא ישכח לכבוד שבת לחלוץ את הסנדל איזה הוקמי המומחה כל שריפה בו ושנה ושילש רב אבור בשם רב יוחנן נאמן הרופא לומר כמי הזה מומחה ריפית בו ושיניתי ושלשת רבי שמואל בשם רבי זיר הוא מפרט ריפה לאדם אחד אפילו שלוש פעמים נאמן לאדם אחד כי אני אומר אולי האיש הזה מסוגל להתרפות בקמע לשניים נאמן לשניים לשלושה אז כבר קמי כזה שהוא נאמן לכל אדם יוצאין מקמי מומחה בין בכתב בין אם זה סתם עשבים ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת למה כ זה נראה שבעצם הוא רוצה לצאת עם שיר או עם טבעת והוא שם שמה קמיה בשביל תירוץ אז בעצם הוא יוצא עם שיר וטבעת וזה אסור בעון קו מי רבי יונתן מהו מתנית בעין סילונה האם הוא יכול לתת את הקמיע בתוך איזה קנה האם הקנה בטל לקמיה וגם הוא נחשב לבוש או שזה נחשב משוי אמר להם כ עכשיו אמרנו בלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת ממה שמע דווקא בשיר וטבעת אסור כי אסור לצאת בתכשיט בשבת אבל השאר דברים הם בטלים לקמיה בעון קומי רב יונתן מהו מ בהוא מומיקה מומיקה זה דבר כזה שהיו שמים אותו על הצוואר אבל הוא היה מחובר בבגד אסר לון משום תכשיט כך הרב מביא את גרסת הסג אז הגמרא מבררת יכול להיות פה שתי רעיונות או שמאז חורבן הבית ואפילו חורבן בית ראשון גזרו לו ללכת עם תכשיטים שגבר לא תקשט או שהנושא של שבת שאסור ללכת בשבת עם תכשיט אז הגמרא מבררת אם שום תכשיט אז היה לו לדניאל לאסר דניאל גם כן היה צריך לאסור על עצמו ללבוש את התכשיט הזה ומה אנחנו למדנו בדניאל כתוב ומני חדידה על צברי למרות שזה היה אחרי חורבן הבית ואם משום עשוי בשבת אז גם כן צריך להיות מותר נעמה כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות אז באמת קשה לנו למה הוא עסר רבי יוסי ורבי בון בשם רב יוסי מכה שנ תרפת נותנים עליה רטיה כי הרטיה הזאת שינה אלא כ משמרה זה שומר עליה שלא תיפתח רבי אבון בשם רבנן דתמן נותנים עלה על גבי מכה בשבת שאנו לה כ משמרה אמר רבי תנחומא חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה זה אסור לעשות בשבת אמר החונה הדה פפואה העשב הזה שקוראים לו פואה עיקר תו זה טוב לרפואה סגין טבו שאתה שם הרבה זה טוב כדת בי חמישה קטרים שב קטרין תשה קטרין ת הסגן אבל מה הוא בלחוד ו לא יתן מיים שלא יוסיף מים זה כבר לא טוב אין קוראים פסוק על גבי מכה בשבת אז מוחקים את המילה בשבת וגורש בשם כי זה לא נושא של שבת הכוונה שאסור להשתמש עם פסוקים כדי לרפות מכה אבל אם גורסים בשם מה ש דווקא פסוק שיש בו שם השם אבל בבבלי משמע שכל פסוק של תורה ודן ד ל ברוחה האלה שקוראים על יברוח זה דודאים לוקחים דודאים וקוראים על זה את הפסוק איזשהוא פסוק ושמים את זה לרפואה אסור כי הם משתמשים בדברי תורה לרפואה אחד אומר בוא וקריא את הפסוק הזה על בני שהוא מתבת יש לו פחדים או תן עליו ספר תן עליו תפילין בשביל שיישן אסור כי אסור להשתמש בדברי תורה שואת הגמרא אבותנו אומרים היו שיר פגעים בירושלים כדי להינצל מפגעים אומר רבי יהודה כאן מיש נפגע אסור להשתמש בדברי תורה כאן כדי להישמר עד שלא נפגע זה מותר ואיזה הו שיר של איזה הוא שיר פגעים הפסוק השלישי בתהילים השם מר רבו צרי בוכל המזמור ועוד עוד פרק יושב בסתר עליון עד כי אתה השם מחסיא עליון שמת מאונך הלכה ג' אומרת המשנה לא תצא אישה במחט נקובה היא יוצאת איתה בשיער או בבגד כיוון שהדרך של בעלי האומנות ללכת בתבת נקובה זה ממש איסור זה ממש מסע זה לא נקרא כילה אחר יד כי כך דרך הוצאתו זה ממש חייב חטאת ולא בטבעת ששלח אותם ולא בכוכ לייר תכשיט שהיא משתמשת בו כמו כפתורים את היא קושרת בו את מפתיח חלוקה אבל היא לא צריכה את זה היא שמה את זה פשוט להראות את תושרה זה ממש משוי ולא בקובל זה איזה מין קשר שהיא קושרת בו בוסם להעביר את הריח הרה ולא בצלוחית של פלייטון צמודה לגוף כדי שיהיה לה ריח טוב ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרים בקבלת ו בצלוחית של פלייטון כי כיוון שזה תכשיט בשבילה זה לא איסור דאורייתא אבל נכון מדרבנן אסור אומרת הגמרא תני למדנו בפרק א' לא יצא אחיד במחו אז אמרנו במחט שבכלי ולא על אבל בקולמוס שבאנו וגם לא הצבא בדוגמה שאוזנו בחכת צמר שיש שמה דוגמית לצבע ולא השולחני בדינר שאוזנו ואם יצאו הרי אלו פטורים דברי רב מר כי לא כל העולם יוצא ככה וחכמים אומרים הומן באמנותו חייו ואנחנו מדייקים מ זה השר כל האדם זה לא נקרא שם דרך יציאה ולכן יוצאים בכך שואלת הגמרא חלפ שיטתי לרב מאיר דתני אן תמן הכוונה אצלנו ואם יצאת חייבת חטאת דברי רב מאיר למרות שזה לא ממש בידיים אלא בדרך לבישה אז מה אתה מסביר כי ככה דרך להוציא מחת או טבעת ווכ הוא אמר הכן שלמרות שחיית וה לבלר והצבא יוצאים כמו של דרכם זה לא נקרא דרך יציאה אז רבי מנה אמר לה סתם רבי יבון בשם רבי יוחנן אמר את זה מה הם תרצו תמן דרך הוצאה בנשים נשים זהזה ציבור גדול זה הופך את זה לדרך הוצאה זה חיוב חטו ברמח התפילין יוצאים בכך רק האומנים הם הם לא הציבור הם לא רב הציבור הם אנשים יחידים לכן זה לא הופך את זה לדרכו ולא חייב חטו עכשיו אנחנו שואלים אח לפ שיטתי דרבנים נתני תמן וחכמים פוטרים בקובל ו בצלוחית של פלי תו אה במחט נקובה הוא כן חייב ודע מה הוא מה הם אומרים בפרק ראשון אומן באמנותו חייב מה שמ שער אדם לא חייב זה לא דרכו לצאת ככה אמר רבי יבון תיפתר שהמשנה שלנו עוסקת באישה גדלת שהיא משתמשת עם המחת שלה כדי לסדר את השיער אז אם כן היא זה האומנות שלה טוב עכשיו מה שדיברנו על טבעת ששלח אותם רב אחא בשם רב אב ברב נחמן אומר שהמשנה שלנו זה כמו ש ת רבי נחמי נין אן תמו למדנו במשנה בכלים אז הכלל הוא כזה כלי מתכת גם אם אין להם בית קיבול הם מקבלים טומ מה שאיין כן כלי עץ אם אין להם בית קיבול מה שנקרא פשוטי כלי עץ לא מקבלים טומה טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג אלמוג זה נחשב צמח שצומח בים היא טמאה כיוון שולחים אחר עיקר הטבעת וזה מתכת אבל הפוך טבעת של מוק וחמה של מתכת טהורה הולכים מאחרי קר הטבעת ואלמוג זה חומר שהוא צריך להיות כלי קיבול כדי לקבל תומה תני רבי נחמייה מחליף והוא הולך אחר העיקר אחר החותם לא אחר הטבעת וכן היה רבי נחמיה אומר בטבעת אחר חותמה בסולם מה העיקר אחר שלביו בקולו תלך אחר מעמידו כולו זה כמו עמוד כזה שה החנוני נועץ בו מסמרים וטולה על זה סחורה בעול אחר סמני ירו גם כן המסמרים כאלה שמחזיקים אותו אז לכאורה המשנה שלנו שאומרת שהטבעת שיש עליה חותם החתם הוא החשוב ולכן חיייבים על זה חוס זה רבי נחמיה שהוא שם את החותם כעיקר אמר רבי לואל לא יכול להיות שתיפתר דברי הכל מדובר ב שהוציאה לחתום בה אז בשבילו ודאי שחותם זה העיקר רבי שמואל בשם רבי זהירה היייתה עשוייה לכך ולכך אז תלוי הוציאה לחתום ב חייו הוציאה לשם תכשיט פטור אף לחותם שאף החותם תפלה על התכשיט עד כאן דף מד
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה