הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מג
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מג
[מוזיקה] שבס דף מג אנחנו מתחילים בשורה 12 מלמעלה אין מגרדי מנהלים וסנדלים אם היה על זה על המנהל או על הסנדל תט הוא לא יכול לגרד אותם למה כי הוא מקלף את האור והוא עובר על ממחק אבל סכין בשמן ו מדיחים אותם הכוונה במים עד שעתית יורד רבי קריס פיה בשם רבי יוחנן הוא אומר לנו שתלמיד רבחי רו ב אמרין הראשונים היו אומרים מגרדים כמה שזה נקרא הי מסכב והשניים הדורות האחרונים היו אומרים אין מגרדים והת שלט לרבי שאלנו את רבי שהוא מהראשונים ואמר אין מגרדים אמר רבי זהירה הו הזיל אחד המל תלמידו לרב חי הרובה בזה אנחנו נראה שאחד מהאמירות שלהם היא לא נכונה אחד מן המימרות שאמרו ת מידיו שרב חי הרובה שמה רבנו דקיסרין בשם רב סי בן חנינה כדברי מי שהוא אומר מגרין אבל הוא בלבד לאחורי הסכין אז ממלא מה שהם אמרו שהראשונים היו אומרים מגרדי זה לא מגרדי זה דווקא מאחורי הסכין שזה נקרא כלאחר יד אמר הבחי ברשי נגין אינן יתן קומי רבי ומשכן הכוונה סכין הו מזגין זה מדיין אבל לא מגרין אין סכין מנהלן וסנדלים הכוונה כדי לצחצח את המנהל לא כדי להסיר אתתי זה אמרנו מקודם שמותר לא יסוך אדם את רגלו והיא בתוך המנהל ואת רגלו והיא בתוך הסנדל כי בעצם הוא סך את המנהל והסנדלר סחו את רגלו ואחר כך נותנה בתוך המינהל ואת רגלו ונותנו בתוך הסנדל ופה אני לא חושש לשמן הזה שיוצא שהוא יסוך את הסנדל או המינהל סך שמן הוא מתעגל על גבי כתוב לי החדשה וא לא חושש על ידי זה הוא סך את הקטבים שתי השורות הבאות הרב מוחק זה לא רלוונטי פה זה יותר נוגע בהלכות שביעיית איין לובשים מנהלים וסנדלים חדשים אלא אם כן לבשן והלך בם הלך בהן מבעוד יום למה שמה זה לא יתאים לו למידה ואז הוא ייקח את זה ברשות הרבים כמה יהה בהילוכים שזה כבר אתה אומר שהוא תרגל בני ברת דבר כפור אמרין מבית רבא דבר כפור מבית המדרש של של בר כפרו עד בית רבי דרבי יושע עד בית המדרש לרבי יושע ציפור אמר מן כנישתא ד בבלי מן בית הכנסת של הבבלים עד חצרו זה הכוונה עד דרת רבך מב חנינה תברי אמרין הטבריינים אומרים מן סידר רובה מן בית המדרש הגדול עד חנותי דרבי יושי סנדל שנפסקו אוזניו הסנדל יש לו שני אוזניים משתי ה שיוצאות מה שני הצדדים של הסוליה ואחר כך יש רצועות כדי לקשור את את הסנדל לרגל ובין האוזניים לרצועות יש טרסי טבעות כאלה הסנדל שנפסקו אוזניו שנפסקו חויו זה הרצועות שלו שנפסקו רסיות שקושרות בין האוזניים לרצועות או שפירשה אחת מכפי הסוליה שלו הסנדל כזה כבר אין לו שם סנדל וגם אם הוא היה טמא פקה ממנו שם טומה שלו והוא טהור גם אם הוא עכשיו תקן זה כבר דל חדש אבל נפסקה אחת מאוזני אחת מחבותו אחת מטרסו או שפרסו רוב מכפי רק רוב הסוליה לא כולה גמרא תגיד רוב לרוחב אז עדיין יש איזה שם סנדל זה עדיין בר תיקון וזה טמא עכשיו זה מעניין תן הקמה לא מחלק חכמים לא מחלקים בין אם נפסקה החיצונה או הפנימית בעיקרון תקן את הפנימית יותר נעים לו כי אף אחד לא יראה את התיקון אבל את הצד החיצון לא נעים לו לתקן אבל חכמים אומרים אף על פי כן הוא יתקן והוא יחליף צד הוא יהפוך את של שמאל לימין את של ימין לשמאל ואז הרצועה החיצונה תהיה פנימית ולא יראו את התיקון אבל רבי יהודה רבי יהודה אומר הפנימית תמאה כי אותה הוא יבוא לתקן אבל החיצונה הוא לא יתקן אותה ולכן אם היא נקראה אזה טהורה והוא לא חושש שהוא יהפוך את של ימין לשמאל רבי יעקב ברח רבי תבלי חנין ברבה בשם רב הלכה כרבי יהודה לעניין שבת כמו שהם נחלקו לעניין טומאה אז כמובן אותו דבר לעניין שבת ברגע שכבר אין לזה שם כלי וזה טהור אז גם אי אפשר לטלטל את זה בשבת אז הלכה כרבי יהודה להחמיר שהחנה טהורה וזה לא כלי ואסור לטלטל את זה בשבת רבי שמואל ברב צרוק עובדה היה לו סיפור למעשה שלח לרבי יעקב בר אחה גבי רב חיא ברבה אמר לי כשם שהם חלוקים בטומאה כך הם חלוקים בשבת אבל פסק הלכה הורה לי כרבנן להקל שאם נפסקה אחת לא משנה הפנימית או החיצונית עדיין יש איזה שם כלי רבי שמואל ברב צרג בי ושמע מימר הלכה כרבי יהודה והוא מורה לי כרבנים הרי הוא הוא אמר לנו למעלה הלכה כמו יהודה אז איך שהוא בא איך שרבי יעקב ברך בא לשאול אותו הרי רב חיה בר בא הוא למעלה אמר לנו בשם רב הלכה כרבי יהודה שבאו לשאול אותו הוא אומר כרבנן רבח בר יצרו הולי עובדה שלח שאה לרבי זהירה רבי זירא שאל לרבי מי אמר לו תדע לך כדברי מישהו מטמא מותר לצאת בו וכדברי מישהו מטהר אסור לצאת בו כי זה כבר לא כלי אבל ולא הה פי גבי כלום הוא לא הכריע לו עם הלכה כרבנן או כרבי יהודה תני למרות שאמרנו שזה לא כלי אבל מטייל הו בהן עד שהוא מגיע עד פתח הצרו זה לא לגמרי משוי עדיין יש איזה שם של נעל שהוא יכול להיגרר עם זה את רשות הרבים עד פתח הצרו אבל משם והלא שכבר לא יקח את זה שמה זה משתמר רבח ורבי זיר הבון מתנין סטרטין ברשות הרבים הפסיק סנדלי רבך מן דמון לפו כשהגיעו לפתח אמר לי זהו פתח צרך אתה צריך להשאיר את הסנדל רב אחריך סבני הלאון כשהיה נקרא לו אתזה הרצועה בנל הוא היה קורח על זה גמי כדי שסנדי שמט לו רבב קרך הגיד מל בניקי זה מין עסב שהיה ראוי לרפואה איך הוא עשה את זה למה זה לא מוקצה כי סב רבי אבו הגין מלבני קי ממוכן הוא ראוי למכל בהמה אז הוא לא מוקצה בשבת רב יונה תלקי לחליטה רב יונה הוא השליך את הנעל שלו לחנות של חליטה של אופה שהייתה שם קרובה על המקום שנקרא לו הסנדל וף צבח אפילו שעוד קצת עוד מעט הוסדר יקיר דרב לוזו היה שמה בית המדרש הגדול של רב לוזו ששמה זה יותר שמור בכל אופן מטל הכלי הוא השליך את הנעל איפה שהוא היה רבי רמיה ביקו מרבי זהירה מה הוא להחליף האם מותר לאדם ללכת בשבת עם נעל של שמאל בימין ושל ימין בשמאל להחליף שיש צד להגיד שלאו שאולי זה לא יהיה לו נוח זה לא דרך מלבוש אז הוא יבוא לשלוף את זה האם זה דרך מלבוש או לא אמר לי שרי אפילו כן אמר לי פוקח מיחד צי לך תחפש עוד איזה זקן אחד וסמוך לו ל תסמוך עליי לבד נפק ואשכח לרבי בבר מללי והוא התיר לו ושרה אמר רבי יוסי יש לנו משנה מפורשת מתניתין אמרה שהוא מן מלבוש דתנינן למדנו במשנה בבמות לגבי החליצה או בשל שמאל היא לבשה אם ההוא היבם לבש את נעל שמאל ברגל ימין חצתה כשרה סימן שזה דרך לבוש עכשיו הגמרא חוזרת למה שאמרנו לגבי הכף של הנעל שאמרנו שאם הרוב נפסק זה עדיין כלי זה עדיין טמא אז הדד תימר לרוחב אבל האורך צריך שיהיה חופה את רוב הרגל ואם לא כבר פקה מזה שם של נעל או סנדל עד כאן דף מג
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה