הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מב
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף מב
[מוזיקה] שבס דף מב תני אין יוצאים באסתמה הרב מפרש שזה מטלית שתולים בחוטים צבעונים טולים אותו על הכלה כדי להפריח ממנה את הזבובים שלושה דברים נאמרו באסתמה אין בה משום כליים זה לא נחשב בגד ואינה מטעמה בנגעים גם כן בגלל זה זה לא בגד ואן יוצאין בהן בשבת אן יוצאים בה בשבת כיוון שזה מסוי זה נחשב משוי רבי שמעון בן אלזור אומר אף אין בה משום מטרה לקלות שגזרו על הקלות לא לצאת עם מטרה ם זה אפשר לצאת זה לא נקרא הטרה ולא בעיר של זהב רבי יהודה אמר כגון ירושלים דדב רבנן דקיסרין אמרין שזה הסוג תכשיט הזה שקוראים לו פרו שטוק תקלין כך קוראים תכשיט הזה ופני משה אומר שזה גם כן תכשיט כזה שחרות עליו צורה של ירושלים מעשה ברבי עקיבא שעשה לאשתו עיר ש זהב חמת ראתה את זה התת רבן גמליאל וקנית והיא גם רצתה תת ואמרה תקומי בעלה שייעשה לה כזה תכשיט אמר לה אחי נבית עבדת לי כמו דבת עבדה לי האם עשית לי כמו שאשת רבי עקיבא עשתה לרבי עקיבא שמה היא עשתה דבת מזנה מקיתה לריש היייתה מוכרת את שיערות ראשה ויהב לי כדי שיהיה לו קצת כסף והוא לאי באורייתא והוא על ידי זה היה עוסק בתורה תמן תנינה למדנו במשנה בעדויות שניים שתי עדויות משום רבי אליעזר מה הוא אמר יוצאה אישה בעיר של זהב מפריחי יונים פסולים מן העדות תני על עיר של זהב רב מ מחייב חטאת מי שתצא בתכשיט כזה אומרת הגמרא במחלוקת בין רב מאר לרבנן ניחה שרב מאר מחייב וחכמים אומרים לא חייב אבל עדיין פטור אבל עשור חכמים פותרים וגם בין רבי אליעזר לרבנן כ שרבי אליזר מתיר חכמים אוסרים אבל בין רב מאר לרבי אליעזר קשיה זה פע מידי חזק רבי מר מחייב ורבי אליעזר מתיר הגמרא לא עונה על זה רבי אניני בר סוסי אמר משום רבי אליעזר כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצא חייבת חטאת שזה דאורייתא אז היא אסורה לצאת בו גם בחצר גזרה השם הי תצא בזה לרשות הרבים כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצא אנה חייבת חטאת שזה רק איסרו דרבנן מותרת לצאת בו בחצר זה הכלל שהוא אמר לנו משום רב לזר רבי באבר כהן בשם רב שיס הוא אומר לנו מתנית אמרה כן כתוב לכמן בכבול ובפה אנוכית בחצר רואים שמותר לצאת בזה כיוון שזה רק יסור דרבנן רבי ליה בשם רבי שמעון בר חיא הוא חולק והוא אומר אפילו במקום שאמרו לא תצא ואם יצא תינה חייבת חטאת שזה רק איסור דרבנן בכל אופן אסורה לצאת פה לחצר ומה שהבאת מכבול ופאה נוכרית זה ריה הפוכה כי מה שמע שדווקא כבול ופאה נוכרית התירו כפי שהרב אמר למעלה שאי אפשר להשאיר אישה לגמרי בלי שום תכשיט אבל כל שאר התכשיטים אסרו גם ללבוש בחצר ככה משמע הגמרא שואלת עכשיו שאלה והאיש על ידי שאינו שחוץ הוא לא מתלהב להראות את זה לחבריו האם יהיה מותר לו לצאת בתכשיטים לרשות הרבים אומרת הגמרא נשמין מן הדה רב גמליאל ברבי ירד לטייל בתוך הצרו בשבת ו מפתח של זהב בידו הפירוש הפשוט שיש לו מפתח של זהב שהוא מחזיק ביד זה בחצר למה הוא החזיק את זה כיוון שהוא צריך את המפתח בשביל לפתוח את הדלת ובחצר מותר וגרו בו חבריו משום תכשיט אמרו ל המפתח הזה הוא גם יכול לשמש כתכשיט הדו המורו מפה ד שעשוי לשם תכשיט אסור ואדו אמור שעשוי לכך ולכך גם אסור זה פירוש אחד הדם ארה אחד האיש ואחד האישה שגם על האיש גזרו ללא ללכת עם דבר שהוא יכול לחשב כתכשיט וגם הדה אמרה אפילו במקום שאמרו לא תצא ויצא אינה חייבת חטאת כמו פה שזה ודאי לא אם הוא יצא זה בשרים כשהוא לבוש בזה זה לא חיוב חטא אסורה לצאת בו בחצר אבל הרמבן רש שמה ש מה שרבן גמליאל ברבי הוא מחזיק מפתח של זהב בידו לא שהוא מחזיק את זה ביד שהוא לבש את זה על האצבע שלו כמו תכשיט הלכה בת אומרת המשנה לא יצא איש בסנדל מסומר זה גזירה שחז גזרו לא ללבוש בשבת סנדל מסומר ונראה בגמרא למה ולא ביחיד לא ללכת עם סנדל יחידי ולא עם הבן זוג שלו בזמן שאיין ברגלו אז שמה הוא התבייש כי אנשים יצחקו ממנו שילך עם סנדל אחד ויבוא לטלטל את זה ביד אבל אם יש ברגלו מכה כולם מבינים שזאת הסיבה שוא הולך עם סנדל אחד או שהוא הולך בסנדל על הרגל שאין בו מכה או שהולך בדווקא ברגל שבה יש מכה ולא בתפילה הינו בתפילין ולא קמ לא בקמיע בזמן שאנו מן המומחה ולא בשריון ולא בקסדה ולא במגפיים כיוון שזה בגדי מלחמה אסור לצאת בהם בשבת ובכל אופן אם יצא אם לא חייב חטאת כיוון שזה דרך מלבוש אומרת הגמרא מפני מה גזרו ע סנדל מסומר יש אומרים שהיו רואות את ראשו ו מפילות אנשים היו רואות את ראש המסמר אז היו נבהלות מזה והיו מפילות ויש אומרים שהיו שומעות את כולו שהוא נוקש על הרצפה ו מפילות ויש אומרים שהיה מעשה פעם אחת התחברו הרבה אנשים במערה מפני ה רשעים שאסרו עליהם לשמור שבת ופתאום הם שמעו קול של סנדל מסומר אז חשבו שבא עליהם חי והם היו לבושים שמה בסנדל מסומר על ידי שהינו מתחקים זה בזה והורגים זה את זה אז לכן גזרו לא ללבוש יותר סנדל מסומר מה נפיק מן בניון מה נפק מינה הדוסה הדוסה זה שהראש של ה של המסמר לא כזה חד אזמה דמר שהיו רואות את ראשו ו מפילות כאן מותר כי הראש שלו לא כזה מאיים אומן דמר שהיו שומעות את כולו מפילות או שהיו נדחקים זה בזה והורגים זה את זה אז יהיה אסו אז הגמרא טמאה כל הסיפור הזה ולא בשעת השמט גזרו אז לכאורה מכיוון שעבר השמד צריך שכבר יהיה מותר אומ הגמרא נכון אבל מה לא עמד בית דין ואביטל כיוון שלא היה בית דין שביטל זה נשאר אסור מתה אפילו בחול הגזירה הזאתי לא רלבנטית רק לשבתי גם ביום חול עונה הגמרא לו אוכ ברנש דבר נשה מהבל טרן סנדלי חד לחולה וחד לשובה אז לכן הם גזרו על שבת בדרך כלל גם לא ילכו בכזה סנדל ביום חול לא היה צורך לאסור ביום חול תני תלה עליו מטלית מלמטן שמכסה את כל המסמרים זה מותר רבי יהודה מ רבי שמואל עבת רגלי שחקה היה לו איזה שחיקה ברגל איזה מכה והיה צריך ללבוש סנדל עם מסמרים ואבדון ליקן שכיסו את המסמרים במטלית כמה מסמרים יהיו בו וזה עדיין נחשב שזה מותר שזה רק לנוי זה לא סנדל המסומם רבי יוחנן אמר חמישה ו הסימן שלך כחמישה חומשי תורה רב חנינה אמר שבה והסימן שלך כ יומך דבך היינו ימי השבוע נגין רבנן כדור רב חנינה דורש בח בשם רב חנינה תשעה רבי היה נותן 13 בזה ו1 בזה כמניין המשמרות שיש לנו 24 משמרות שבשני הנעליים יהיו לו שני הסנדלים לא יותר מ-24 והדרשה הרמז הזה הוא כמשמר נטויים מסמרות במשמרות זה אותם אותיות מה המשמרות 24 אף מסמרים 24 רבי יוסי בן חנינא אמר כלי בית כלי בית זה מסמר שהוא מקופל הוא אינו עולה למניין המסמרים הוא לא נחשב עוד מסמר רבי זירה שאל לרבי באבר זבדא מה הוא תנם על גבי סנדל אחד רוצה רק רק בסנדל אחד לצאת עם מסמרים את כל ה-24 אם זה יהיה מותר אמר לישרי מה הוא תנם על גבי מנהל אחד אמר לישרי אז פה גם רואים שירושלים סובר שאיין הבדל בין סנדל למנהל ל שניהם גזרו אבל בבבלי כתוב שגזרו רק על סנדל כי ככה היה מעשה שהיה אבל על מנעל לא גזרו בכלל לא ללכת עם מנהל מסומר עד כאן דף מב y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה