הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לג

[מוזיקה] שבס דף לג אנחנו מתחילים תשע שורות מסוף העמוד הקודם רבי ירמיה בשם רב הלכה כרב מ שאיין מוקצה מחמת מיוס אבל יש מוקצה מחמת איסור ונר שדלק בתחילת השבת אף על פי שהוא קבא אסור לטלטל אותו כל השבת שמואל אמר הלכה כרבי יהודה שיש מוקצה מחמת מיוס רבי שע בן לוי הלכה כרב שמעון שאיין מוקצה מחמת ת מיוס וגם מוקצה מחמת איסור זה רק ל עוד שהאיסור נמצא היינו שהנר דולק בשבת בעון קו מרבי יוחנן אתמה אתמר אמר לו נני אין לי אלא משנה כל הנרות מטלטלים חוץ מן הנר שדלק בשבת היינו שהוא פוסק כמו רב מר רב שמעון בן לקיש הורה בטר בוליס שם מקום שמנורה קטנה מותרת לטלטלה הכוונה אפילו מנורה שדלקה בשבת כיוון שהיא נכבתה הוא פסק רב שמעון שמותר לטלטל רבי כל בוי ורבי אבאו קומ רבי חל בוי לא מעברית לא היו מעבירים את המנורה אחרי שהי כותה היינו כמו רב מאיר קומי רבי אבהו כן היו מעוורים זאת אומרת הוא הקל כמו רב שמעון רבי ס סלק גי רבי תנחום ברכיה בא בר תקו מ רצה להעביר את המנורה אמר ל בפנינו אנחנו פוסקים כמו רב מאיר רבי יוסה גלילי סלק קומי יוסי בן חנינה באברת רצה להעביר את המנורה אמר לימן שרה לך מי התיר לך זאת אומרת כמו רב מאיר יוצא לנו סיכום מש כחס רב ורב יוחנן אלן דרין אז הם צד אחד רבי שוע בן לוי ורבי שמעון בן לוקי שיל שעיה הם צד שני זה ש כנגד שתים ואיין לנו אח רעה רבי לזור בר חנינה מעשה היה טלטלו פמות מתחת הנר בשבת הנר לא רצו לטלטל אותו למרות שהוא קבע אבל כיוון שהנר עמד מעל גבי פמות את הפמ מותר לטלטל לכן טלטלו את הפמ מבררת הגמרא מה ענן קיימים אן כרבי מאיר אפילו פמות ייעשו כי הוא הקצע יסורו הנר היה מעליו אןכ רב שמעון אפילו את הנר עצמו יהיה אלא כן אנן קמים כרבי יהודה ורבי יהודה אמר נר מאוס פמות נו מאוס ורבי יהודה יוצא עכשיו חידוש שלמרות שרבי יהודה נרא הוא המחמיר לא רק שזה מאוס הוא סובר מוקצה מחמת מוס אבל מוקצה מחמת איסור הוא לא סובר ולכן פמות מותר לטלטל אותו תני נר שהוא מונח על גבי טבלה של שולחן מסלק את הטבלה והנר נופל אז הגמרא מבינה שמדובר שזה עדיין דולק אמר רבי יוחנן קרוב הוא זה לבוא לידי חיוב חטאת לפניו אם הוא יקדם את הנר את הפתילה אל השמן אז משום מויר לאחריו אם הוא ירחיק אותם אז הוא שהוא מכבה שמואל ברא בקו מ רבי יוסי מדובר בקבה אמר ל תנוח דעתך שאתה הנחת את דעתי בפשט במשנה הזאת מהענן כימין אם כ רבי מאיר אפילו טבלת אסורה זה מוקצה מחמת איסור אם כרב שמעון אפילו נר יהיה מותר אלא כאן כרבי יהודה דרבי יהודה אמר נר מאוס אבל הטבלה ה מאוסה והוא לא סב מוקצה מחמת איסור תני אם תנה עליו מראש יהיה מותר כי ברגע שהוא מתנה שהוא רוצה להשתמש בזה זה בעצם הוא מראה שזה לא מוקצה מחמת מיוס אז הגמרא מבררת מה נן כמין אם כ רב מאיר אפילו תנא עליו אסור מוקצה מחמת איסור מי אמר שלדעת רבי מאיר יואיל תנאי אם כ רב שמעון לא צריכים להתנות אפילו לא יתנה עליו יהיה מותר אלא כן הנן כמין כרב יהודה רבי יהודה אמר נ מאוס טבלה אינה מאוסה וכיוון שהוא עשה תנאי הוא בעצם בירר שזה לא מאוס עליו חמית מימה כרבי יהודה ענן כימין אולי אפשר תחדש חידוש שגם לפי רב מאיר אם הוא יעשה תנאי זה מועיל זה לא מוקצה מחמת איסור אז הסיבה היא בגלל דתני נר שהוא מונח אחורי הדלת הכוונה שהוא קבוע בדלת עצמה מאחורה פותח ונועל בשבת מלבד שלא התכוון לא לכבות ולא להביר רב ו שמואל פטרי לה שמדובר שהוא שכח ולכן זה לא מוקצה הדלת בעצמה ובכל אופן ו מקללן מן דוות כן לסמוך לפתוח ולסגור את הדלת הזאת היו קוראים עליו את הפסוק ייחרט השם לאיש אשר יעשה נהר ועונה למה הרב ושמואל העמידו את זה בשוכר הרי אם תגיד שלדעת רב מאיר מועיל תנאי אז כשאדם שם דלת נר על הדלת אין לך תנא גדול מזה מה איזה בן אדם בעולם רוצה שהדלת שלו תהיה אסורה בלפתוח ולסגור זה וודאי גם אם הוא לא תנא כמו שיש פה תנאי ובכל אופן הם הלכו והעמידו את זה בשוח ממה שמע שאלי בדרב מאר לא יואיל תנאי מן הטלי כל המיוחד לאיסור אסור לא רבי מאיר אז אתה רואה שלדעת רב מאיר אפילו אם הותנה זה לא יועיל אלא אם כן הוא שכח ומן תנה אם תנה עליו מותר זה חייב להיות רבי יהודה ככה צריכים לגרוס רבי יהודה טוב אומרת הגמרא כל מה שאמרנו שאם הנר קבע אז הוא לא מוקצה ורב שמעון אומר שאפשר לטלטל את הנר כל זה דווקא בנר אבל כוסו כ הרה ו הששית שזה כלים גדולים אף על פי שקבעו גם רב שמעון יודע שאסור לגע בהם רב תבי בשם רב חסדה אפילו כרב שמעון דו אמר תמן מותר מודה הוא אחה שהוא אסור למה שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא מכבה אותה משתמש בהו בנר שזה כמות קטנה גמרנו מסיח דעתו מן השמן אבל פה אם הפציה נמצאת בכוס בקערה בעששית אז הוא יבוא לכבות את הנר הוא יבוא לידי מכשול כאן אפילו רב שמעון יודע שגזרו עליו ואסרו לו להשתמש בשמן הזה אמר רבי מנא בקדמיתא הבין אן סברין ממה בהתחלה חשבנו להגיד מה פליגן מתי נחלקו רב רב שמעון באותו ש מה פליגן רב מר ורב שמעון בנר הזה שקבע באותו שקבע הרי לכאורה יש כאן בעיה הרי הפתילה היא כבר נמאסה והפתיע היא ודאי מוקצה למה אתה לא אומר שהנר הוא נסה בסיס לפתילה ולכולם צריך להיות אסור למה רב שמעון מתיר אז אמרנו שמדובר בשגר העכברים את הפתילה אז אין כאן פתילה או בפוסה שהפילה דחוקה דופן של הנר ה כבר נהית חלק ממנו ואפילו טמה בשלו גררו העכברים את הפתילה ואפילו טמה בשלו פוצה ושיש בתוכו שמן אז השמן הוא דבר שמותר רב שיממן אומר השמן הזה הוא לא מוקצה אז למרות שיש פתילה בנר הנר הוא בסיס גם לפתילה וגם לשמן דבר שהוא בסיס לדבר האסור והמותר הוא מותר לכן רב שמן מתיר לטלטל את הנר תמן תנינ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה הינו סל כזה והאבן בתוכה ותן דבית רבי שלא רק יש אבן לבד האבן והאוכל בתוכה אז מפה אתה רואה שדבר שיש בו שהוא מוקצה כלי שהוא בסיס לדבר האסור ודבר המותר לאבן ולאוכל מותר לטלטל אותו אז כך גם פה הנר הזה יש בו פתילה ויש בו שמן ככה חשבתי בהתחלה אבל לא אבין נ אמרין כלום אומר רבי מנה זה לא נכון למה שהרי רבי רומנוס הוציא מחתה משל בית רבי מלאה גחלים בשבת ומה תסביר שמה תלך מרג גחלים הפצות הם שהם דבוקים בכתה ודי שלא מה תגיד לו שיש בת לתוכו שמן אין גחלים אין בגחלים האלה שמן אז אם בכל אופן הוא התיר על כורחנו שהוא סבר שרבי שמם בכלל לא סובר את הדין בוסיס אמר רבי אבאו לא זה לא רעיה כי אמתיה מתי רבי רומנוס הוציא מחטאה שהיה שמה כרטים של בוסם היה שם למה היה שמה מחתן גחלים כיוון שהיה שמה חתיכות של בוסם כדי שהם ישרפו על הגחלים הבושם הוא התר אז היה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר אז אם כן אפשר לחזור להבנה הראשונה של רבי מנה אבל אם הכלי נשאר בסיס רק לדבר אסור יכול להיות שגם רב שמעון יודע שזה אסור עד כאן דף לג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: