הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יד

[מוזיקה] שבס דף יד אנחנו מתחילים בהלכה ה אומרת המשנה בית שמאי אומרים אין שורים דיו סממנים וכר שינים אלא כדי שישור ו מבעוד יום היו שמים אותם בתוך המים ומחכים עד שלאט לאט הם מתרככים עד שהם מתגבשים לעיסה אחת לאחר זמן אז אומרים בית שמי אם זה עוד לא נהיה מוכן אם המלאכה לא נגמרה בערב שת אז אל תעשה אותם אסור לשרוט אותם במים כדי שזה יגמר בשבת ובית הלל מתיירים שואלת הגמרא בית שמאי וכולי מית מאון זהבית שמאי אונה הגמרא שכתוב בפסוק ששת תמים תעבוד ועשית כל מלאכתך אז הם דורשים מה זה ועשית כל מלאכתך כל מלאכתך גומרה מבעוד יום ומה התמו דבית הלל הם דורשים את הפס סוק אחר כך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות אז הם עושים פסיק ששת ימים תעשה מעשיך הוא ביום יש פה רמז שאתה גם יכול לעשות מעשים בשבת איך באיזה מקרה מקרה כזה שאתה כבר מניח את כל הדיו סממנים וקרשים ביום שישי בערב שבת מה מקיימים בית הלל טעמון דבית שמאי את אותה דרשה של בית שמאי ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך הינו לגמור הכל ביום שישי הם יעמידו את זה בעובדי בידיים כאלה שעושים בידיים אבל מלאכה שנעשית לבד לא ומה מקיימים בית שמאי תעמוד דבית הלל שש תמים תעשה מעשיך הוא ביום אז זה הגמרא מביאה כמה דוגמאות כהד דתני פוקין המת מים לגינה ערב שבת ושותה הולכת בשבת מאליה זה מותר עוד דוגמה נותנין קילורין על גבי העין מערב שבת והיא מתרפה והולכת בשבת דוגמה שלישיית נותנים רטייה על גבי מכם ערב שבת והיא מתרפה והולכת בשבת דוגמה רביעיית נותנים מוגמר תחת הכלים ערב שבת זה כלים גחלים שיש עליו בסמים שזה אמור לתת ריח טוב בבגדים ואן מתשים והולכים בשבת עוד דוגמה נותנים גופרית תחת הכלים בערב שבת כלי מתכת שצרו עליהם כל מיני צורות אז רוצים לחדד את זה על ידי שזה יהה יהיה לזה צבע שחור אז מעשנים מתחת גופרית והם מתגפר והולכים בשבת לעומת זה אין נותנים חיטים לרכים של מים אלא כדי שיתכנו כל צוקן מבעוד יום אז בוא נעמוד רגע ונסה לבאר לפי בית שמיים מה ההבדל בין כל המקרים שהם מתיירים למקרים שהם אוסרים אז לפי איך שיוצא בפירוש המפרשים זה יצא ככה כל מלאכה שעצם המלאכה מתחילה כבר לעשות ביום שישי דוגמה השקיית הגינה אתה פתחת את ה תעלה של המים הגינה כבר מתחילה לקבל מים ביום שישי אז למרות שזה ממשיך ומשכה את הגינה בשבת זה מותר וכן הקלורי על גבי העין זה כבר מתחיל לרפא את העין ביום שישי וכן הרטיה על גבי המכה והמכה ה מוגמר תחת הכלים וגופרית תחת הכלים אבל בדיו סממנים וכר שנים עיקר המלאכה זה כשהם מתגבשים לעיסה אחת כשזה קורה זה כבר נגמר ועד אז עוד לא התחילה שום מלאכה לעשות זה רק הכל הכנות למלאכה במקרה שההכנות למלאכה נעשו ביום שישי אבל המלאכה בעצמה נעשת רק שבת כאן בית שמאי יוצרים אבל במקרה שעצם המלאכה דאורייתא כבר מתחילה להיווצר ביום שישי למרות שזה ממשיך והולך בשבת גם בית שמיים מסכימים שזה מותר כך מפרשים בדת הירושלמי אבל בבבלי יש טעם אחר לגמרי בבבלי מבארים שהטעם של בית שמאי שהם סוברים שכמו שאדם מצוה על שביתת באמתו שבת כך הוא גם מצווה על שבית הכלים ולכן כשהכל שלו עושים מלאכה בשבת זה בית שמאי ושרים בכל המקרים האלה אין פה כלים שעושים מלאכה בשבת ופני משה אצלנו מבר את הסוגיה על פי הבבלי עכשיו אמרנו אין נותנים חיטים לרכים של מים אלא כדי שיתכנו כל צורכן מבעוד יום ככה סוברים בית שמאי אמר רבי חגאי למה מפני שהן משמיעות את הכל אז זה כאילו יש לזה זילות ששומעים מתחנה עובדת בשבת כאילו מישהו עושה פה מלאכה בשבת לכן אסרו אמר לרבי יוסי יאו רבי רבי חגאי היה רבו של רבי יוסי אומר לו יפה רבנו אתה סובר כרבי יהודה ורם כרבנן זה יהיה טעם אחר שמה יש יש לנו לקמן בפרק ב' מחלוקת בין רבנן לרב יהודה כתוב לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלא נ שמן יתננה על פי אנר בשביל שתהה מנ תפת ככה רבנן אוסרים למה הם אוסרים כי הם אומרים שכל טיפה וטיפה שנופלת אל הנר היא עומלת בפני עצמה הטיפה הראשונה אם כל השמן כבר נמצא בנר אני אומר כאילו כל הנר כבר כל השמן כבר עומד להישרף אבל כשב שת אתה מצרף למרות שזה אוטומטי טיפה ועוד טיפה כיוון שהם עומדים בנפרד אז אתה לא יכול לעשות את זה בשבת אתה לא יכול לתת בערב שבת את הביצה שהיא תנת כל השבת טיפה ועוד טיפה לעומת זה רבי יהודה מתיר למה רבי יהודה מתיב שהוא סובר שכיוון שאני מניח את הביצה לפני שבת אז כל השמן שבביצה אני לא מתייחס לכל טיפה וטיפה בפני עצמה כל השמן זה שמן אחד אז לפי זה אומר רבי יוסי לרבי חגא רבו אתה סברת כרב יהודה ברם רבני נומרי תמן משום לא התחיל בכל טיפה וטיפה אז כך גם לגבי החיטים כן אינון אמרי נחם משום לא הותחל בכל חיטה וחיטה מלאכה אז היית צריך להגיד למה בית שמאי אוסרים לעשות דבר כזה כ שכל חיטה וחיטה היא אומדת בפני עצמה אז למרות שהתחלת לעשות מלאכה בחברתה בשאר לא התחלת לעשות מלאכה ולכן יהיה אסור להניח את הרחיים לפני שבת אז למה אתה הצרכת לבוא ולומר טעם של משמיעים קול כנראה אתה סובר כמו רב יהודה שכל החיטים הם ביחד לא מסתכלים על כל גרגיר וגרגיר בנפרד אז מצד זה כבר התחילה המלאכה בערב שבת אז למה בכל אופן זה אסור לכן הוא צרכ ת לומר את הטעם של רעש שהם משמיעים את הכל אז הרב מקשה שהרי בטעם של רב יהודה בביצה שהוא אומר שמתייחסים לכל השמן כחיבור כמ שההוא סובר שכט פרה זה חיבור אבל בחיטים לא שייך להגיד את זה ככה נשאר בשאלה אמר רבי יוסי ורבי בונו אומר טעם אחר למה אסור להשאיר את הרחיים לעבוד בשבת מפני שהוא שכח ותוקע את היתד כדי לעצור את הרחיים או שהוא משחרר את זה כדי שהר כיים ימשיכו ולתקוע את היתד זה מלאכה של בו בשבת בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן ובית הלל אמרו לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבם אמרו להם בית הילל לבית שמאי אין אתם מודים לנו שטוענים קורות בית הבד ועיגולי הגת עם חשכה למה שם אתם מסכימים מה ההבדל ולא יכלו להשיבן אמר רבי זירא אילולי דלא מעל הרשי בני הרבת שאני לא רוצה להכניס את ראשי האריות הייתי אומר אבינה אמר תמה תמן ברגע ששמים את ה קורה ואת העיגולים וזה לוחץ על הזיתים ועל הענבים כבר נקרא כל טיפה וטיפה ממקומה רק אחר כך זה ממשיך לצאת אבל החה מאית לך ממה המלאכה נעשת בשבת ממשיכה הבריתה בית שמי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודעים לנו שאיין צולים בשר בצל וביצה לכדי שיצולם כל צורכן מבעוד יום אז למה שם אתם מסכימים איתנו שאסור ופה אתם מתיירים ולא יכלו להשיבן אז גם פה אמר רבי זיר הילולי דלא מעל הרישי בן ריבת וינה אמר תמה תמן בצל בשר וביצה דרכן להתהפך הדרך הוא שהוא הופך אותם מצד לצד כדי לות אותם טוב אז אם כן יש חשש שהוא יהפוך אותם בשבת אבל לאחם היית לך ממה הוא אין דרכו להפך בגדרה שיש בה את הדיו סמנים וקר שינים אמר רבי יודן ניצלו כ אכילת בן דורסי רבי יודן מקשה הרי בלשון מה שמ שצריכים שהם יצול הווא כל צורכן ולכאורה למה מספיק שהם יגיעו לשלב של שליש בישול בן דורסי זה היה גזלן אחד ש היה גוזל ומתחבא ואוכל הוא לא היה לו זמן לחכות לצלי היה אוכל את זה בשליש בישול אז ניצלו כחלת בן דורסי לכאורה ברגע שזה כבר הגיע לשלב הזה כבר איין דרכו להתהפך אז למה צריכים באמת לחכות עד שזה יהיה כל צורכם אז הגמרא באמת אומרת אסרו דבר שדרכו להתהפך עד שיצ כל צורכו מבעוד יום כיוון שדרכו להתהפך דרכו להפוך את הבשר על הגחלים אף על פי שזה כבר הגיע לרמה של בן דורסאי עדייין אסרו עד שזה הגיע לרמה לפני שבת לבישול של כל צורכו אמר רבי מנא לא מסתברא דלא מותר לא מסתבר להגיד ככה אלא באמת מותר הוא סובר שזה ברגע שזה הגיע לשלב של המאכל בן דורסי אפשר להשאיר את זה בשבת על האש ואייך הוא מוכיח את זה כי אם תגיד שבאמת אס שבאמת אסור אוסרים את זה עד כל צורכו אז בית שמיי מקשים לבית הלל הרי אתם וודים לנו בבשר בצל וביצה שאסור להשאיר את זה לפני שבת אז מה בת ילל היה צריכים לענות להם דינו יחלי למי מרלון מה אתם מקשים בכלל משם אך אתם משיבים לנו מדבר שדרכו לצלות כל צרכו מבעוד יום שעד כדי כך מחמירים על דבר שאין דרכו לשרות כל צרכו מבעוד יום הרי אתם יודעים שבשרירים של פשתן לא צריכים שהם יהו שרועים כל צור כור אז למה אתם מסכימים להבדל הזה אתם בעצמכם בית שמאי על כורחו בגלל שבשר בצל וביצה זה דבר שכל תהפך אז מה אתם מקשים אז אם בילל לא ענו ככה סימן שבאמת לא צריכים לה עד שזה יהיה צלוי כל צורכו אלא מספיק להמתין עד שזה יהיה מבושל כמאכל בן דורסי וכבר אז לכולנו מותר להשאיר אז לכן בית הלל לא ענו להם עד כאן דף יד
לצפיה בתכנים נוספים: