הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יג
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף יג
[מוזיקה] דף יג אנחנו מתחילים בשורה החמישית מלמל אמרנו למעלה שגזרו על שמנןת את השמן רבי יהודה אמר דניאל אסר את השמן שכתוב בדניאל ויישם דניאל על ליבו אשר לא תגאל בפת בג המלך וביין משתיו כתוב משב לשון רבי משמע גם כן שמן רבך רב תנחום ברכיה בשם רב יוחנן והי ד אמרלה בשם רבי ישעה בן לוי סיבה אחרת למה גזרו על השמן שהיו עולים עליו להר המלך שם היה שמן והם היו מסתכנים ונהרגים עליו כיוון שהגויים היו הורגים אותם שם לכן גזרו שמנ אסור וממילא יותר לא הסתכנו ומי התירו רבי ובית דינו התירו בשמן רבי הכוונה רבי יהודה נסיה זה הנכד של רבי בשלושה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו בגיטי לגבי מי שכותב לאשתו גט הוא כותב לה אם לא באתי מכאן ועד יב חודש אז הגט גט והוא מת בתוך יב חודש אז הדין היה שהגט לא גט כ שהוא מת לפני שיכול הגט אבל רבי יהודה הנשיא אמר שזמנו של שטר מוכיח עליו התאריך מוכיח שכוונת הגט היא בזמן שהוא נתן אותו אז זה נקרא בגיטין ובשמן זה הסוגיה שלנו בסנדל אישה שנפלת כמין סנדל צריכה לשבת לזוכרו ולנקבה באו רבותינו ואמרו שסנדי לא צריך לשבת צריך שיהיה לו צורת פנים הסנדל זה לא נחשב לד שואלת הגמרא ויקראו לו בית דין שריה שכל בית דין שהוא מבטל שלושה דברים הוא נקרא בית דין שריה אמר רבי יודן ברבי שמואל בעניין של גיטין בית דינו חלוק עליו בגיטין לא כולם הסכימו לכן זה לא נהייה בית דין שריה רבי יוחנן ב ולא כן תנינ שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שגדול ממנו בחוכמה או במניין מה ורבי וב דינו מתירן מה שעשה דניאל וחבורתו אלא רבי יוחנן לשיטתו רבי יוחנן כדעת שמה דמר רבי יוחנן בשם רב לוזר ברב צדוק כך מקובל אני שכל גזירה שבית דין גוזרים על הציבור ולא קיבלו רוב הציבור עליהם אינה גזירה ובאמת בזמן שרבי יהודה נשיה בדקו ומצאו גזירה של שמן ולא קיבלו לא קיבלו רוב ציבור עליהם לכן התירו יצחק בר שמואל במרת נחת לנציב אשכך בשמלה דרומי יתיב דריש רבי ו בדינו התירו בשמן שמואל קבילה לא יתה התר הזה ואכל רב לא אכל אמר לשמואל אכול דלא כן אם לא תאכל אנו תיב עליך זה כן ממרה שאתה לא מקבל את הפסק של בית הדין אמר לה דנ תמן שאני הייתי שם בארץ ישראל עני אדם ערר עליה רבי סמליה דרומי שמואל לא קיבל את התשובה הזאת אמר לו מה מה הוא אמר לי בשם גרמי רבי שמלי הדרומי אמר את זה בשם עצמו לא בשם רבי ובית דינו ואתר חלוי עד שבסופו של דבר רב אכל ואכל בנותיהן מה הכוונה גזרו על בנותיהם אומר רבי לאוזו בשבעה מקומות כתיב לו תתחתן בם זה כבר דאורייתא אמר רבי אבין מדאורייתא זה לא שר שבעה והם הוסיפו מדרבנן לאסור שאר אומות תנ רבי יהושע אוניה בנותיהם הכוונה ביציהם לאסר את ביציהן מחשש שמה יש שמה איזה ביצה של אעוף טמא מאיפה אתה יודע שקוראים לביצה בת תן רבי ישמעאל ואת בת היענה זו ביצה נעמית שכבת זרן שואלת הגמרא ולא כן אמר אבחר רכינה בשם רבי יוחנן שכבת זרו של גוי טהורה אין עליה טומ אונה הגמרא נכון אלא שאי אפשר לשכבת זרע לצאת בלא ממי רגליים זה טמ מצד הממי רגליים אבל יש נפק מינה למשל שכבת זרע שיבשה שאיין בה צחצוחי מרגליים היא טהורה ואל הלכות בלקרי רבי בא בר אחה בשם רבי הבל קרי שונה הלכות כי הוא לא ימשך אחריהם ואינו שונה הגדות תנה בשם רבי יוסי שונה הלכות רגליות אלה שהוא רגיל בהם אבל הוא בלבד שלא יציע את משנתו שלא יתחיל לפרש ולהרחיב והי דבא ממו בלבד שלא יזכיר את האזכרות ול לכות דרך לכות ארץ האמין שואלת הגמרא מה שמאי והלל בית שמאי ובית הלל גזרו על ארץ האמין ולא כן אמר רבי זירה ברב ינה בשם רב ירמיה יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים שהם מתחילת הזוגות גזרו תומא על ארץ האמים ועל כלי זכוכית שיש בהם טומא רבי יונה אמר רבי יהודה בן טבאי רבי יוסי אמר רבי יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח גזרו טומה על כלי מתכות הכוונה כלי מתכת שהיה טמא ונשבר ובעצם ממנו הטו והוא חיבר אותו מחדש שהוא יהיה טמא שהתוו זה גזירה דרבון למה שמה יגידו כלי שנטמע יכול טאר באותו יום גם לפני שקרה הערב שמש הלל ושמאי גזרו על טהרת הידיים בכל אופן רואים כאן שלא שגזירת ארץ הימים זה לא של שמאי והילל אומרת הגמרא רבי יוסי ברבי בון בשם רבי לוי כך הייתה הלכה בידן מזמן יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנא ושכחו ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים כיוונו לזה בלי שהם ידעו ללמדך שכל דבר שנותנין בית דין נפשן עליו סופו להתקיים בידם כמו שנאמר למשה בסיני שכל הלכה כזאת שימסרו עליהה אז בסופו של דבר למרות ש שכחו אותה הייא תחזור אליהם צופה להתקיים בידם ואתה כי דאמה רבי מנא על הפסוק כי לא דבר רקו מכם ואם דבר רקו מכם למה הוא שאן אתם מגיעים בו כי יו חייכם מתי יו חייכם בשעה שאתם מגיעים בו שמואל אמר תירוץ אחר לא שענו שבית דין לא יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחוכמה במניין אלא בתוך 18 דבר הה חוץ ל-1 דבר אפילו דן קטן יכול לבטל את דברי בית דין הקודם אי יוון הרי שביעית זה הגזירה של שביעית זה חוץ ל1 דבר ובכל אופן רבי יוחנן נראה מיד בהמשך שהוא מקשה ואומר איך ביטלו מה היה שרבי קריספל בשם רבי יוחנן רבי גמליאל ו בדינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים מה שאסור להשקות שדה תבואה עד הפסח ושדה אילן עד העצרת רב גמליאל ובית דינו התירו את זה אז רב יוחנן בי איך הם התירו לא כן תנין שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חברו אלאם כן גדול ממנו בחוכמה או במניין הגזירה הזאת דרבנן של השקיה בערב שביעית זה לא מ-18 דבר ואתה רואה שגם ביחס לזה רבי יוחנן מקשה ואומר שאי אפשר לבטל דברי בית דין חברו ת רבי יבון רבי יהודה בשם שמואל הוא אומר אחרת לא שאנו אלא חוץ ל 18 דבר אז בית דין הבא אם הוא יותר גדול מהקודם הוא יכול לבטל אבל בתוך 18 דבר אפילו בית דין גדול אינו מבטל למה מפני שעמדה להם בנפשותיהם שמה מסרו נפש על זה שם אמר רבי מנה בדיוק הפוך לא מסברה אלא דלא הכוונה אלא הויל והוא עונס בטל כיוון שהם היו אנוסים הם לא נתנו לבית לה לעלות אז שמה יותר מסתבר שיותר קל לבטל את זה הי תיון הרי שמן הרי בתוך 18 דבר ורבי יוחנן מה קשלה מה רבי יוחנן הקשה שאין בית דין יכול לבטל אלם כן הוא יהיה גדול ממה שמה שאם הוא גדול הוא כן יכול לבטל לפי דברך ה היה צריך להקשות שאפילו בית דין גדול לא יכול לבטל רב קן הבר לרב חיב רב אחה מה תבא בשם רב יוחנן שמן בטלו מבוטל כבר מראש גזרו את הגזירה של השמן הם גזרו את זה בצורה כזאת שאם יבטלו את זה אפשר יהיה לבטל את זה אבל דווקא בית דין יותר גדול נחמן ברי רב שמואל ב נחמני בשם רב שמואל ב נחמני הזה שחמש חטאות מיתות מי הם לת חטו תמורת חטו חטאת שמתו בעליה שעברה שנתה ושאבה ונמצאת בעלת תמום כל האלו אם מצאו אות אחרי שהבי כבר תכפו למרות שהם מתות אם רצו בית דין לבטל את הדין שהם ימותו מבטלים מה הכוונה אמר הבחי ברא דה ד תמר שלא ידחו למיתה ויפלו לנדבה את זה אפשר לבטל אבל להגיד לקרב על גבי מזבח זה וודאי שלא אין חטאת מתה קרבה הזה דין דאורייתא זאת אומרת הירושלמי כאן סובר שהדין שהם מתות זה דין דרבנן אבל בבבלי משמע שגם הדין שהם מתות זה הלכה למשה מסיני עד כאן דף יג
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה