הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ט

[מוזיקה] שבס דף טס אנחנו מתחילים 14 שורות מסוף העמוד הקודם רב יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוחאי כגון אנו שעסוקים בתלמוד תורה אפילו לקריאת שמע אין לנו מפסיקים ככה הוא אמר בשם רבי שמעון בן יוחאי אבל רב שמעון המרא על גרמ על עצמו הוא אמר כגון אנו שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה אפילו לתפילה אנו מפסיקים לא רק לקריאת שמע דן כדעת ודן כדעת זה לשיטתו רבי יוחנן כדעת רבי יוחנן אמר הלוואי מתפללים כל היום למה שאין תפילה מפסלת תפילה זה לא פחות מתורה שמעון בן יוחא כדעת רבי שמעון בן יוחאי אמר אלו הנק לתור דסיני בשעת תיתורת ל ישראל אם הייתי נמצא בהר סיני בשעה שהתורה ניתנה לישראל הבנ מתקו מ רחמו הייתי טובע לפני הקדוש ברוך הוא דברי דן לנש תרן פומין אחד לי באורייתא שכל הזמן יעסוק בתורה ולא יעסוק לרגע וחד תבד בכל צורכו כולל תפילה היינו רואים ששבי לשיטתו שתורה יותר חשובה מתפילה חזר ואמר מהיין חד הוא אם יש לו פה אחד ליתל מחלקים ב מנדטור דלשון הרע שהפה הזה מדבר אלו אונטר כמה וכמה אמר רבי יוסי קו מרבי רמי ד רבי יוחנן כרבי חנניה בן עקיבא דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקים לתפילה רבי חנלי בן עקיבא אומר כשם שמפסיקים לקריאת שמע כך מפסיקים לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצוותיה של תורה שואלת הגמרא מה ולא מודה רבי שמעון בן יוחאי שמפסיקים לעשות סוכה ולעשות לולב אז למה לא נפסיק לקריאת שמע ולת לרבי שמעון בן יוחאי הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות שלמד שלא לעשות נוח לו אילו שלא נברא אמר רבי יוחנן על המד שלו לעשות נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא ולא יצא לעולם בכלל לא היה נולד אונה הגמרא כאן זה שונה כדי לעצור ולעשות מסוכה ולולה ודאי צריך להפסיק כי צריך ללמוד לעשות אבל כאן יש עניין אחר תמה דרב שמעון בן יוחאי זה שינון וזה שינון גם קריאת שמע זה ושננתם זה שינון ואן מבטלים שינון מפני שינון ותנינן הקורא מכאן ו מי שקורא קריאת שמע חרי זמן קריאת שמע לא הפסיד אלא הוא רק כאדם שהוא קורא בתורה ה בעונתה מה שמ שאם הוא קורא בזמנה זה חשוב יותר חביבה הא יותר מדברי תורה אז איך נסביר את רב שמעון אמר רבי יהודה רב שמעון בן יוחאי על ידי שהיה תדיר בדברי תורה לפי כך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה אמר רבי בא מרי לא תנינ אלא כאדם שהוא קורא בתורה ה בעונתה זה לא כמו תורה אלא זה יותר חשוב כמו משנה היא אה אז רב שמעון בעצמו הוא שונה אז לכן הוא לא מבטל את תורתו בשביל קריאת שמע רבי שמעון בן יוחי כדד רבי שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מידה שאינה מידה זה לא כזה מידה הכי טובה משנה יותר יפה אז לכן הוא לשיטתו אומר שגם קריאת שמע זה רק כמו משנה אז לכן הוא לא מפסיק שהוא לומד תורה אבל רבני אב דין מקר כמשנה אז לפי שיטתם שתה אומר שקריאת שמע בעונתה היא יותר גדולה היינו ה יותר גדולה מלימוד תורה רגיל לכן מפסיקים לקריאת שמע הלכה ג' אומרת המשנה לא יצא החיד במחו סמוך לחשכה שמה ישכח ויצא ביחד עם המחת ואז מה יקרה אם הוא יצא נראה בגמרא האם הוא חייב חטו או לא לא עלו לר בקול מוסו ולא יפלט כליו ולא יקרא יפלט כליו הנו לבדוק ולהוציא את הכינים מן הבגדים לאור הנר למה כי לא רצו שאדם ישתמש בנר בשבת שמה הוא יטא את הנר ואז הוא עובר על מלאכה דאורייתא באמת החזן היינו המורה רואה מהיכן התינוקות קורים ה יכול להראות להם אבל הוא עצמו לא יקרא כי על התינוקות לא גזרו למה כיוון שיש אמת רבן עליהם בבריתה בגמרא נראה דעה נוספת כיוצא בו לא יאכל זב עם הזבה למרות שמצד התאומה שניהם טמאים אבל הם לא יכולים לאכול ביחד מפני הרגל עבירה כיוון שהם מתייחדים הוא יכול לבעול את הזבה וזה אסור לא יצא אחיד במחט סמוך לך שך שמה ישכח ויצא תני לא יצא אחיד במחט שבכל ולא הלבלר בקולמוס שבאוזן ולא הצבע בדיג שבאוזן ואיזה חתכת צמר שהיא תבולה בצבע ולא השולחני בדינר שבאוזן ואם ייצאו הרי אלו פטורים דברי רב מאיר רב מר סובר שכיוון שלא כל העולם הולך ככה אז זה לא נקרא דרך הוצאה רב יהודה אומר אומן אם זה דרך אומנותו חייו כי זה נקרא דרך הוצאה השאר כל אדם יוצאין בכך זאת אומרת שאר אדם שיוצא ככה הוא פטור שואלת עכשיו הגמרא מיכ לפשיטת דרב מ תנין תמן אנחנו נלמד לקמן בפרק שישי שמה מדברים על האישה אז כתוב שמה שאישה לא תצא במחט נקובה ולא בקובל ולא בצלוחית של פלייטון אבלל אם היא יצאת חייבת חטט למה כי זה לא תכשיט בכל אופן חייבת חתת דברי רב מ למה אתה לא אומר שזה לא דרך הוצאה בכך וכה הוא אמר אכן אצלנו אומר שכיוון שזה לא דרך הוצאה פטור מחטאת רבי מנה אמר לה סתם רבי יבון הוא אמר את זה בשם רבי יוחנן מה הוא תירץ תמן דרך הוצאה בנשים כל הנשים בעולם יצאות בכך אז אם כן זה נחשב דרך הוצאה חייב חת ח תפילין יצאים בכך רק הבעלי האומנויות הם תילים הם לא נחשבים שזה נהפך להיות רך הוצאה בכך לכן פטורים עכשיו הגמרא שואלת חליפ שיטתי דרבנן היינו שיטת רבי יהודה תמן חכמים פותרים בובל וצלוחית של פתו מ שמ שמה בחת נקובה אם האישה תצא כן חייב ואילו פה רבי יהודה אומר שרק האומן שיוצא כי זה דרך האומנים אבל סתם בן אדם פטור אונה הגמרא אנחנו נעמיד הדי רגע ודי אומן באמנותו חיו מה שמ שסתם אישה פטורה אמר רבי יוסי ברבי אבון תיפטר שמה מדובר באישה גדלת שזה האומנות שלה מגדלת שיער שהיא תופרת פאות או שהיא מסרקת נשים אז דרכה לצאת עם המחת הזאת ולא אפל את כניב לאור אומרת הזה הגמרא לבדוק את הכנים מהבגד אפילו בחול אסור לפני בני אדם למה שאינה דרך כבוד זה גורם מיאוס תניה מפלא את כליו נוטל וזורק ובלבד שלא י מלון התניה הזה סובר שאסור להרוג את הקינה בשבת זה איסור חטאת אז לכן אסור גם למלול אותה אבא שאול אומר מולל וזורק מולל הכוונה מחליש את כוח הקינה הזאת כדי שהיא לא תחזור ותעלה עליו אבל הוא בלבד שלא יהרוג הוא סובר שבשבת זה לא איסור חטאת זה לא איסור דאורייתא אז לכן הוא מקל למלול חזקי אמר ההורה קינא בשבת כי הורה גמן זאת אומרת זה איסור גמור כמו תנ קמה שמואל מקטע ידה ורגלה של הכינה ויהב לה קומי מנוקה היה שם אותה לפני הספל אבל לא שם אותה בתוך הספל כי הוא סבר שאסור להרוג בשבת רבי יוסי ברבי בוני היב ל גוצלו חיתה שם אותה בתוך הצלוחית של המים למה כי הוא סבר שמדור הייתה מותר להרוג כינה רק איסור דרבנן אז האיסור דרבנן זה בידיים אבל לשים אותה אל הספל לא גזרו זה לא הצורה זה לא נקרא שבות אמר רב שמעון בן חלפתא הוא שואל ולא מחילזון שמענו שבמשכן היו הורגים את החילזון לצורך הצבע מחילזון יש לו גידים ועצמות ולא כן תני כל דבר שאין לו גידים ועצמות אינו חי יותר משישה חודשים ולכאורה הקינה הזאת היא חיה יותר משישה חודשים איך אנחנו יודעים דמר רב יוסי רבי בו בשם רב זביד אח לשבע שנים הקדוש ברוך הוא מחליף את עולמו יש כל מיני בירות שמתחדש ויש כאן עכשיו רשימה קמ קה מתאבד חו קם כזה מין שרץ הוא נהפך להיות כוח רב פדה הוא אומר שחד עפר חד עפר זה הערפד מתאבד שד ממת לריש הקינה של הראש מתא ביד הקרב אז אתה רואה שהנה שהיא חיה יותר משבע שנים ני הקינה של הבגדים הא נ אחרי שבע שנים סממי תולעת ה סוסיה תולעת שמצויה אצל הסוסים מטב דורו זה מן שרץ דור התולעת של השברים ד דברי היינו שרץ הבר צבוע הזכה נעשה נקבה אחבר ור העכבר שלר מתבת חזיר בה שרת דנונה השדרה של הדג מבד נדל ודבר נשה שדרה של בן אדם תבת חיי נחש בכל אין מתי בזמן שאינו קורע כל קומתו על ה שזרה אז השאלה שלנו שלכאורה הכינה היא כן חיה יותר משישה חודשים אז אם כן צריך להיות באיסור להמיט אותה בשבת כי זה דומי דכי לזון עד כאן דף טס
לצפיה בתכנים נוספים: