הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף טז

[מוזיקה] שבס דף תז אנחנו מתחילים בשורה האחרונה בעמוד הקודם תני אומנים גויים שהיו עושים עם ישראל בתוך ביתו של ישראל אז זה אסור בשבת זה נראה כאילו שהיהודי מצווה אותו לעשות עבורו בתוך בתיהם של הגויים מותר אמר רבי שמעון בן אלזור במי דברים אמורים שהוא עובד בקיבולת היינו לפי המלאכה לא לפי יום אבל בכיר יום אם הוא שכיר שלו אז אסור כי הוא ממש כיר שלו לשבת באמת דברים אמורים בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע גם בקיבולת אסור למה כי זה מפורסם שרואים שהגוי עובד בשביל ישראל בשבת כל מה שכמנו זה בעיר אחרת סליחה זה באותה עיר אבל בעיר אחרת בין כך וובין כך מותר מבררת הגמרא מה הוא בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר בין בשכירת בולת תמיד יהיה מותר בעיר החל אז אמר הבילה התכוונו בין בתלוש בין במחובר אבל הוא בלבד בקיבולת אבל כיר יום ודאי יהיה אסור גם בעיר אחרת רבי שמעון בן ברקנה בשם רב אחה בשבת ובאבל ובעבודה זרה אבל גם כן אסור לו לעשות מלאכה ואסור לשכיר יום שלו גם כן לעשות לו מלאכה רק בקבלנות בבית של הקבלן ובעבודה זרה גם כן אסור לעשות לגוי עבודה ביום ידיהם בבית של הגוי אבל בבית של הישראל מותר אז בשלושת המקומות האלה הלכה כרבי שמעון בן אלזר שהוא אמר שזה דווקא בקבלנות ודווקא בתלוש אבל כיר יום יהיה אסור אין משלחים אגרות ביד גוי לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת שמו יביא את זה בשבת וזה נראה שהוא שלוחו בית שמאי ושרים אפילו ברביעי ובית הלל מתירים אמרו עליו על רבי יוסי הכהן שלו נמצא כתבו ביד גוי מעולם מפרישין לים הגדול אסור לפרוס בספינה לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת למה כי כיוון שהוא הולך להיות מחוץ לתחום אז אסור להיות בשבת מחוץ לתחום ופני משה מביא טעם אחר שכשאדם הולך לפרוס לים הגדול אז אחרי שלושה ימים מתחיל לו שינוי וסת מתחיל להרגיש לא טוב כאבים גדולים ואז זה לא עונג שבת בכל אופן בית שמאי וסרין אפילו ברביעי ובית הילל מתיירים אבל לפני יום רביעי ודאי מותר כיוון שזה לא נחשב לפני שבת הימים הראשונים האלה יום ראשון שני שלישי נחשבים אחרי שבת הקודמת אם היה מקום קרוב אפילו מצור לצידון מותר אין מקיפין על עיר למלחמה של גויים פחות משלושה ימים קודם לשבת כדי שלא יבואו על לידי חילול שבת הדו זה תמ במלחמת הרשות אבל במלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו שלא נכבשה ירכו אלא בשבת דכתיב כה תעשה ששת ימים וכתיב ו ביום השביעי תשובו את העיר שבע פעמים וגם כתוב במקרא דרידה הכוונה אפילו בשבת הלכה ט אומרת המשנה בית שמאי אומרים אן נותנים אורות לאבדן לאבד את האור ולא כלים לכובש נוכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום שהוא יוכל לגמור את זה לפני שבת וכולן בית הלל מתירן עם השמש כל עוד שהשמש זורחת הם מתיירים לתת את זה אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגים היו ביתב שהיו נותנים כלי לבן שלהם לכובש נוחי שלושה ימים קודם לשבת אז הם החמירו בעצמם על זה ושון אלו ואלו גם בית שמאי וגם בית הלל שטוענים בקורות בית הבד וגולי הגת לפני שבת אומרת הגמרא מה שאמרנו אין נותנין אורות לבדן עד היך כמה זמן זה לוקח לעבד אז יב כמו ד אמר רבי יוחנן בשם רבי חוניה לגבי סוגיה במסכת חולין ששמה אמרנו שהאור מטמא כמו הבשר אלא אם כן הוא עיבד את האור אז כמה אמרנו כמה זה עיבוד עד כדי הילוך ארבעה מיל אז אותו דבר וקה גם כן עד כדי הילוך ארבע מיל נתן כליו לכובש נוחי הובא ומוצאו עובד בו בשבת אסור הכוונה אסור להנות מזה אלא רק ימתין במוצאי שבת בכדי שיעשה אמר רבי יודן ויאמר לי דלא יעביד הוא צריך להגיד לו שיפסיק אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה התמר בטובת הנאה מתי הוא צריך למחות בו כשהגוף לו בחינם הזה נמצא ממש הוא עושה בשביל הישראל אבל בשכירה הוא מקבל שכר זה אז באבילו עסיק הוא עסוק בעבודה שלו אינ ישראל מצווה למחות בו כמובן לא בסיר יום אמר רבן שמון בגמל היו בטבה אז שלושה ימים לא אמרו אלא לבנים לוקח לזה כיבוס שלושה ימים ה צבועים לא צריך כל כך הרבה זמן לפי דרכנו למדנו שהלבנה קשה לכבש יותר מן הצבועים ושון גם בית שמאי וגם בית הלל מודים בקורות בית הבד ועיגולי הגת רב שמואל ורבי יוסי בן חנינא טרון אמרין מה הסיבה שבי שמי פה מודים כי ברגע שאתה מכביד מעל הזיתים או מעל הענבים כבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה ובמשך הזמן זה רק נגרר החוצה או רב אחה אומה רב יוסי ברב חנינה בואי מה הו ניגע במשך האם המשכים שימשכו מהם בשבת הם מוקצה או לא אז השאלה היא זה מכיוון שבפרק אחר כך בפרק כב כתוב אין סוחטים את הפירות ואם יצאו מעצמם אסורים זאת אומרת שזה מוקצה אז האם נגיד גם פה שזה מוקצה או שנגיד שכיוון שכאן אתה אומר שכל טיפה וטיפה כבר נקרה לפני שבת אז זה לא יהיה מוקצה אז רבנן דקיסרין אמרין התפלגו רבי יוחנן ורבי יוסי בב חנינה רבי יוחנן אמר אסור זה מוקצה רבי יוסי בב חנינה אמר מותר אומרת את זה הגמרא מתניתא בברייתא פליגל רבי יסי ברב חנינא כי כתוב ושון שלא יגע במשך שווין הכוונה בשם היו בסיל הלכה י אומרת המשנה את צולים בשר בצל וביצה ל כדי שיצולם מבעוד יום וכבר אמרנו למעלה שהטעם בזה שם יחתה בגחלים ואין ומה זה שיצו מבעוד יום למעלה הימ דמר שסובר שיצולמו כדי שיצו שזה יגיע למאכל בין דורסן שליש בישול כאן בירושלמי נראה שהוא לומד בפשטות שהכוונה שזה מוכן לגמרי ואן נותנן את הפת לתנור עם חשכה ולא חררה עעל גבי גחלים אלא כדי שיקרו פניה הכוונה הפנים העליונות שזה יותר חמור לוקח יותר זמן שיקרו פניה רבי ליעזר מקל רב ליזר אומר כדי שקרום התחתון שלה זה כבר מספיק אין צולים בשר רבי בון בר קאנה בשם רבנן תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשטו על גבי קיירה שאינה כתומה היינו כירה כתומה הכוונה ששמו אפר מעל הגחלים לסימן שהוא לא יבוא יכטה את זה בשבת אז למרות שלמדנו לקמן בפרק שלישי שלא משים תבשיל על גבי קירה אם היא לא גרופה או כתומה רק כל זה מדובר שהתבשיל עוד לא התבשל כל צורכו אבל בשלה כל צורקה מותר ומאיפה הוא לומד את זה מהמשנה שלנו כי מה המשנה שלנו אומרת שאם הם כבר ניצלו מבעוד יום אפשר להשאיר את הבשר בצל והביצה על גבי [מחיאות כפיים] האש רבי זיר הביי איך אתה משווה בשר בצל וביצה מצטמק וראה לו לכן מותר לשוות את זה על גבי קירה שאינה כתומה אבל וזה התבשיל שאתה מדבר עלי מצטמק ויפה לו ואז תמר אכן אתה בא להשוות אולי דיל מדול תמר לא דיברת אלא לגבי חמין שמים חמים הם מצטמקים ורע להם אותם יהיה מותר להשות על גבי קיירה ש על גבי קירה שאינה כתומה אתה רב שמואל בשים רבי זהירה חמין שהוא חמו כל צורכן אסור לשטן על גבי קיירה שאינה קטומה הוא עכשיו אומר ממרה אחרת בשם רבי זהירה הוא אומר אפילו רמין שהם מצטמק ורע לו גם אותם יהיה אסור לשוות על גבי קירה שאינה קטומה ומני אשב במשנה למה אצלנו במשנה מותר להשות את הבשר בצל והביצה לא בגלל שזה מצטמק ויפה לו זה עדיין לא מספיק אלא הם הם יותר יש להם יותר טעם כי אם הוא משאיר אותם קצת יותר מדי על הש שם ישרפו לו אז הוא לא יחטא בגחלים כי הוא מפחד שהם יחרגו ויהרסו לכן מותר לשות אותם אשאם כן מהם למרות שזה מצטמק ורא לא אסור לשוט את זה על גבי קירה שאינה כתומה רב ביבי בשם רב יוחנן תבשיל שור שור לוקח לו הרבה זמן להתבשל שנתבשל כ אכילת בן דורס הנו שהגיע לשליש בישול מותר להחזירו על גבי קיירה כתומה ה סובר שתבשל שכבר התבשל שליש בישול זה נקרא שהוא תבשל ואין בו יותר שוב פעם איסור בישול אין בישול אחר בישול אז מותר להחזיר את זה על הכירה אפילו בשבת אם היא קטומה למה צריכים שי תהיה קטומה שלא ייראה כמו מבשל גם הוא מאיפה אתה לומד כזה חידוש ויסי כאילו ותה כאילו כמו וטיה הוא למד את זה כי דמר רב יעקב ברח בשם רב יוחנן השופט את הגדרה על גבי גחלים מתי הוא הולך לעבור על איסור דאורייתא על איסור מבשל מטרים בו לכ שיתבשל כ חילת בן דורסיי אז אז הוא יהיה אסור אז הוא יהיה חייב מלכות סימן שכשזה הגיע למאכל בן דורסיי נגמר הבישול ואחריו אין עוד בישול רבח רב תנחום ברחי בשם רב שמעון ן רבי חמין שהוחמו כל צורכן מותר להחזירן על גבי קירה שאינה כתומה אז רבי זאירה מקשה על זה רבי זירה ב לשאות אסור להשיר מערב שבת דבר כזה על כרה שאינה כתומה אסור להחזיר מותר לא יכול להיות דיל מלא תמר את הממרה הזאת אלא על גבי פסח אלא על פסח שאנחנו נלמד במשנה בעמוד הבא שקורבן פסח הקלו לבני החבורה להניח את הבשר באש ממש לפני שבת ולא חוששים שהם יחטטו בגחלים למה כי בני חבורה זריזים הם והם יעירו ישמרו אחד על השני ש לא יבוא אף אחד לחטות בשבת אתת רבח בשם רבי שמעון ן רבי באמת הממרה הזאת נאמרה בפסח פסח שנצלה כל צורכו מותר להחזירו על גבי קיירה שאינה כתומה עד כאן דף טז
לצפיה בתכנים נוספים: