הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ח

[מוזיקה] שבס דף ח אנחנו מתחילים לקראת סוף העמוד הקודם אמר לנו במשנה לפני הספר סמוך למלחה שיתפלל וגם לא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדין מבארת הגמרא התחלת הספר איזהו ה אומר שאם הוא כבר התחיל הוא לא צריך לעצור מתי זה מש יתחיל לגלח היינו תספורת בפול שואלת על זה הגמרא ותני ישב לו לגלח באו אמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו יכול להסתפר אחד המגלח ואחד ה מתגלח בין אם ל מגלח נפטר אבי ואז הוא אסור במלאכה בזמן האבלות או המתגלים שאסור בתספורת אז מה אתה רואה שעצם זה שהוא כבר ישב לו זה כבר נקרא התחלה לא צריכים שהוא יתחיל להסתפר בפועל אז לכן הגמרא אומרת גם אצלנו לא עתיה אלא מי שהתעטף בלנטי ברגע שהוא מתעטף עם הסודר הזה ששמים על ברכת שלא יפלו השערות על הבגדים זה כבר נקרא התחילת התספורת התחילת המרחץ איזוהי רב זרי קן בשם רב חנינה אמר מ שיתיר ך גורו אז הרב מביא כאן את ה מה שכתוב במסכת דרך ארץ רבא שם כתוב הנכנס למרחץ אז קודם מה הוא יעשה כיצד יעשה חולץ את מנעליו זה ראשון מסלק את קבעו זה שני הוא מסיר את טליתו זה שלישי הוא מתיר את חגור זה רביעי הוא פושט את חלוקו וכולי אז רב זריק בשם רב חנינה אמר מ שיתיר חגו היינו את הפעולה הרביעית רק זה נקרא שהוא התחיל אבל אם הוא רק פשט את הטלית ועוד לא התיר את החגורה אז שילבש בחזרה ויילך להתפלל מנחה רב אמר מ שיתיר מנלו מנלו זה הדבר הראשון כבר זה נחשב שהוא התחיל את המרחץ כהד רבי שוע בן לוי אוליף שמע אוליף שמע פרשתה הוא היה רגיל לשמוע את הפרשת השבוע מן ברברי מן הנכד שלו בכל ורבת שבת כל ערב שבת הוא היה שומע ולומד עם הנכד שלו את פרשת השבוע חד זמן פעם אחת הוא שכח אינשי ועל מסח בן די מוסין דטבריה הוא נכנס להתרחץ באותו בית מרחץ של טבריה ומסת מכל כתפי דרבי חיא ברבא פתאום נהר דלא שמע פרשת מנבר ברי הוא נזכר שהוא עוד לא שמע מהנכד שלו את פרשת הש וחזר ונפק לה ויצא מבית המרחץ והלך ללמוד מה ומבררת הגמרא באיזה שלב זה היה רבי דרוסי אמר ככה זאת אומרת הוא עדיין היה לבוש ואז הוא יצא אבל ייתכן שאם הוא כבר היה פושט את בגדיו הוא לא היה יוצא רבי לאוזו ברבי יוסי אומר שליח מנוי הו הוא כבר היה הוא כבר פשט את בגדיו אף על פי כן כשהוא נזכר הוא לבש את הבגדים והלך ללמוד אז אמר לאחי בר אבא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין אז אם הוא כבר שלח את מנוי כבר הפשיט את בגדיו אז למה הוא הפסיק אמר ליחי ברני כליי בעיניך המעלה הגדולה הזאת שכל שומע פרשה מן בן בנו כאילו הוא שומע מהר סיני מאיפה זה נלמד ומהי תמה כתוב בפסוק והודעתם לבניך ולבני בניך אם אתה לומד עם הנכדים זה כבר נחשב יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב רב חיה א רב חזקיה רבי ירמיה הבחי בשם רבי יוחנן אם יכולת לשלשל את השמועה עד משה אתה יכול לומר שמועה שאתה שמעת להגיד אותה מפי האומר איש מפי איש עד משה רבנו שלשלה ואם לה תפוס אור ראשון ראשון בעל השמועה הראשון או אחרון אחרון מהי טעמה מה המקור כתוב ודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת היינו עד יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב גידול אמר כל האומר שמועה אומרה יהי יהה רואה בעל השמו כאילו הוא עומד כנגדו מה המקור לזה הומה הטעמה זה הפסוק בתהילים אך בצלם התהלך איש שצריך לראות כאילו צלם של אותו אדם עומד לפניו כתיב רוב אדם יקרא איש חסדו ואיש המוני מי ימצא היינו רוב אדם יקרא איש חסדו זה שר כל אדם שהם לא כל כך נאמנים כשהם מעבירים מעבירים איזה שמוא הם לא כל כך מדקדק אבל איש שמונים מי ימצא זה רב זירה שהוא היה מאוד מדגדג בשמות שלו הוא לא היה אומר שמו רק מפי אדם מדויק דמר רבי זיר לית נן צריכין חששין לשמוע דרב שיס והוגו מפתחה הוא סגי נור הוא לא יכול לראות אז הוא לא יכול לצייר לפניו את בעל השמוע אמר רבי זהירה לרבי יסע חקים רבי לברדה הדעת אמר שממ את ברדה אתה אומר אתה אומר שמועות משמו אמר לי רבי יוחנן אמרן משמו ואני סומך על רבי יוחנן אמר רבי זירא לרבי בבר זבדה חקן רבי לרב אתה הכרת את רב דת אמר שמוע את מן שמי אמר לי רב אדה בר אהבה מרן בשמו ני סומך על רב אדה בר אהבה ולא לבורסקי אז הגמרא מתפלת אתה אומר של בורסקי לא מפסיקים לתפילה אבל מפסיקים לקריאת שמע איך אי תחמי בוא תראה בדלן ממי שר אחורה מי שר אחורה צריך להבדל ממנו כשבאים לקרוא קריאת שמע ואת תמר אכן אתה אומר שהוא יקרא קריאת שמע מה מחייבים אותו לפשוט את הבגדים זאת השאלה בעצם אלה לוייה א דלא הכוונה לא התיה אלא מ שהתלבש בגדי אומנותו אז אם הוא צריך להתפלל הוא לא צריך לעצור אבל לקראת שמע כיוון שהוא עוד לא התלכלך בבגדים אז עוד אין לו רח רה שלא ימשיך יעצור ויקרא קריאת שמע ולא לאכול התחלת אכילה איזו היא רבח רבי בא בשם רבי מ שייטול ידיו זה התחלת אכילה הבחה אמר זה לא נאמר לעניין הזה של נטילת ידיים תחילת הסעודה אלא לקידוש הת אמרת אז אנחנו יודעים שבבבל בפסחים בדף קבוב מביא הרב שיש את שיטתו של רב שמי שטעם כבר אז אינו מקדש אז הכוונה היא כיוון שהוא נתל ידיים זה כמו שהוא התחיל את הסעודה ו לא עושה קידוש רבי בא אמר לברכה התמרת הכוונה לגבי ברכה שמי שנותן ידיו שיזדרז לברך המוציא שלא יפסיק ביניהם רב נסו לידוי רב פעם אחת נתל ידיים הוא שכח לקדש קודם רמז חי הברי למזג הוא רצה חי הברי רמז זה אולי למזוג לך יין לקידוש במתן לי אמר לי כבר התחלנו בסעודה מי שמתחיל בסעודה לא מקדש דילמה דילמה זאת אומרת היה מעשה רב משיה ורב שמואל ברב צרוק אבון יטון אכלין בחד מן כנישתא אליתה ישבו באיזה עליה של בית כנסת והם ישבו לאכול תה אנט דצלותא הגיע זמן התפילה קם רבי שמואל ברב יצחק מצליה הוא קם להתפלל אמר לי רב מיש ולא כן אלפן רבי לא כך למדה אותנו אם התחילו אין מפסיקים ותן חזקיה כל מי שהוא פטור הדבר ועושה הוא נקרא אדיוט אז למה אתה עוצר להתפלל אמר לה פה זה שונה למה ראייה ואת ני חתן פטור ובכל אופן חתן אם רצה לקרות קורה אמר לי ולב ד רבן גמליאלי מה אתה מביא משם ראייה זה לא שיטת רבן גמליאל שהוא אמר אם רוצה לקרות כי כתוב שמה במשנה שרבן גמליאל אמר איני שומע לכם לבטל ממני עוד מלכות שמיים אפילו שעה אחת אבל רבנן לא סוברים ככה אמר לו יכול אנ פתר כרבן גמליאל זאת אומרת אני יכול לינוק כרבן גמליאל אני גם רוצה לינוק ככה דמר אני שומע לכם לבטל ממני מכות שמיים שעה אחת כן ולא לדין רבי ירמיה ורבי יוסף חד אמר מ שישבו בדין ורנה אמר מ שישמיעו טענותיהם אם התחילו אין מפסיקים מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקים לתפילה עכשיו מה ההבדל בין קריאת שמע שמפסיקים לבין תפילה אז הטעם הראשון אמר רבי בא קריאת שמע זמנה קבוע זה מוגבל של הבוקר זה עד שלוש שעות ושל ערבית זהת חצות אבל תפילה אין זמנה קבוע זאת אומרת בקריאת שמה כתוב מפורש בתורה בזמן שבני אדם שוכבים בזמן שבני אדם קמים אבל התפילה בערב אפשר להתפלל כל הלילה ובבוקר שחרית עד חצות ומנחה עד הערב ועוד מוסיף הרב שתפילה יש לה תשלומין אבל קריאת שמע אין לה תשלומין אז לכן פחות מקפידים בתפילה אמר רבי יוסה ה הוא אומר ת אחר קריאת שמע אינה צריכה כוונה אז הוא יכול לעצור ולקרוא קריאת שמע אבל תפילה צריכה כוונה גם אם הוא יעצור באמצע הסעודה הוא לא כל כך מכוון קשה לו לכוון כי הוא באמצע הסעודה לכן אומרים לו תגמור לאכול ואז תתפלל אמר רבי מנא קשי תקום מדרבי יסע שאלנו קשו לפני רבי יוסה ואפילו תמ קריאת שמע אינה צריכה כוונה שלושה פסוקים הראשונים הם כן צריכים כוונה אלא מה התשובה מנגו דינו צבח מכיוון שהם מעט הוא מכוון הוא יכול תזר וכן לכוון בקריאת שמע ולכן מפסיקים לקריאת שמע עד כאן דף ח
לצפיה בתכנים נוספים: