הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ז
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ז
[מוזיקה] שבס דף ז אנחנו מתחילים בעמוד הקודם 10 שורות מלמטה איזו היא כרמלית אז הכוונה כיוון שהברית מנתה ים ביקס תביס קופה מה היא מוסיפה ואומרת כרמלית איזה עוד מקרה היא באה לצייר גם יסע בשם רבי יוחנן כגון חנותי דבר יו סטיני כמו החנויות של בר יו סטיני שהייתה שמה רחבה לפני החנות והרחבה הזאת היא לא היייתה מקום של הילוך הרבים היא גם כן נחשבת כרמלית עכשיו בברייתא בעמוד הקודם אמרנו שהרשות הרביעית זה חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשים ששמה מצד הדין זה רשות היחיד גמורה קרבונן אמרו שאסור לטלטל שם אלא אם כן יהיה שם בח עירוב חצרות ומבוא שיתוף מבואות אז אם ירבו מותרים ואם לא ירבו אסורים כמובן שמבי צריכים גם כן שיהיה שמה לכי או קורה בפתח המבוי רבי זירא בשם רב יהודה רבי זירה בשם רב חיננא בשם רב חנינה סמתי שביין העמודים נידונים ככרמל המקום הזה ברשות הרבים יש שמה לפעמים שטחים שיש שמה כל מיני עמודים אז כדי לעבור בין העמודים זה לא ד זה לא כל כך נוח הרבים לא עים שם השטח הזה השמטות האלה שבין העמודים יש להם דין כרמלית שמואל בר חיה בר יהודה בשם רב חנינה הוא חולק הוא אומר לא פרחי העמודים נידונים ככרמל רק פרחי העמודים היינו בליטות כמו פרח שבולטים מן העמוד הם נדונים כ כרמלית אבל בין בין העמודים זה לא נקרא קרמלית זה כן רשות הרבים לכן צריכה באיזה מקרה יש כאן חידוש שאתה מחדש שהוא קרמלי ואינן גבוהים שלושה אם הם גבוהים שלושה ברור שהם נדונים ככר מלית אבל גם אם אינן גבוהים שלושה כיוון שהם מקום בפני עצמו הם לא בטלים לרשות הרבים ויש להם דין כרמלית חי הברי דרב כל המעכב דריסה ברשות הרבים כל דבר שהוא מעכב את ההליכה נדונים כרמלית מה המקרה רבנן דקיסרין אמרין אפילו קוצין אפילו זכוכית ולכן צריכה בשאנן גבוהים שלושה בכל אופן כיוון שזה קוץ וזה זכוכית זה מעכבת דריסת הרבים מעליו יש לו דין כרמלית ואומר רב יוסה סקופה שאמרו שהיא רחבה ארבעה ולכן יש לה שם כרמלית ואינה גבוהה רה למה אם תאמר גבוהה רה ור חווה ארבעה זה רשות בפני עצמו זה רשות היחיד גמורה אם תאמר גבוהה שרה ואינה רחוה ארבעה אין איזה דין כרמלית יש איזה דין שמקום פטור הדע דמר רב חסדא בשם אסי למעלה כנה נעוץ ברשות הרבים גבוה 10ה טפחים הוא מקום פטור מותר לכאן ולכאן מותר להעביר ממנו גם לרשות היחיד וגם לרשות הרבים אבל הוא בלבד שלא יחליף שלא יעשה דרכו העברה מרשות הרבים אליו ומשם לרשות היחיד שמה בסוף מישהו יבוא להעביר ישיר מרשות הרבים לרשות היחיד אלא כן ענן כימין ברחבה ארבעה ולא גבוהה עשרה האסקופה שלפני הפתח אחרים אומרים כל זמן שהפתח פתוח כולה כ פים ומחשיבים אותה כרשות היחיד גמורה נעול כולה כל החוץ איך מדובר מה ענן כימים אם במקורה אז בעצם מה יש לנו כאן אסקופה שיש לה שלוש מחיצות ומחיצות גמורות כיוון שזה המפתן שבתוך הפתח וגם תקרה אז כיוון שיש תקרה צריכים להגיד כאילו בסוף במקום של המחיצה הרביעית פי תקרה יורד וסתם אז אפילו נעול כולה כלפנים ואם בשאינו לא מקורה אז אין לנו פי תקרה אז אפילו פתוח כולה צריך להיות כל החוץ מה יעזור פתיחת הדלת האסקופה הזאת יש לה רק שלוש מחיצות אלא כן ענן כימין ב שחציה מקורה וחציה אינה מקורה ואז מה בזמן שהפתח פתוח אני אומר כיוון שהחצי המקורה יש בו פי תקרה יורד אז חצי האסקופה כבר בטל לרשות היחיד אז כבר כל האסקופה בטל לרשות היחיד אבל בזמן שהפתח נעול אין כאן שטח של ארבעה שיש לו ארבע מחיצות כי הפית יקרא הוא מגיע רק על חצי סקופה אז הכל כל החוץ עכשיו בוא נברר מהוא נעול כולה כ לחוץ מה אתה מתכוון להגיד מה מותר להשתמש מתוכה לחוץ ומחוץ לתוכה יהיה אפשר לטלטל ממנה לרשות הרבים הגמור ודאי שלא מכיוון שבעצם מצד הדין יש שלוש מחיצות מדאורייתא היא רשות היחיד רק מדרבנן כיוון שאין לה פי תקרה אתה לא יכול להחשיב את זה כרשות היחיד אז התשובה היא מה נפ קמינה בשהיה בפתח בינה לבין הדלת חור אז הוא רוצה להשתמש ממנה אל הדלת אל תוך הבית אז זה אסור להשתמש מתוכה ל לחור מחור לתוכה כיוון שבפנים זה רשות היחיד גמורה והס קופה בזמן שהדלת נעולה היא לא בטלה לרשות היחיד ואי אפשר להעביר ממנה לרשות היחיד הגמורה עד כאן היייתה שיטתם של אחרים רבי נתן אומר נעול כולה כל החוץ פתוח לא נגיד כמו אחרים שכולה כלפנים אלא רק חצייה שיש מעליו תקרא כלפנים אבל החצי השני שאיין מעליו תקרה הוא נשאר דינו כלחוך אז אנחנו שואלים ולא כן סברין ממר האסקופה ארבעה הרי בסך הכל כל האסקופה היא ארבעה אז החצי שאינו מקורה כמה יש לו אין לו ארבעה טפחים יש לנו כלל שכל אסקופה שהיא כל המקום שלה היא רק שלושה טפחים זה נחשב מקום פטור אז מה הבעיה בכלל להשתמש שם אונה הגמרא מאחר שינהל הפתח יש לדין שכולה כ לחוץ אף כ שהפתח פתוח רק חציה ש פנימי הוא כלפנים אבל חצי החיצוני נשאר חמור כלחוך הלכה ב אומרת המשנה לא יישב אדם לפני הספר סמוך למלחה עד שיתפלל שאדם לא ישב להסתפר לפני מתי שמגיע זמן מנחה למה אנחנו חוששים שמה מתוך התספורת שלו הוא יפסיד את תפילת המנחה למה זה מובא כאן כיוון שלהלן אנחנו נראה שיש גם דברים שאסור לעשות לפני כניסת השבת לא יצא אח היד במחו סמוך לחשך נראה את זה בהמשך אותו דבר לא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאחל סעודה ולא לדין סמוך למנחה אם התחילו אין מפסיקים לא מחייבים אותו אלא אומרים לו תגמור ואחר כך תתפלל כמובן בזמן שיש לו עד זמן להתפלל אחר כך אבל אם מגיע זמן קריאת שמע מפסיקים לקריאת שמה ואין מפסיקין לתפילה אומרת הגמרא לא יושב אדם לפני ה פ וכולי ננ תנינן במשנה שלנו אמרנו סמוך למלחה מה המשמעות של סמוך למלחה ברגע שמגיע זמן מלחה קטנה למרות שעוד יש זמן הדח שך כבר מחמירים את כל החומרות שלא יספר ולא יאכל וכולי אבל בבריתה של רב חיה כתוב ניסוח שונה תני רב חיה סמוך לחשכה אז עכשיו הגמרא מביאה פירוש שהם לא חולקים מתניתין שכתוב מנחה צריכה למתני דר בחיה מתנית רבחי צריכה למנית איך אילו תנ ר בחיה ולא תנינן לא היה כתוב את המשנה שלנו של מנחה לא תנינן אנן אז הוינן אמרין לא אמר לחשכה ממש לקראת סוף זמן התפילה שכבר ממש חשכה אבל ה יותו מוקדם מנחה לא אז לכן הוי צוח ל מתנית עכשיו הפוך או אילו אנחנו מורקים את המילים הבאות אלא או או תן אנן אם היה כתוב רק את המשנה שלנו שסמוך למנחה כבר אסור להסתפר אז הינן אמרין כולו תנין מנחה כל המקומות שכתוב סמוך למנחה הכוונה היא מנחה אבל כולו לתנין חשכה למשל במשנה הבאה שלא יצא אחל במחו סמוך לחשכה הכוונה דווקא סמוך לחשכה אבל קצת יותר מוקדם מאז שמתחיל זמן תפילת מנחה אולי עדיין מותר לצאת במתו מלמ תנית מנחה ונית בדבריו של רבי חי רובה חשכה הדה אמרה שאפילו מקומות שכתוב חשכה תני ד בטר הכוונה היא מנחה הי היינו שכבר אסור לצאת כבר כשמגיע זמן מנחה אסור לצאת במחו סמוך לשבת רב חנניה בן אחוי לרב אושייה אמר הוא אומר הסבר אחר מתנית מדברת באמי הארץ הם מחמירים עליהם כבר מזמן מנחה אבל מנמ תני רבי חיא שמה זה עסק בחברים להם מותר להסתפר למרחץ ולבסקי ולאוכל ולדין עד שח שכה רבנן דקיסרין אמרין מתנית שלנו כרב יהודה שהוא סובר שזמן תפילת המנחה זה עד פלג המנחה צריך לסיים את המנחה אז לכן מתי הזמן שצריכים להחמיר מאד שמגיע זמן מנחה זה כבר הולך להיגמר זמן מנחה אבל מלמד תני רבי חיא משך שכ זה כמו רבנן שתפילת המנחה אפשר להתפלל אותה עד שכ שכה עד כאן דף ז
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה