הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ו
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ו
[מוזיקה] שבס דף וב אנחנו מתחילים בשורה החמישיית מלמעלה אמרנו במשנה שניהם פטורים רבי יעקב ברחה בשם חזקיה רבון בשם רבי יוחנן למה שניהם פתורים משום שניים שעשו מלאכה אחת זה עשה את העקירה וזה עשה את ההנחה לכן שניהם פטורים רב שאל לרבי נתן לו אחר חבילה על כתפו והוא לא התכוון לעקור מישהו אחר שם לו את החבילה על הכתף ושכח והוציאה האם נגיד שיש פה אחד שעשה את העקירה והשני שפסה החוצה הוא עשה רק את ההנחה במחזור התנינה בפעם השנייה שלמדו שבת אמר לי חייב שאינה דומה לאותה זה לא ולמקרה של המשנה של שניים שסוע למה כי כאן כשהראשון נקר את החפץ והניח את זה על כתפו כשהוא יוצא עם החפץ על הכתף סבה רבי כיוון שעקר את רגליו כמו שעקר את החפץ אבל במשנה למשל כשבעל הבית ניח את זה בתוך ידו של הני הפשוטה לפנים אז העני שמושך את היד פנימה משיכה היד אל המקום של הגוף שלו זה לא נקרא קיירה כיוון שהיד היא גרורה אחר גופו אז ברגע שבעל הבית הניח את זה ביד של האני היד נגררת אחר הגוף היא לא בטלה אל המקום שהיא נמצאת שם ולכן כשאני מושך את היד זה לא נקרא שהוא עוקר מה שאין כן בן אדם שזה מונח לו על הגב כשהוא עוקר את רגליו זה כמו שהוא עוקר את החפץ יוצא עכשיו שרבי מחדש לנו שכש דבר מונח על היד היד נגררת אחר הגוף וכשהוא מושך את היד החוצה או פנימה זה לא נקרא קירה אז אנחנו שואלים עעל דת ד רבי מה יהיה אם הוא היה עומד ברשות הרבים וזרק אל תוך רשות היחיד וקדם הוקלטה לרשות היחיד הוא עדיין לומד ברשות הרבים אבל הוא קולט את זה עם היד פנימה בתוך רשות היחיד מהוא האם נגיד שלפי רבי הוא לא חייב על הנחה כי הוא הניח את זה ברשות היחיד בתוך היד שלו והיד שלו הרי נמצאת היא כאילו בטלה אל הגוף ששו ורבים אז קודם כל הגמרא שואלת את הציור שלך לא מתאים לשאלה למה ולא רבי הו דרבי עבד אד דרבי עבד אוויר מחיצות כמש הרי למעלה ללמדנו שרבי סבר שברשות היחיד כיוון שהחפץ נכנס לחלל רשות היחיד זה כבר כאילו הונח אז גם עוד לפני שזה כבר בא ליד שלו זה נחשב נח אז מה הדיון אז לכן הספק היה במקרה הפוך לא צורח דלא דלא זה כמו שכתוב אלא במקרה אחר היה עומד ברשות היחיד וזרק וקידם והוא קלט את זה עם היד ברשות הרבים מה הוא פה מה תגיד האם כיוון שהיד שלו נמצאת ברשות הרבים זה כאילו נח ברשות הרבים משה תגיד כיוון שהיד נגררת אחר הגוף אז זה עוד לא נחשב שזה ברש ברשות הרבים אשכח תני מפורש רבי פותר עד שעה שתנוח כיוון שבאמת היד שלו של האדם הזה שעומד ברשות היחיד פשוטה לרשות הרבים זה לא נקרא שזה נח ברשות הרבים אמר רבי יבון אם נסכם אז רבי ובן עז ורבי עקיבא שלושתן אמרו דבר אחד לא שהם סוברים אותו דבר אלא כל אחד בעניינו דומה לחבריו רבי עבד אביד מחיצות כממשלה רבי אומר שברשות היחיד זאת אומרת אוויר של מחיצות כיוון שזה כבר נכנס אל האוויר זה כמו שזה נח כממשלה בן הזי עבד אוויר כרמלית כ ממשל כמו שאמרנו למעלה לדעת רבי יהודה שהוא אמר בבן הזי שגם כשהוא זרק מרשות הרבים רשות הרבים דרך כרמלית זה נחשב שזה נח בכרמלית והוא פטור רבי עקיבא הוא עבד אוויר רשות הרבים כממשלה אומרת הגמרא ארבע רשויות לשבת כך כתוב בברייתא ארבע רשויות לשבת רשות היחיד רשות הרבים וכרמלי כרמלית זה מקום שהוא לא זה ולא זה ומבואות שאינן מפולשים מבואות שאינן מפולשים זה מקום שמדור אתא הוא רשות היחיד גמורה הק רבנן גזרו על זה לא לטלטל שם ואיזה הוא רשות היחיד חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה וגדר שהוא גבוה רה ורחב ארבעה זו היא רשות היחיד גמורה איזו הי רשות הרבים גמורה סטרטה סטרטה זה מסלול רחב שהולכים בו מעיר לעיר ופלטה זה רחבה גדולה שבתוך העיר שמתקשים שמה כל האנשים לסחורה ומדבר היינו איפה שבני ישראל היו הולכים במדבר ומבואות ה מפולשים מצד לצד אז זה היה לנו רשות היחיד ורשות הרבים ומה הדין אין מוציאים מרשות היחיד לרשות הרבים ולא מכניסים מרשות הרבים לרשות היחיד ו אם הצי אם הוציא או הכניס שוגג חייב חטאת מזיד חייב כרת ונסכה אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק ים ובקעה וס תווה השתווה זה מקום שהיה לפני החנויות שזה לא ממש רשות הרבים והיא סקופה שלפני הפתח כרמלית הגמרא תבה מה התוספת של כרמלית אינן לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אז מה זה אומר ואן נושאין ונותנין בהם אסור לטלטל בכרמלית הזאת ובכל אופן אם נסע ונתן בהם פטור כיוון שזה איסור דרבון אמר רבי יוסף הפנ תנינן כולהון את כל הדוגמאות של כרמנית ים דתני אנ תמן הזורק בים ארבע אמות פטור ולא דווקא ארבע אמות ולא סוף דבר ארמות בים אלא אפילו זורק בכל הים הרב אומר שהכוונה היא גם מי שזורק מרשות היחיד לים גם כן הוא פטור זה מה שמתכוונים להגיד כאן למה שכל הים נקרא כרמלית בקעה תנינן הבקעה זה משנה בטהרות יש לנו כלל שספק טומ ברשות הרבים טהור ברשות היחיד טמא מאיפה זה נלמד זה נלמד מסוטה סוטה שהיא נסתרה ברשות היחיד אז מספק היא טמאה אז אם כן רשות הרבים שזה מקום שאין בו סתירה אי אפשר להסתתר שם הספיקות ככה אנחנו לומדים אז לכן יכול להיות נפק מינה בין רשויות היחיד של שבת לרשויות היחיד של הלכות סוטה של הלכות ספיק טומו אז ככה הבקעה בימות החמה הימות החמה לא מגדלים שם צמחים אז אם כן רשות היחיד לשבת לענייני שבת זה נחשב רשות היחיד אז אם נעמיד שהיא מוקפת מחיצות אז זה יכול להיות רשות היחיד גמורה אבל כאן הירושלמי מבין שהיא לא מוקפת מחיצות למה היא רשות היחיד אז הכוונה באמת קרמלית כפי שנראה עוד מעט אבל ה רשות הרבים לטומאה כיוון שזה לא מקום סתר הרבה אנשים עוברים שם אז ביחס לטומאה זה סופק טומה בשו ורבים והוא יהיה טהור במות הגשמים שיש פה צמחים ויש גם הרבבות אז אנשים לא מסתובבים כאן כדי לא להזיק לצמחים אז רשות היחיד לכאן ולכאן גם לענייני שפי כתומה אז הגמרא מבררת אם אומר את רשות היחיד לכאן ולכאן איך זה רשות היחיד מה לא תהה תאונה קפת כלי בהמה לא צריכים להקיף אותה בגדר בכלים נינה נקפו הכלי בהמה מטלטלים בתוכה אז על כורחנו שזה כרמלית וזה הכונה רשות החי הכוונה שהיא לא רשות הרבים המקרה השלישי היה הסווה דנינ וכן גשרי הפולשים מטלטלים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה רבי יהודה אומר שמקום שמוקף שתי מחיצות הוא כבר אפשר לטלטל בווא כבר שוס יוכי וחכמים אוסרים בכל אופן לא כתוב חכמים מחייבים מה שמע שזה לא דין רשות הרבים אלא הם רק אוסרים למה כי כיוון שזה לא מקום שהרבים ב הולכים שמה יש איזה דין של בקעה סקופה תני מוציא אוכלין נתנ עלי ה סקופה המפתן של הפתח בין שחזר וצין אחר כך בן שהוציא אחר פטור שלא עשתה שלא עשה מלאכתו בבת אחת הוא לא הוציא ישר מרשות היחיד לרשות הרבי מנז היה מונח קודם בכרמלית בן עזאי אומר אפילו עשה מלאכתו בבת אחת פטור כי בן עזאי סובר או מלך כ מניח או זורק הוא סובר שאוויר כרמלית כיוון שזה הגיע לאוויר כאילו נח אז בכל אופן למדנו כאן סקופה כרמלית מה זה המילה כרמלית תני רבחי כרמל רך מלא זאת אומרת שהוא משהו של אמצע אינו לא לך ולא יבש אל בינוני אז כך גם הרשות הז זאת ה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים אלא משהו באמצע ואח ה אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אלא כרמלית אנחנו נעמוד כאן עד כאן דבו
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה