הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ה
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ה
[מוזיקה] שבס דף ה אנחנו מתחילים שש שורות מסוף העמוד הקודם אומר רבי וחנון היה עומד ברשות הרבים והוא מכניס את היד שלו אל תוך המחיצות של תוך רשות היחיד והוא קלט גשמים מאוויר מחיצות שירדו גשמים שם לתוך היד שלו והוציא אז הוא בעצם קלט את הגשמים ברשות היחיד כשהוא מוציא אותם אליו בחזרה לרשות הרבים אז הוא צ מרשות לרשות חייב אז רבי בון ברכיה בשם רבי זיר הוא אומר חייבים למיד את זה בחוטף כן בחוטף יידים כן מה כוונה חוטף שהוא קיבל את הגשמים ביד אחת למשל ביד ימין והוא לקח ביד שמאל מיד ימין ומוציא שאז בעצם הגשמים האלה נחו עכשיו כשהוא לוקח עם היד השנייה הוא עוקר אותם שהוא יקע בידו אחת וזה ישפריץ ליד השנייה אבל אם לא אם מולא חטף העין קלט פטור למה כיוון שזה לא נחשב שהוא עקר כמו שראיינו במשנה הראשונה תחילת המסכת מה אמרנו שאם העני פושט את ידו לפנים ובעל הבית שם בתוך היד של האני ואני מוציא אני פטור י כיוון שמישהו אחר שם לו ביד זה לא נקרא שהוא הקר אז אם כן מה בן נתן לו אחר מה בן נתנו לו שמיים מה זה משנה אם זה זה ירד מהשמיים לתוך היד שלו הוא לא עקר לכן אומר רבי זאירה הוא יהיה פטור דוחה את זה הגמרא ואומרת לו יכול להיות שגם במקרה שהוא קלט והוציא גם רבי יוחנן מחייב אלא מה אתיה כרבי דרבי עבה דוד מחיצות כממשלה רבי סובר שמי שזורק מרשות הרבים לרשות הרבים דרך רשות היחיד הוא חייב כי כיוון שזה עובר באוויר רשות היחיד כל האוויר ש רשות היחיד הוא כמו ממשות וכשזה עובר שם זה כאילו נח שם אז כך גם פה כשהוא קולט גשמים מרשות היחיד הם כאילו נחו וזה נחשב שהוא עוקר ומוציא משם מה קורה הפוך היה עומד בפנים ביום שישי וידו מליה פירות פשוטה לחוץ לרשות הרבים וקדש עליו היום נכנסה שבת אסור להחזירה כי בעצם הוא עוקר מרשות הרבים ומכניס לרשות היחיד פה מה תגיד שזה רבי רבי אמר את דבריו רק ברשות היחיד הוא אמר שכל האוויר של המחיצות כממשלה אבל ברשות הרבים הוא לא אמר את זה רב אחה בשם רבי בא כמן דאמר אסור להשתמש באוויר השרה מי זהמן דמר הזה זה התנ רבי עקיבא רבי עקיבא סובר שמי שזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים גם אומרים שברשות הרבים קלוטה כמי שהונחה זאת אומרת אסור להשתמש באוויר רה טפחים מה הכוונה מהרצפה עד גובה 10ה טפחים זה נחשב רשות הרבים איתן תן מותר להחזיר את היד אז איך נישב את הסתירה אבון בימי מאמן דמה מותר בשיש שם רוחב ארבעה היד שלו מונחת על איזה מקום שיש רוחב ארבעה טפחים וכיוון שזה לא גבוה 10 וזה יותר גבוה מג שזה דין כרמלית אז אפשר להחזיר מכרמלית לרשות היחיד ומן דמר אסור בן שאן רוחב ארבע הרבי יוסי ברבי בון קשה לו בין זה ובין זה כמל ד אמר אסור להשתמש מעל האוויר של השרה למה לא תירץ ם תירוץ יותר פשוט מי קדול מה אתה רוצה שנתרם שמן ד אמר אסור מדובר למטה מהשר שמה אמר רבי עקיבא שהאוויר של שאסור להשתמש באוויר למטה מהשר זה רשות הרבים אבל מנדה אמר מותר מדובר שת שלו למעלה עשרה ככה רבי רבי בון מתרץ ה אני חייב ובעל הבית פטור כך למדנו במשנה רבי יודה בשם שמואל והוא שתאה ידו של עני בתוך הסרה לקרקע אמרנו שאם בעל הבית נותן לתוך ידו של העני בעל הבית חיה ואני פטור על המקרה הזה דווקא עם היד של העני היא מונחת ברשות הרבים למטה סרה אבל אם היא למעלה עשרה זה לא נקרא רשות הרבים זה מקום פטור מי שמניח שם פטור אומר רבי זירה צריך להוסיף ולהגיד עוד אוקימתא ברחוק מן הכותל ארבעה שאז המקום הזה הוא ממש רשות הרבים אבל אם אינו רחוק מן הכותל ארבעה אם העני עומד קרוב לכותל ואיין בנו לבין הכותל ארבעה טפחים והיד שלו שם אז כיוון שיש שמה ארבעה טפחים זה לא מקום ראוי לשימוש כרמליתי וגם במקרה שזה למטה מהשרים בעל הבית יניח שם הוא יניח בכרמלית רבי אלעזר בשם רב שמעון קרסנה הוא אומר לא אפשר להגיד משהיו פניו הפוכות לפלטה הוא עומד עם הגב שלו לכיוון בעל הבית והיד שלו ממש ברשות הרבים אבל אם היה פניו אם היו פניו הפוכות לכותל אתה באמת צודק כרמליתי רב חסדה בשם אש קנה נעוץ ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים אז אנחנו גורסים מותר לכאן ולכאן זה נקרא מקום פטור ומותר לשים מרשות הרבים עליו ולהחזיר או מרשות היחיד מותר לשים עליו ולהחזיר אבל הוא בלבד שלא יחליף שלא ישים עליו מרשות היחיד ואחר כך יקח משם לרשות הרבים שלא יבואו להוציא עשיר רב אמר תרכוס זה כמו ארגז ש שהוא עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוכב ארבעה המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב כיוון שהוא גבוה ערה ורחב ארבעה מעליו זה נחשב רשות היחיד תני רבוש המנורה שי אומדת ברשות הרבים גובה רה ופרחה היינו המקום של הנרות שלה הפרחים שלה הם רחבים ארבה משתמש מתוכה לרשות הרבים רשות הרבים לתוכה חייו כיוון שהיא נחשבת רשות היחיד אמר רבי מנ לא סוף דבר מנורה על אפילו כנה ברשות הרבים גבו עשרה טפחים וטבלה נתונה בראשו המשתמש מתוכו לרשות הרבים רשות הרבים לתוכו חייו למה אומרים גוד החית כאילו זה סגור עד למטה מנין למעלה עשרה הכוונה ברשות הרבים שהיא רשות אחרת שזה כבר לא נחשב רשות הרבים רבב בשם רבי שמעון בן לוקיש כתוב ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל כפורת א אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וכתיב אתם ראייתם כי מן השמיים דיברתי עמכם אז אנחנו לומדים דיבור דיבור מה הדיבור שנאמר להלן רשות אחרת זה הינו מן השמיים אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת היינו פחות מבין הכרובים פחות מעל גובה הכפורת זה רשות אחת ומעל זה זה כבר רשות אחרת רואים שרק עד 10 טפחים זה רשות הרבים למה עשרה טפחים כי אנחנו יודעים שגובה הארון היה מה וחצי אז אם אמה זה שישה טפחים אז ואהרון לאו תשעה טפחים הוא אז איך הגעת ל-10 דבת רבינ ימר ועד כפורת זה גובה של טפח הגענו ל-10 רב זיר הביי מאיפה אתה יודע מנין כפורת שהיא תפח טענה רבי חנניה בר שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת ורן ורובן ונתנה שיעור כומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת ורקה ורוחבה מה וחצי על 2 וחצי עמות ולא נתנה שיעור קומתה אז מאיפה נלמד תלמדי נ מכלי קטן שבמקדש שכתוב לגבי המסגרת של השולחן ועשית לו מסגרת תופח סביב מה כאן תפח אף כאן עובי הכפורת תפח או נולה מי אמר לך ללמוד מהמסגרת אולי תלמד ועשית זר זהב למסגרת סביב מה כאן הזר הוא כלשהוא אף כן כלשהו מהי כדון מה נגיד רבח ב יעקב אומר פני אל פני הכפורת כתוב ואין פני פחות מטפח הפנים הכי קטנות של בן אדם זה גודל טפח רבי יוסי בי איך אתה לומד מארון שהיה מונח בתוך חדר הרי אנחנו רוצים ללמוד שרשות הרבים היא עד עשרה טפחים אילו מגדל ארון שהיה עומד בתוך הבית גבוה כמה שמה אינו מותר לש שמש מתוכו לבית ומן הבית לתוכו ואד הכל רשות אחת אלא איך תלמד מן אהרון בשעה שהיו עושים את המסעות אז היו דבר ראשון מניחים את הארון וכתוב שהיה נס שארון היה אלא בשעה שהיה מרבה עליהן את הרוחות נן כימין אהרון היה נאמד בדיוק בצורה כזאת לארבע רוחות העולם ואז הם ידעו באיזה כיוונים להעמיד את המשכן סביבו בשעה שהעמידו את אהרון העמידו אותו מרשות הרבים אזז באותו זמן אנחנו אומרים עד גובה של הכפורת זה רשות אחת משם והלאה ומעלה זה רשות אחרת ניכה כמן ד אמר שכל האמות של הכלים באמת שישה זה הטענה רבי מאיר ורם כמן דאמר באמת חמישה שכל הכלים שהיו במשכן מדדו אותם בעמה שחמישה טפחים אז אם הארון גבוה עמה וחצי ואהרון לו שבעה פחים ומחצה מה יגיד רבי יהודה שאומר שמדובר באמת חמישה ואפילו אם תוסיף את הכפורת זה סך הכל 8 וחצי רבי יעקב ברחה אמר דבית רב יני ורב שמעון בן יוצדק חד י לפלה מן ארון היינו כמו רב מאיר כורן היה לפנ מן העגלות ולא ידעין מני לפלא מן הרון ומה לפל מן עגלות אומרת הגמרא מסתבר דבית רבני לפי מן הרן למה דבת רבני אמרין כפורת תפח מה קמנ שפורת תפח אלא ללמד שסך הכל זה עשרה טפחים שעד עשרה טפחים זה רשות אחת רבי שמעון בן יוצה ק הוא זה שילי מן העגלות אז מה לומדים מן העגלות זהיר הבית דבר ראשון מנהל העגלות שן גבעות השרה וגם גם אם תגיד שם גבוהות השרה אמר רבי יוסי אפילו תאמר גבוהות השרה ולא כן תני רבי נחמיה צו כמין קמרס היו שהגלות היייתה מחיצה סביבם אם יש מחיצה בגובה עשרה ודאי שהם רשות אחרת אילו חור ברשות הרבים גבוה רה ורחב ארבעה שמה אינו אסור להשתמש מתוכו רשות הרבים רשות הרבים לתוכו בוודאי אסור זה נחשב רשות היחיד אז איך אתה למד מן העגלות אז אלא בשעה שהיו מושיט נ הקרשים מזו לזו טרוטות היו לא היה להם את המחיצה סביבם הם היו פשוטות וכנראה שקי מלן הייתה להם מסורת שהם היו גבוהות רה טפחים ודווקא במשכן בעגלות לצורך משכן היה אפשר לטלטל את הקרשים גלות לרשות הרבים אבל במקום אחר לא לצורך המשכן אסור כיוון שהגובה של העגלות למעלה מעשרה טפחים הם רכבים ארבעה הם רשות אחרת הם כבר לא רשות הרבים זה רשות היחיד גמורה עד כאן דף ה
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
