הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ג

[מוזיקה] שבס דף ג אנחנו מתחילים אחרי אמצע עמוד הקודם רבי יוסי בשם רבי יוחנן המוציא אינו חייב עד שיניח צריך לעשות הנחה בפועל ברשות השנייה רבי יעקב ברחה בשם רבי יוחנן עד שיטול ועד שיניח צריך שמראש ש הוא יטול היינו שהוא יעקור בשביל להניח אז רבי זהיר הביי עד שיטול על מנת להניח זאת אומרת שאם הוא נתל לאכול ואחר כך נמלח להניח את זה בחוץ לא אה חייו ככה גם זיר אומר זה מה שיוצא לנו מכאן למה כיוון שבהלכה שבת צריכים ללכת מחשבת אם הוא לא חשב כשהוא עקר על מנת להוציא את זה בחוץ הוא לא יהיה חייב מה דמר רבי יוחנן שכל עוד שהוא לא נך והוא עדיין מהל הוא לא סיים את המלאכה והוא לא חייב זה דלא כרבי יוסי דתני הבריתה הזאת זה כמו גם תנק כמו רבי יוסי שאמר נו למעלה שמי שמוציא חצי גרוגרת לרשות הרבים אחת ואחר כך הוא הוציא עוד חצי גרוגרת לארבע עמות אחרות באותה הרשות הרבים זה לא מצטרף אז מה הוא אמר הוציא חצי גו גרת והניחה וחזר והוציא חצי גו גרת אם האנחה בתוך הארבע עמות לראשון חייו זה מצטרף ואם לאב פטור רב יוסי אומר מוסיף עוד יותר ואומר אם העבירו דרך הליה אם כשהוא עבר הוא העביר את החצי גוגר השנייה מעל החצי גוגר הראשונה למרות שהוא נח אחר כך בארבע עמות אחרות חייב ואם לאו פטור למה הוא חייב רב יוסי אביד ה מהלך מניח רבי יוסי סובר עצם זה שהוא הולך מעל המקום של החצי גרוגרת הראשונה זה כמו שהוא נח המהלך זה נח הוא עוקר רגל והוא מניח רגל אז זה לא כ רבי יוחנן שאמר שצריך שיניח ממש עכשיו הגמרא טמאה על רבי יוסי לכאורה כמו דרבי יוסי אבידה מלך כ מניח לחיוב אז כך הוא אביד ה המהלך כ מניח לפטור וממילא הוא הוציא את החצי גוגר הראשונה שם אותה במרחק של 10 אמות מהפתח כיוון שהוא הוציאה את החצי השנייה נעשה כמו שהניחה שם ואז כיוון שזה כאילו שהוא מניח את זה שם וזה לא באותו מקום שהחצי גוגר הראשונה נמצאת אז ההוצאה של החצי הראשונה וההוצאה הזאת כבר לא הצטרפו אז החצי גוגת הראשונה פקעה ההוצאה שלה ועכשיו כשהוא מגיע ומתקדם לאותם ארבע עמות למה הוא יהיה חייב הרי כיוון שהוא מהלך כמניע אז תגיד את זה גם לפטור שכאילו כבר הניח את זה בהתחלה בארבע אמות שצמוד לפתח אז צריך להסביר ולהעמיד תיפתר שהייתה נתונה בתוך ארבע אמות ולכן ברגע שהוא מוציא את השנייה מהפתח זה כבר בתוך אותם ארבע אמות של החצי הראשונה אז הגמרא טמאה לפי זה בהד תני ועם לו פטור הרי מה רבי יוסי אמר אם הוא מהלך אם הוא העביר אות דרך עליה הוא חייב ואם ליו פטור איך יכול להיות שליו הרי כיוון שהוא סיים את החצי גוגר את הראשונה מיד בארבע הראשונות ארמות הראשונות של ה שצמודות לפתח אז הוא בוודאי בפעם השנייה עובר דרך עליה אמר רובה בר ברי לרב פפי תיפטר שהיה הפתח החב חמש שמות והוציא אחת הכוונה את החצי גוגר הראשונה לכאן ואחת לכאן והרי לא הוציא את השנייה בתוך הרבע אמות לראשונה בכל אופן אבל רבי יוסי הזה הוא דלו כרב יוחנן רבי יוחנן לא סובר שהמהלך כ מניח תמנ תנינן במשנה במסכת קריטו למדנו שם כתוב שיש מישהו שאוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע כריתות מי זה זה שאוכל חלב של קודשים והוא השתמה אז זה כבר איסור חלב וכבר איסור של תמה שאוכל קודש והחלב הזה הוא נותר אז זה גם איסור נותר והוא אוכל את זה ביום הכיפורים אז הוא חייב ארבע חטאות רב מאר מוסיא ואומר שאם גם כן הוא הוציא את זה זה היה שבת והוא הוציא את זה מרשות לרשות תוך כדי שהוא הולך מכניס את זה בפה והוא מהמהלך עם זה בבטן אם היייתה שבת והוציאו הוא חייב גם כן מצל איסור שבת אמרו לו אינו השם זה לא אותו שם של צורת אכילה למה שזה חייב משום מהלך זה לא מופיע במשנה שם אבל אולי זה בריתה הגמרא מצטטת כאן בריתה שזה חייב משום מהלך כרגע הגמרא מבינה שכל הארבע חיובים שחייבים על האכילה מתי הוא מתחייב ברגע שזה נכנס לו לבית הבליה אפילו אם הוא מהלך זה לא משנה מה התנוחה שלו וזה מצד איסור שבת הוא לא חייב זה חייב משום מניח הוא לא חייב עד שזה ינוח היינו שזה ינוח לו בתוך המעיין כך אמרו לו לרבי מאיר עכשיו מה אני אמרו לו קימל ל הגמרא שכל מקום שכתוב אמרו לו לרבי מאיר זה רבי יוסי אז מה קרה מחלף השיטתי לרבי יוסי תמן הוא אמר שהוא לא חייב מאיסור שבת באיסור שבת שהוא ינוח זאת אומרת לא עבד המהלך כמני ופה אצלנו פתאום בסוגיה שלנו ראינו שעבד המהלך כמניע אמר רבי יודן אתה צודק ובגלל זה חיייבים להסביר אחרת תיפטר שהאיש הזה לא היה הולך אלא שהיה מוטל על האסקופה הוא שוכב על המפתן של הדלת מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה והרי לא הלך וזה מה שכתוב שזה חייב משו מלך זה לא הולך על שאר הכילות אלא זה מדבר עדיין באיסור שבת סתם מישהו שהוא אוכל באיסור שבת כבר כשההוא לך הוא כמו נך הוא חייב אבל זה שהוא לא מלך אלא הוא שוכב על הרצפה הוא לא חייב עד שזה ינוח לו בתוך המים זה נקרא חייב משום מניח לכן זה לא דומה לשאר האיסורים אמר רבינא בלה חצי זית וקיו וחזר ובלאו את אותו חצי זית הוא יהיה חייב משום איסור חלב או משו מיסור דם לעומת זה הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאה את את גוגר בעצמה פטור אף על פי שרבי יוחנן אמר לנו למעלה שהכניס חצי גוגר והוציא חצי גוגר זה מצטרף דווקא אם זה שני חצאים אחרים אבל אם זה אותה חצי גוגר בעצמה הוא פטור מה ההבדל מה בינה לבין קדמית תמן נהנה חיקו בכזית מה זה משנה שזה אותו חצי כזית ורמח לו תעסק בכ גוגר שלמה הוא התעסק רק בחצי אמר רבי יוסי פעמים ש מתאסף בכי גוגר שלמה והוא פטור באיזה מקרה הך אבידה הוציא חצי גוגר והניחה וחזר הוציא חצי גו גרת ולא הספיק להניחה עד שנשרפה הראשונה אז כאן כיוון שעד שהוא לא הניח את החצי השנייה הראשונה כבר נשרפה אז הם לא מצטרפים ולא הספיק להניח שנשרפה ראשונה והרי ה נתעסק בגרוגרת שלמה ובכל אופן הוא פטור מאיפה אתה יודע את הדין הזה בגלל בגין מד מיית חלבין והוא עבד כן כמו מי שאכל חצי כזית חלם ועבר זמן שכדי אכילת פרס ואז הוא אוכל עוד חצי כזית אני אומר זה כבר לא מצטרף כי כאילו החצי כזית הראשונה כבר לכה לה היא כבר נכלה לפני כן אז כך גם פה שהיא נשרפה אחר כך הוא מוציא עוד חצי גרוגרת זה לא מצטרף עד כאן דף ג'
לצפיה בתכנים נוספים: