הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף א

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף א

[מוזיקה] שבס דף א' יציאות השבת יציאות הכוונה המלאכה של הוצאה מרשות לרשות הגמרא תדגיש שיציאת זה כולל גם הכנסות כפי שמיד נראה את המקרים במשנה שתיים שאין ארבע בפנים ושתי שאן ארבע בחוץ בגמרא נראה שהגמרא מתלבטת היא תתן שתי אפשרויות צריך להסביר שתיים שן ארב בפנים ושתיים שן ארבע בחוץ אבל מיד המשנה אומרת כיצד כאיזה צד מה הדוגמה העני עומד בחוץ הוא בעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא אז בשני המקרים האלה הני חייב הבעל הבית פטור הני חייב בגלל שהוא מלאכה של קיירה והולכה והנחה ברשות השנייה אבל בעל הבית היה פסיבי הוא לא עשה שום דבר אז לכן הוא פטור וכאן פטור הכוונה גם מותר הוא בעצם לא עושה כלום עד עכשיו דיברנו שהעני עשה את הפעולה עכשיו הולכים לדבר על בעל הבית פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של אני אז הוא עשה פעולת תוצאה או שנתן מ תוכה והכניס עשה פעולת הכנסה בעל הבית חייו כיוון שהוא עשה קיירה והוצאה והנחה והי אני פטור הוא לא עשה שום דבר אז היה לנו כאן עד עכשיו ארבעה מקרים של חיוב וארבעה מקרים של פטור עכשיו מוסיפה המשנה חצאי מקרים היינו כשמלת ההוצאה מרשות לרשות נעשתה על ידי שניהם יחד פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה אז בעצם העני עשה קיירה והכנסה והבעל הבית עשה הנחה או שנתן לתוכה הבעל הבית עשה קיירה והוציא שניהם פטורים כאן זה פטור אבל אסור כי כל אחד עושה חצי מלאכה פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה אז בעל הבית עשה קירה והעני עשה הנחה בחוץ או ש נתן לתוכה הוא עשה קירה והבעל הבית הכניס והוא עשה הנחה אז גם פה שניהם פטורים אז יש לנו כאן עוד שמונה חצאים מקרים שהם פטורים אבל פה זה פטור אבל אסור יציאות השבת שואלת הגמרא מהוא האם הכוונה מהוא שתיים שאין ארבע האם הכוונה שתיים לחיוב ושתיים לפטור מה הפירוש במשנה יציאות השבת שתיים שאין ארבע בפנים זה לפי הסדר של הכיצד היינו לבעל הבית שעומד בפנים יש שתיים היינו שני מלאכות שהם אסורות שתי אופציות שזה איסור גמור שהוא חייב שאין ארבע כי יש עוד שתיים שעליהם הוא פטור שהוא היה פסיבי ושתיים שן ארבע בחוץ גם כשאנחנו מדברים על ה אני שהוא בחוץ גם כן יש לו שתיים שתי אופציות שהוא יהיה חייב שאין ארבע כן יש עוד שני מקרים שהוא פטור זה הכוונה שתיים לחיוב ושתיים לפטור או שלוש זה הפירוש אלא הפירוש במשנה ארבע לחיו וארבע לפטו ולפי זה מה פירוש שיהיה בפנים ובחוץ בפנים י יהיה הכוונה לא לבעל הבית העומד בפנים אלא בפנים היינו שחייבים עליהם קורבן בפנים באזהרה יש שתיים שאין ארבע בפנים היינו שתיים שתי אופציות של חיוב דאורייתא שהם לא רק שתיים אלא הם אר באה יש שתיים של הוצאה והכנסה לעני ועוד שתיים שם הוצאה והכנסה לבעל הבית שבכל הארבע האלה יש חיוב ושתיים שאין ארבע בחוץ זה שתיים שבעל הבית קיבל היה פסיבי ושתיים שעני היה פסיבי ואז הם פטורים בחוץ בחוץ הכוונה שלא חיייבים על זה קורבן אונה הגמרא נשמעין מן הדה אנחנו נשמע את זה ממסכת שבועות שם המסכת פותחת ואומרת שבועות שתיים שאין ארבע בפסוק כתוב נפש כ תשוה לבטי בשפתיים להרה או להטיב הדוגמה לזה למשל אדם נשבע שבועה אם אוכל או אם לא אוכל והוא עבר על השבועה זה דוגמה של שתיים מן התורה שהוא מדבר על העתיד אבל הוא הדין גם אם הוא נשבע על העבר שבועה שאכלתי או שבוע שלא אכלתי והוא נשבע לשקר אז זה שתיים שאיין ארבע והמשנה שם ממשיכה ואומרת יציאות השבת שתיים שאין ארבע והסביר את זה ואמר רבי בא אמר רבי ב תמן כולהון לחיוב השתיים שאין ארבע שכתובים שם בשבועות לא כתוב שתיים שאן ארבע בפנים ו שתיים שאן ארבע בחוץ אלא רק כתוב שתיים שאין ארבע אז כולם לחיוב ברמ הכה אצלנו במשנה שכתוב שתים ש ארבע בפנים ושתי שנה ארבע בחוץ זה חיוב ופטור אז הינן מתני אצלנו אנחנו לחיוב ולפטור באנו לכתוב אז הדע אמרה שהסדר במשנה שלנו זה ארבע לחיוב וארבע לפטור אז זה הוכחה מדברי רבי בא אמר רבי יוסי אתה יכול להוכיח את זה מעצם המשנה מתניתא אמרה כן שבועות שתיים שאין ארבע זה לא לחיוב זה בוודאי כולם לחיוב אז גם מודח וסו יציאות השבת שתי שן ארבע כולם לחיוב אז הגמרא פורחת על זה שואלת על זה למה ואתני בברייתא שכתובה על המשנה שם בשבועות כתוב עוד דוגמה דלתות ההיכל שניים שאין ארבע יש שני דלתות להיכל אחת נפתחת לצד ימין ואחת לצד שמאל שאין ארבע כשהדלת מתקרבת לקיר מקפלים אותה לשניים עד שזה נהיה כמו ארבע דלתות מה תלך לממר לא לחיוב ולא לפטור אז אתה רואה שלא כולם באותו דוגמה אז אם כן הראייה הזאת נפלה אבל הראיה הראשונה מרבי בה היא ראיה טובה היא נשארה שהמשנה שלנו מדברת על שתיים שן ארבע לחיוב שואלת עכשיו הגמרא כיוון שבסוף המשנה יש עוד שמונה חצאי מקרים חצאי מלאכה ועוד ארבע פטורים הראשונים אז נית ני 12 פטור למה רק ארבע אומרת הגמרא לא התינ מתני אל הפטור שהוא כנגד חיוב היינו שצד אחד חייב לגמרי וצד שני פטור לגמרי יש רק ארבע דוגמאות של פטור כזה אמר הבחי ברבא מהוא ההן פטור דתני נכה מותר יש ארבע פטורים שהם ממש מותרים שהבן אדם הזה פסיבי ולא עשה כלום מה שאם כן השמונה פטורים שסוף המשנה זה פטור אבל אסור עד כאן דף א'
לצפיה בתכנים נוספים: