הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לג

[מוזיקה] סורכים דף לג הלכה ח אומרת המשנה מושיבים שובחים לתרנגולים ב-14 זאת אומרת אפשר לקחת תרנגולת ולשים אותה במקום איפה שהיא אמורה לשבת על הביצים אבל הרב אומר לאושיבה ממש על הביצים זה אסור תרנקולת שברחה מחזירים אותה למקומהמשפט הזה הוא לא רק ביד יד אלא אפילו בכל המועד עכשיו חוזרים לדיני יד ואם מתה כיוון שיכול להיות פה הפסד מרובה מושיבים אחרת תחתיה למרות שזה יותר טרחה מאשר להחזיר אותה בעצמה גורפין מתחת רגלי הבהמה ב-14 ובמועד גם לא גם לא גורפים לגמרי אלא רק מסלקים לצדדים מדובר בחצר גדולה מוליכין ומביאים כלים מבית האומן אף על פי שאינן לצורך המועד ביום יד אומרת הגמרא מושבים שובחים לתנגולים ב-14 הב המועד אסור אין מרביעין את הבהמה במועד אבל מוליכים אותה לבקורת היינו לרפת איפה ששמה יהיה להזכרים רבי יהודה אומר לךמור שהיא טובת זכר מרביעים אתה שלא תיצן כי אם היא תצטנן בלי שירביאו אותה היא עלולה להיות הכרה ושר כל הבהמה מוליכים אותה לבקורת לא מרביעים אותה ומקיזים דם לאדם ולבהמה במועד ואין מונים רפואה מאדם ומבהמה במועד תרנגולת שברכה מחזירים אותה למקומה אומרת על זה הגמרא ואין שהחזירו שלושה ימים למרידה כי עדיין יש לה עוד קשר לביצים ויותר קל להחזיר אותה אבל אחרי שלושה ימים זה כבר יותר קשה ואם מתה מושבים אחרת תחתיה עכשיו מה שאמרנו שיחזירו אותה תוך שלושה ימים למרידה דווקא ואישבה על ביציה שלושה ימים מעת לעת שאם עכשיו לא יחזירו על זה את התרנגולת הם כבר התחילו להיפסד אז אם לא אם זה לא התפתח לאפרוח זה יתקלקל אמר רבי מנה מתניתא אמרה כן לכאורה זה מוכרח מהמשנה שהמשנה מדברת שתנגרולת שברכה מחזירים אותה למקומה ביום הראשון של המועד לכאורה מתי היא כבר ישבה שם שלושה ימים קודם כי אי אפשר להושיב בחג וגם אי אפשר להושיב ביד אז מתי יושיבו אותה ב-13 יג יד ותו איי אולי לא הכניסו אותה בתחילת יג אלא רק מקצת יג מקצת היום ככולו אמר רבי יבון זה לא ראיה תיפטר שישבה מאליה אז יכול להיות שהישבה מאליה ביום טוב עצמו ולשמע מינה כלום שבמבואי מסלקו לצד שברפת ושבחצר מוציא להשפה יכול לפנות אותו לגמרי אמר רבי בעדה לתמ בחצר קטנה אבל בחצר גדולה מסלקו לצד הרפת בין גדולה בין קטנה מוציאה להשפה אמר רבי בא למה מפני שניבולה קשה זה מאוד מפריע ברפת שיש שמה את ה את הזבל הלכה ט שישה דברים עשו אנשי יריכות על שלושה מיכו בידם ועל שלושה לא מיחו בידם כשאנחנו קוראים את זה בניסוח כזה של מיכו ולא מיכו משמע שגם אלה שלא מכו זה לא כל כך מצא חן בעיני חכמים אבל הם שתקו הם לא מכו ככה ילמד התנא רב יהודה אבל התנר מאיר הוא גרס אחרת הוא גרס ששלושה היה שלו ברצון חכמים ושלושה היה ברצון חכמים הם הסכימו לגמרי זה לא רק שלא מיכו כפי שנראה בגמרא אלו השלושה שלא מיכו בידם מרכיבים דקלים כל היום היות ויש עונה מיוחדת מתי אפשר להרכיב את הדקל ואם מפספסים את הזמן אז הדקל כבר לא יוציא פירות השנה אז לכן הם היו מתירים להרכיב דקלים כל יום יד וגם שהם סברו שזה לא מלאכה וקורחין את שמע משהו עושים בקריאת שמע שעושים שמה רצף ולא עושים הפסקות כפי שנראה בגמרא וקוצרים וגודשים לפני העומר ולא מיכו בידם אז כאן הגמרא תגיד שזה תלוי לפי המנדה אמר שזה היה לכתחילה שזה ברצון חכמים אז גורסים רק קוצרים לפי המנדה אמר שלא מיכו ביד אז אפשר לגרות שהם גם היו גודשים אבל לא מחו בהם אילו שמיכו בידם שממש חכמים לא הסכימו ועשו מחאה מתירים בגם זיות של הם היו מתירים לעצמם לההנות מגידולי הקדש ונראה בגמרא למה ואוכלים מתחת לנש בשבת דבר שסתם נשר ואנחנו לא יודעים אם זה נשר בשבת או לא הם היו מתירים לאכול ונותנים פאה לירק למרות שלא חייבים פאה רק בדבר שמכניסו לקיום וירק לא מכניסו לקיום הם נתנו פאה ומכו בידן חכמים כי זה גורם תקלה כיוון שזה אנשים יכולים לחשוב שזה פטור ממעשרות והאמת היא שזה לא פאה אז זה חייב במעשר מנתן הקוצרין זה רבי מאיר שהוא למד שהדברים כאן הם ברצון חכמים אז הוא לא יכול לגוס גודשים מנתן הגודשים זה התנרבי אמר רבי יעקב בר סוסי כו מרבי יוסי כל הממודן שמותר לקצור לפני העומר את התבואה חדשה וכל המודן מודה שאין גודשין אז איפה יש מחלוקת בין רב מאיר לחכמים לרב יהודה האם חכמים רק לא מכרו או שהם התירו לכתחילה זה ברכב דקלים והוא הדין גם כן בעניין הזה של קורחין את שמע רב מאיר אומר מרכיבין דקלים כל היום הוא קרצון חכמים היו עושים זה היה בהתר גמור רבי יהודה אומר לא היו עושים קרצון חכמים אבל לא מכו בהם כיצד היו קורחים את שמע אמר הבחמ רבי זיורה אמר רבי לה שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה דברי רב מאיר אז הרב קורבן העדה נותן דוגמה בין שמע ישראל להשם שאז מה שמ שהוא אומר כי הוא כאילו אומר להשם שישמע ישראל ויענם שמע ישראל השם זה דברי רב מאיר רבי יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והרב מביא את הגמרא בבלי שכיוון שיעקב אבינו אמר ומשה רבנו לא אמר אז מה אנחנו עושים אנחנו אומרים בלחש והם לא אמרו בכלל רבי יוסא אמר רבי זור רבי לאה שמע ישראל השם אלוקינו וכולי אלא שלא היו מפסיקים בין אחד לברוך זה שיטתו של רבי מאיר זה דברי רב מאיר רבי יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עד כאן דף לג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: