הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לב

[מוזיקה] סוחים דף לב יום הכיפורים שחל להיות בשבת מהו להיות כבשים מושלקות מן המנחה ולמעלה כפי שנראה היה ברור לגמרא שביום כיפור רגיל אפשר כבר להדיח את הכבשים ואת השלקות מן המנחה ולמעלה למרות שבדרך כלל לא עושים ביום טוב לצורך מוצאי היום טוב אבל כאן בגלל שזה צום ויש סכנה אם הוא ישאה יותר מדי לכן התירו השאלה היא מה קורה אם יום הכיפורים חלות בשבת האם החמירו יותר רב אמר אסור רבי לוזר אמר מותר רבי יעקב ברח בשם רב לוזר מה הטעם אמרו בדיחים כבשים ושלקות מן המנחה ולמלן מפני סכנה אז ממילא שניה היא סכנת יום הכיפור המשכה להיות בשבת שניה היא יום הכיפור המשכה להיות בחול אין חילוק בשניהם יש את אותה הסכנה לכן צריך להיות מותר הייתי רבי חנניה חברון דרבנן הוא שואל מתנית פליגה על רבי אלעזר כתוב ככה יום הכיפורים שלך להיות בשבת שבדרך כלל בכל שבת מחלקים את לחם הפנים לכהנים אז החלות מתחלקת לערב לא מחלקים את החלות ביום הכיפורים עצמו לכאורה למה לא כדי שלא יכינו מיום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים אז אם כן הוא הדין לכאורה הכבשים והשלקות אונה הגמרא לא שניה היא שעל ידי שהוא דבר קל שמה ישכח ויאכל מה שאין כן הדחת הכבשים והשלקות אין כאן חשו יאכל הייתי רבי פנחס מתניתא פליגה אלוי דרבי אלעזר יום הכיפורים שחל להיות בשבת התורה אמרה שבתון שבות וגם כשזה חל בכל שבתון שבות אז אם בכל את שובת לא קודשכם בשבת מה התוספת של השביטה שיש בשבת לא צורקה דלא הכוונה אלא אפילו דברים שאת מותר לעשותן בחול את שובת ליהם בשבת ואיזו זו איזה דברים מותר לעשות ביום כיפורים של חול זו הדחת כבשים מושלקות עינו מפורש כמו רב רבי יעקב בר זבדי בשם רבבו נראין דברים בדר שדרכו לבוא בצונן אז התירו כבר להדיח ביום הכיפורים עצמו אבל דבר שדרכו לבוא ברותחין שבין כך להרתיח את המים אי אפשר רק עד מוצאי יום הכיפורים עד יד גלשה עד שהכלי ירתיח גלשה הכוונה שהוא כבר רותח והוא גולש אז בינתיים הוא יכנב הוא יחתוך את הירק ולכן לא יתירו לו לחתוך ביום הכיפורים עצמו אמר רבי מנא שזה לא נכון אף על פי כן מותר למה כי אם אומר התכן אף מתבייש כי הוא לא ירצה להיראות כמו אחד שלה על האוכל ולא מקנה ונמצא בא לידי סכנה לכן כבר תתיר לו ביום כיפור עצמו רבי בא קו מרבי מי מה הוא להדיח כבשים מושלקות ביום כיפור מן המנחה ולמעלן אמר לישרי רבי יעקב ברחשאל לרב חייו לרבי יס מה הוא להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעל אמר לישרי רבי זהור הבא קומי רבי אמי מה הוא מאמר לחליטא האם מותר לומר לגוי שהוא חולט זה סוג של אפייה אביד לי חליטה תכין לי איזה לחם איזה חליטה כאן אמר לישי בביד לי טופים שרייד לי פתילה תארגן לי את הנר אמר לי לא זה כבר אסור להגיד ביום כיפור מה בין זה לזה זה אוכל נפש אז יכול לבוא יכול לבוא בו לידי סכנה לכן התירו אמרה לעקום וזה לא אוכל נפש הלכה היא אומרת המשנה מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושים מקום שנהגו שלא לעשות אינן עושים בכל מקום גם במקום שנהגו שלא במקום שנגו שכן לעשות מלאכה תלמידי חכמים בטלים הם לא עושים את המלאכה אבל שמע בן גמליאל אומר יעשו כל אדם עצמם כתלמידי חכמים אז מה הכוונה מה כוונת רבי שמעון בן גמליאל רבי יעבון רבי שמעון בן לוקש בשם רבי יהודה נסיע שכוונת רבי שמעון בן גמלי זה כמטמיע יעשו כל אדם עצמן תלמידי חכמים הרי בעניין הזה אין כאן יועז לכן רב שמעון בן גמאל בא ורוצה לומר כל עצמם לא גזרו חכמים בתלה בתשעה באב לכן במקום שנהגו לעשות מלאכה אפילו תלמידי חכמים יעשו אין עניין שהם יהיו בטלים הלכה ו' אומרת המשנה והחכמים אומרים ביהודה היו עושים מלאכה בערבי פסחים עד חצות סברו שמותר ובגלי לא היו עושים כל עיקרקים סברו שמצד הדין אסור ומה הדין בלילה ליל יד בית שמאי יוסרים כמו יום טוב הגמור שהוא מתחיל מהשקיעה בית הל מתירים משתחמה כמו יום של תענית שצמים מהבוקר היום אם הם מתווכחים על הלילה מה שמע היום אסור מה הסיבה רב לוזר בשם רב שייה יום פסח הוא לשם יום פסח יום הקרבת הפסח הוא יהיה כמו חג לשם רבי יעקב הרחא בשם רבי יוחנן רבי ל בשם רב לוזו שני תלמידים שנו אותם התלמיד הראשון במשנה הוא סובר שרק לפני חצות יש מחלוקת אם מותר מצד הדין לעשות מלאכה או אסור אבל בלילה ודאי מותר התמיד השני סובר שכבר בלילה לדעת בית שמאי זה אסור אמר רבי זהור השכחית אמר תלטינו יוצא עם כן שיש פה שלוש דעות אחד אמר אסור ואחד אמר שמותר בלילה ואסור רק ביום ואחד אמר זה התלמעלה שהוא אמר שבצות לפני חצות זה תלוי במנהג שמצד הדין ודאי מותר רק יש מנהגים שאוסרים יש מנהגים שמתירים זה שלוש דעות הלכה זן אומרת המשנה רב מאיר אומר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם ל-14 עליה אמרנו שגומרה ב-14 במקום שנהגו לעשות מלאכה אבל להתחיל בוודאי לא יתחיל אבל לא יתחיל בה בתחילה ב-14 אף על פי שיכול לגומרה גם במקום שנהגו לעשות מלאכה וחכמים אומרים שלוש ומנויות עושים מלאכה בהרבי פסחים החייתים והספרים והכופסים רבי יוסי ברבי יהודה אומר עפר הצענים למה כי היות והאלה בעלי האומלות האלה מצאנו להם לפעמים התר לעבוד במועד אז גם ביד התרנו להם רבי מאמר כל מלאכה שהתחיל בקודם ל-14 גומרה ב-14 ובלבד עוד תנאי דבר שהוא לצורך המועד אבל לא יתחיל בה ב-14 אפילו דבר שהוא לצורך המועד חכמים אומרים שלוש אומניות עושים מלאכה בהרבה פסחים החייתים למה שכן אדיות תופר כדרכו בכל המד היינו בצורה של תפירה לא מקצועית בצורה של אדיות הספרים שכנזירים ומצוראים שגמרו את הנזירות ואת הצרת שלהם במועד מגלחים במועד הכובסים שכן דרך העולים מטומן לטהרה להיות מחפשים במועד רבי יוסף ברבי לא אומר אף הרצענים שכן דרך עולה רגלים להיות מתקנים עליהם וסנדה להם במועד כי זה נהרס להם כל הדרך עד שעלו רבני אמרין לא עשירים היו בבהמה היו עולים אז אם כן לא היו צריכים לתקן נעליים בכל המועד עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: