הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף יח

[מוזיקה] סוכים דף יח אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם רבי בונדבריא ביי האוכל תרומת חמץ ופסח בשוגג שאמרנו שהוא צריך לשלם קרן וחומש למי הוא משלם האם הוא משלם לכהנים או שהוא רק מפריש אבל זה נשאר שלו תפלו קטרבי יוחנן דרב שמעון בן לוקש דת התפלגול האוכל תרומה מאבי אמו כהן היינו אדם שירש מהסבא שלו הכהן תרומה הוא ישראל והוא אכל את זה זה בעצם הוא אכל תרומה שלו רבי יוחנן אמר בשלם לשבט כי רבי יוחנן סובר שהכפרה היא לשלם את זה לכהנים זה חלק מהכפרה אז כך גם אצלנו מי שאכל תרומת חמץ ופסח יצר לשלם לכהנים רב שמעון בן נוקיש אמר משלם לעצמו למה כי הכפרה היא זה שהוא מפריש אבל לא זה שהוא נותן לכהנים וכיוון שזה היה הממון שלו הוא משאיר את זה אצל עצמו אז כך גם מי שאוכל חמץ בפסח אמר רבי מנקום מרבי יוסף מסתברה יודע רבי שמעון בן לוקיש לרבי יוחנן בחמץ היינו בחמץ בפסח שהוא משלם לשבט למה אמר להיפנוס כן שכן תרומת טמאה הפרה לשבט אדם שאוכל תרומת טמאה הוא משלם לשבט של הכהנים דמי עצים אז כך גם פה אחרי שזה נשרף זה כבר מותר בהנאה אז הוא צריך לשלם את האפר לכהנים לכן את התשלום הוא יתן לכהנים אתה רב יוסי ברבי בו בשם רבחא והוא לא מסכים אומר אפילו עליה פליגים וזה לא דומה כשאדם אוכל תרומה טמאה אז נכון שאסור לאכול אותה אבל מותר לההנות ממנה היינו מותר לקחת אותה ולשרוף אותה תחתיו שהיא לא להשתמש איתה כעצים היא שווה משהו אבל כאן החמץ בפסח היא אסורה בכלל ואנסור להשיק אותה תחתב שלילו מה שמותר להשתמש באפר זה כבר משהו אחר זה כבר נהיה פחם זה זה פנים חדשות אז אם כן את אותה מחלוקת הוא לא לקח לכהנים שום דבר אז ממילא לפי רשלוקי שהוא ישלם לעצמו רב יוסב היה נהנה מן ההקדש פחות משווטה אז אז בעצם קורבן אין כאן מה הוא שיך היה בתשלומים צריך לשלם את החצי פרוטה הזאת אמר לנשמעינ מןדע שאנחנו דורשים בברייתה ואת אשר חתם מן הקודש שלם פרט לפחות משוו פרוטה יתןני לרבות את הפחות משבי פרוטה מנדה אמר פרט הוא מתכוון לגבי קורבן שכיוון שהוא מעל בפחות משבי פרוטה לא יהיה לו קורבן השם מנד אמר לרבות היינו בתשלומים אז יוצא שיש לנו ברייתה מפורשת שצריך לשלם להקדש מוסיפה הגמרא ושואלת כמו לתמר תמן פחות משווה פרוטה מזיד אף על פי שאינו משלם חומש והש משלם לשבת ואמר רוף אחן האם גם כאן מי שאוכל תרומה פחות משווה פרוטה האמת היא שפרוטה אומר הרב זה לא תלוי בפר תרומה לא תלויה בפרוטה אלא בכזית תגיד שהוא צריך לשלם לכהן אמרין חברה יקובי רבי יוסא וליו מתניתי האוכל תרומת חמץ בפסח שוגג משלם קרן וחומש מזיד פטור מן התשלומים ומדמי העצים לא אומרים שהוא ישלם משהו פטור לגמרי אמר לו זה לא דמ תמן אינו ראוי להשלים עליה זה ממש לא שווה שום דבר זה לא שווה חוצי פרוטה וראוי להשלים אין לזה ערך ברמהח ככה שהוא אכל שווה חצי פרוטה או חצי כזית ראוי הוא לא ישלים עליה אז ממילא זה לא דומה אומרת הגמרא שוגג בתרומה ומזיד בחמץ הוא אכל תרומת חמץ בפסח הוא שכח שהיא תרומה אז מצד התרומה הוא חייב בתשלומים מצד שני מצד החמץ הוא היה מזיד יתרו בו מגיע לו מלכות אותו ספק גם כן שוגג בתרומה ומזיד בנזיר ואוכל תרומה של של יין של ענבים והוא שכח שזה תרומו אז מצד התרומה הוא אמור לשלם אבל מצד הנזיר שבדבר הוא מזיד הוא לוקה שוגג בתרומה מזיד ביום הכיפורים אם תפטרינלי שני דברים תגיד זה שני נושאים שונים נכון שזה אכילה אחת אבל כיוון שזה שני ייסורים אחרים לגמרי אין ביניהם כש אשר לא אומרים עליהם את הדרשה שמשום רישה אחת אתה מחייבה ולא משום שתי רישות אז הוא גם מלקכם וגם משלם בני כן אבל אם תפטרינ לדבר אחד אם אתה תחשיב את זה כדבר אחד זה יצא מחלוקת רבי יוחנן ורב שמעון בן לוקיש איזה מחלוקת יש מחלוקת עקרונית בין רבי יוחנן לרבי שמעון בן לוקיש אנשים שעוברים על חיוב מלכות אבל בפועל אין להם מלכות למה כי הם היו שוגגים רבי יוחנן אמר אם בפועל הוא לא לוקח שיש עליהם רשלוקיש אמר לא לא לא כיוון שהוא עבר על עבירה שיש עליה מלכות גם אם הוא בפועל לא לוקה אז הוא לא משלם ככה רשלוק שמר אז אנחנו שאלנו רגע כאן במשנה שלנו כתוב שכיוון שהוא אכל תרומה בפסח במזיד זה לא שווה כלום זה חמץ הוא פטור מה שמע אם זה לא היה פסח הוא כן היה משלם למה הוא משלם הרי הוא לוקה כן אז רבי יוחנן אמר מדובר במקרה שהוא לא לוקה איך לא יתרו בו לכן הוא משלם אבל רשלוקיש אומר שבן כך גם אם לא יתרו בו הוא פטור אז למה הוא משלם אומר רשלוקיש זה רב מאיר שאמר לו כה הוא משלם המשנה שלנו עכשיו למה בכלל מי שאוכל תרומה במיזיד לוקה אז למה בשוגג ובשלם אז מי שלם לרבי יוחנן כי כיוון שזה שוגג אין מלכות לכן הוא משלם אבל אשלוקיש מה יגיד אומר אשלוקיש כאן זה שונה התורה בפירוש ריבתה שמי שאוכל תרומה ושוגג ישלם או אז יש פה חידוש התורה אמרה שלגבי תרומה משלמים אז אם כן לפי רבי יוחנן שזה הולך לפי כל הכללים יש כאן מלכות אם יש מלכות אז לא ישלם אבל רב שמעון בן לוקיש אומר שיש חידוש מיוחד בתרומו שמיש אוכל טרומו בשג משלם למרות שהוא היה אמור להיות פטום אז כאן הוא גם מלק כה וגם משלם הלכה ד' אומרת המשנה אלו דברים שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח הכוונה בחובת מצה בחיטין ובסורין ובכוסמים ובשיבות שועל ובשיפון חמשת מני דגם ובדמאי שזה דבר שהוא קנה חיטים מעם הארץ רוב עמי הארץ מעסרים ובמעשר ראשון שנטללה תרומתו ובמעשר שני והקד שנבדו הגמרא בבבלי מבארת מה החידוש פה והכהנים יכולים לצאת ידי חובת מצה בחלה או בתרומה אבל לא בטבל שהוא אסור באכילה וגם לא במעשה ראשון שלא נטלה תרומתו זה כמו טבל ולא במעשר שני והקד שלא נבדו נראה בגמרא למה לא במהסר שני חלות תודה רקיקי נזיר הסען לעצמו אין יוצא בהם כי הוא עשה את זה בשביל תודה ונזיר ונראה בגמרא למה הסעל למכור בשוק זה כאילו הוא עשה אותם על הספק אולי יקנו אותם לתודה ואולי לא אז אולי אם לא אז יישאר לפסח יוצא בהם אומרת מהכתיב ויה בחולכם מלחם הארץ תרימו תרומה לשם הייתי אומר יעו כל הדברים חייבים בחלה מוד לומר מלחם ולא כל לחם אם אתה כבר ממט מלחם ולא כל לחם אין לי אלא לחיטים מוסורים בלבד שער מינין מיני תלמוד לומרשית תריסותיכם ריבה ריבה אז וריבה הכל גם לא חמשת מיני דגן מה לתרץ תני רבי ישמעאל כן רבי ישמעאל כתב יש ברייתה בשמו את התירוץ דיל הלם ורב יונה רב זאורה רב שמעון בן לוקיש בשם רבי שמואל אמר רבי מנה אז לקיסרין ושמית רבי אחווה בר זעורה אמר בשם אבא שלו בשם רבי זורה ואבא ואמר לה בשם רבי שמואל נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה הלחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ בדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אל חמשת המינים בלבד הואשר כל המינים אדם באים לידי מצב וחמץ על ידי סירחון זה מתאפש רבי יוחנן בן אורי אמר קרמית חייבת בחלה קרמית זה איזה סוג של הרב אומר מין קטניות שות שני ראיתי שזה קצח רבי יוחנן בן אורי אמר שהיא באה ל ידי מצב וחמץ רבנן למרה לא אינה באה ל ידי מצב וחמץ שת אמר והבדקוה אונה הגמרא כן אחרי הבדיקה הוויכוח על כמה בדיקתה הם חולקים רבי יוחנן בן נורי אומר בתקוע והתוצאה זה נקרא מצאו אותה שהיא באה ל ידי מצא וחימוץ ורבנן אמרן תוצאה כזאת זה לא נקרא מצב וחימוץ בדקו אבל לא מצאו אותה שהיא באה על ידי מצה וחמץ זה נקרא א סירחון אז לכן הם נחלקו בזה עד כאן דף יח เ
לצפיה בתכנים נוספים: