הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף מ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף מ

[מוזיקה] אור לו דף מ אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם בהלכה ה אומרת המשנה ואילו הן השישה דברים שחכמים אומרים שהם חשובים והם לא בטלים אפילו בלף אגוזי פרך אגוזים שגדלים במקום שנקרא פרך רימוני בדן חביות סתומות חביות של יין שהם סתומות יש להם חשיבות וחילות תרדין כילפות אז הכוונה העלים שיוצאים מהצלעות של הרדים ולכי כרוב ודלת יוונית אם נשים לב גוזי פרח ורימוני בדן וחביות של יין הם דברים ששייכים לעץ טרדין וקרוב ודלת זה לא עצים רבי עקיבא אומר אף כיכרות של בעל הבית הכיכרות של בעל הבית הם יותר גדולות וגם הסולת שלהם יותר מ מתוך הרשימה הזאת את הראוי ורלה אורלה למשל אגוזי פרך עם מונ בדן ויין יכול להיות בהם אורלה אבל כילפות טרדים קלחי כרוב דלת יוונית ולא כיכרות אין בהם אורלה הרו לכילה הקרם כילי הכרם רבי יונה בי מה שאמרנו אגוזי פרח התכוונו אש כדי פרח לא דווקא אגוזי פרח או שכשאנו פרח ואמרנו שקדים הוא הדין גם אגוזים ככה הוא ספק וחבויות סתומות מתנית אומרת הבריתה בתומה בן הסתומות אבל פתוחה בין הסתומות נסתמה לא אומרים עליה שהיא כל כך חשובה שהיא לא בטלה בל אלה צריכות שיעור אחר יש להם שיעור אחר שהי כן היא תהיה בטלה אז דבר ראשון הגמרא שואלת איך זה יתכן טכני איך אפשר לפתוחה בין הסתומות הרי היא לא מעורבבת היא ניכרת אז הסביר רבי זהירה אמר רבי זירה תיפתר בפתוחה אצל החנווני שהיא קסומה אצל בעלה הבית כשהחלו סותם הוא עושה סתימה מוחלטת והרמתי בתית כשבעל הבית סותם הוא לא סותם בתית א הוא סותם במגון סתימה פחות הרמטית אם כן אם בעל הבית אצלו חבית כזאת שהיא סתומה ככה סתימה חלשה של בעל הבית בין החביות כיון שביחס אליו היא מאוד חשובה אז היא לא בטלה אפילו בל כי מבחינתו היא סתומה אבל הכני ש התערבבה אצלו חבית כזאת וקשה לזהות אותה קשה לזהות בין הסתימות מבחינתו היא נחשבת פתוחה היא לא חבית חשובה ולכן יש לה שיעור אחר שהיא בטלה בח תלוי אבל אם היייתה חווית כזאת אצל הכן וני שמרנו שבשבילו היא נחשבת פתוחה ויש לה שיעור אחר זה ההמשך ו דתני נסתמה מה הכוונה תיפטר שחזר בעלה ונטלה לא שהיא נסתמה פיזית אלא היא עברה אחר כך לרשותו של איזה אדם פרטי שמבחינתו היא נחשבת סתומה אז לא נגיד תראה כיוון שאצלו היא סתומה והיא חשובה אז היא כבר לא תתבטל לא כי כיוון שהיא התערבבה ביד החנווני שביחס לחלוני היא נחשבה פתוחה והיא כבר התבטלה גם אם היא עוברת עכשיו לרשות בעל הבית היא נשארת בטלה באותו השיעור שאמרנו שהיא בטלה ודלת יוונית רבי קריספ בשם רבי יוחנן כל אילין קירה וקרבת דנן אכלין הינו כל הדלים שאנחנו אוכלים ומצויים בינינו אומר לנו רבי יוחנן דלת יוונית אינו הראוי ורלה הורלה הראוי לכילה הקרם כילה הקרם רבי יונה הבי ולמה לינ אמרים הראוי לתרומה תכתוב גם כן הראוי לתרומה תרומה לגבי ביטול ב1 בח ו100 אמר לרבי יוסי לגבי תרומה אין מה לחלק תרומה נוהגת בקול אבל אורלה אינה נוהגת בקול וגם כילי הקרם לא נוהגים בקול לכן היו צריכים לחלק ולהגיד אנו הגים בעורלה אורלה ובכלי הקרם כילה הקרם אבל תרומה אין מה להגיד הלכה ו אומרת המשנה אותם השישה דברים או השבעה דברים נפצעו האגוזים נתפרו הרימונים תפתחו החביות תחתכו הדלועים תפרסו הכיכרות אז הם כבר לא חשובים ויעלו באחד ומי פקח חשיבותם אומרת הגמרא מה הדין אם הם נפלו כשהם היו שלמים ואז הם חשובים אתה אומר אפילו בל הם לא בטלים ואחר כך תפצע בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רב מאיר רבי יהודה אומר בן שוגג במזיד יעלו ורבי יוסי מחלק ואומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו מבארת הגמרא מהת מ לרב מיר כנסו בשוגג מפני מזיד כדי שהוא לא יבטל במזיד אז אמרו גם אם זה תפצע ונשבר בשוגג לא עולה מה הית מלה רבי יהודה הוא אומר לך כבר כנסו בידו עצם זה שזה מפורק זה כבר איבד בחשיבותו זה כבר כאילו כנס אצלו הוא הפסיד אותם מתמה לרב יוסי כי ד אמר אבבו בשם רב יוחנן כל הייסורים שהם נפלו בתוך היתר ואין בהיתר כדי לבטל אותם והם נשארו אסורים שריבה עליהם אחר כך אם זה היה בשוגג מותר מזיד אסור אז כך גם פה לגבי הרימונים האלה שהוא פ פירד אותם או האגוזים שהוא פרך אותם רב שמעון בן לוקיש בשם רב שיה היו לפניו 150 חבויות ו התערבבה בהם חבית אחת שהיא טרומו היא אסורה כיוון שהיא חשובה היא לא בטלה תפתחו 100 אז הם כבר מותרות כמובן תפתחו בשוגג 50 נשארו אסורות כי הם סתומות והשאר כשיפתח יהיו מותרות אמר רבי זירא לא אמרו אלא כשיפתח היינו בשוגג אל לפתוח לכתחילה אסור זאת אומרת כמו רבי יוחנן נחתכו הדלועים נכנסת עכשיו הגמרא להלכה מעניינת דלת שהיא מחוברת בקרקע דבי רבינ שה דלת ששלחה בבית אביה בית אביה הכוונה שהיא עדיין מחוברת והוא בישל אותה מהו שתטבול למעשרות דבר מחובר לא חיה במעשרות הדלת מתי הגמ המלאכה שלה למעשרות כשהיא מתבשלת מה קורה אם הוא בישל אותה כשהיא עדיין מחוברת האם נגיד כיוון שעל ידי הבישול היא כבר לא גודלת יותר טו אינה יונקת מן הקרקע אם נחשיב אותה כתלוי מחוייבת במעשרות או שנגיד לא סוף סוף היא מחוברת לוי שאל מה או שתמה תומת אוכלים האם נגיד שש לקה כ מכוכ את היא אונה הגמרא מילתא דשמואל אמר מדברי שמואל אנחנו נוכיח שהיא מתמ תומת וכלן דמר רבי ברבי בון בשם שמואל תאנים וענבים שצמחו באביהם הם עדיין מחוברים והם הצטמקו מטמין טומאת אוכלים דינם כמותך אבל כל זה רק לגבי שהם נחשבים אוכל אבל הרודה מהם בשבת חי משום קוצר זאת אומרת לעניין הלכות שבת הם עדיין נחשבים מחוברים ומי שתולשים הוא קוצר דבר מגדול אמרנו במשנה תפרסו הכיכרות איזה כיכרות מתנית לרבי עקיבא לרבי עקיבא אמר אף כיכרות של בעל הבית אז המשנה שלנו סותמת כמוהו עד כאן דף מ
לצפיה בתכנים נוספים: