הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לו

[מוזיקה] אורלו ד לו אנחנו מתחילים באמצע עמוד אומר רבי יוחנן סממנים בסממנים בטלים ב2 סממנים עצמם שהופקו מהאור הם חמורים מאוד כדי לבטל אותם צריך שיהיה בהיתר פי 200 כנגדם אבל מי צבעים במי צבעים מי צבע מים שיש בהם צבע זה לא עולה באזה נית אורלה הם בטלים ברוב אמר רבי בב ממל באותו רעיון שנית אורלה בטלה ברוב אומרת על זה הגמרא מתניתא הפליג על רבי בבא ממל מה כתוב במשנה לקמן תבשיל שבשלו בקליפי אורלה דלק וכתוב שם בהמשך שהוא עולה באח ו2 לכאורה מה הכוונה שהתבשיל הזה שהתחמם הוא התבשל עם עיצים של עורלה שהם אסורים בהנאה אם הוא התערב בתבשילים אחרים למרות שזה לא אורלה אין אלא זה הנית אורלה הוא לא בטל ברוב אלא רק באח ו2 אומרת הגמרא פתר לה גדרה בגדרות הוא רבי בב ממ יגיד שמדובר שם שגדר התבלבלה התערבבה עם גדרות אחרות אבל לא האוכל התערב עם האוכל ממש אז כיוון שהגדירה של האיסור נמצאת לבדה צריכים כנגדה 200 והיא לא בטלה ברוב רב יוסי בא להגיד יותר תירוץ יותר טוב זאת אומרת הוא בעצם צמצם את החידוש של רבי בבא ממל אמר רבי יוסי מסבו סבה רבי בב ממל שמותר לעשות כן בתחילה שאפשר לצבוע עמי צבעים שנתערבו מי צבע של עולה שיתערב ברוב שמותר לצבע בהם לכתחילה לא לא לשעבר הם הוא לא דיבר רק בדיעבד שהוא כבר צווע את הבגד אז ממילא לא קשה מהמשנה שלנו המשנה לקמן שאנחנו הבאנו עכשיו היא לא מתירה לאכול עד שיהיה פי 200 כי זה נקרא לכתחילה מי קדון אם יש בו כדי לצבוע את הבגד או רובו את רואה את ההיתר כמי שאינו ואז אותו האיסור יש בו כדי לאסור ואם אין בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אני אומר אין בו כדי לאסור אז זאת אומרת זה רק בדיעבד אבל לכתחילה אפילו שלא היה בו לצבוע את רוב הבגד היה אסור לא הטיר לצבוע בו לכתחילה תמן תנינה למדנו במשנה במסכת עבודה זרה אלו דברים של גויים אסורים ביורן איסור הניה היין והחומץ של גויים איזה חומץ חומץ שהיה מתחילתו יין שאולי הוא כבר היה יין נסך בהתחלה וחרס אריאני חרס אריאני זה חתחות חרס שאנשים היו לוקחים לדרך היו רוצים שיהיה להם יין לדרך הם לא יכולים לא רוצים לשת בקבוקי יין אז הם היו לוקחים חרס טובלים אותו ביין היין היה נספק בחרס ואחר כך כשהיו רוצים לשתות מהיין אז היו טובלים אותה במים הם היו מקבלים טעם של היין ככה היו שותים רבי זעירה בשם רבי ירמיה אומר מי שאוסר כאן חרס הדרין רבי מאיר דתני חרס הדרין אסור יסורו איסור הנאה זה דברי רב מאיר אז הגמרא מבררת מה ענן ק אם שנתנו בתבשיל את החרס הדרין אז ברור שגם חכמים מסכימים דברי הכל אסור זה יין נסך אם בשמ מכרו חוץ מדמי הן נסך שבו רק את החרס עצמו דברי הכל מותר אז מתי נחלקו רבמ וחכמים אלא כי נן כימין בש נתנו על גבי תבשיל וזה ספג מריח של החרס הזה אז בעצם הם נחלקו אם ריך מילתא או ריך לא מילתא עכשיו אנחנו שואלים מהוא לסמוך בו כראי המיתה בחתיכת חרס הזאת רב לוזר אמר אסור רבי יוחנן אמר מותר עד כאן הסוגיה ב עבודה זרה עכשיו רבי יונה הבא קו מרבי זירא ההן בגד דתני נחה בגד שהוא צבע אותו בקליפי עורלה ובגלל הצבע שלו הוא נאסר בהנאה מה הוא נסמך בו את המיטה בעצם הוא ש שואל לפי המנדה אמר ששם התיר אולי גם פה הוא יתיר וקפד לקובל הוא הקפיד עליו אמר לי אפילו למנ ד אמר תמן מותר אחה אסור למה תמן אין איסורו ניכר אתה לא רואה בחרז שהוא בלוע ביין בפנים אבל ברם אחה איסורו ניכר אז לכן גם לסמוך בו אתת קרי המיתה יהיה אסור עד כאן דף לו
לצפיה בתכנים נוספים: