הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לה

[מוזיקה] אור לו דף להה בדף הקודם ללמדנו מחלוקת שרב אבו אמר בשם רב לוזו שכל מקום שכתוב בתורה לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו זה כולל גם איסור הנאה אחר כך בשם רבי יוחנן הוא אמר אחרת היה לנו שתי גרסאות בדעתו של רבי יוחנן וחזקיה הוא ודאי אמר שאכילה לאלא כוללת לשון איסור הנהה אז אומרת הגמרא מתנית המסייע לדינו מתנית המסייע די מתני את המסה לרבי יוחנן כתוב בפסוק לא יאכל חמץ זה בא ללמד לעשות את המאכיל כאוכל שמי שמאכיל את חברו חמץ הוא גם אשו אתה אומר לכך או אנאלה לאושרו בהנה עונה לך אתנ רבי אשי כשהוא אומר לו תאכל עליו חמץ למדנו שאסור בניה אה מה תלמוד לומר ולא יאכל חמץ עשות את המאכיל כאוכל דברי רבי ישיה אז ברבי ישיה כתוב מפורש כמו רב לוזו או רב יוחנן כמו הדעה הזאת שסובר שאיסור אכילה כולל בו גם איסור הנאה רבי צחוק אומר הוא אומר כמו המן דמר השני הוא אומר אין לא צריך ללמוד לסור את המאכיל כאוכל זה נלמד מהשרתים מה אם שרצים קלים עשה בהם את המאכיל כאוכל הרב מביא את הפסוק שכתוב לא תאכלו כאילו כתוב לא תאכילו אז חמץ החמור אנו די שנעשה בו את המאכיל כאוכל ה מה תמוד לומר לא יאכל חמץ לא בא כתוב אלא הפסוק המיותר בא לאסרו בניה אז מה אתה מדייק מה הבריתה הזאת מרבי יצחק בגין כתיב לא יאכל א מי לא תאכל אתה תשמ מן הכלום אתה לא שומע משמעות של איסור הנהה ואדם מסייע לדעה הזאת לחזקיה שהוא אמר מפורש שאיסור אכילה לא כולל איסור הנאה וגם יש דעה כזאת ברבי יוחנן טוב פשיטה שאין קרקע נאסר כשמישהו משתחווה לקרקע כ חזל דורשים את הפסוק להערים אלוהיהם ולא הערים אלוהיהם צער צורה בקרקע כיוון שהוא עשה פה מעשה זה כן נעשה הגרו גורס אחרת הגרו גורס פשיט צר צורה בקרקע זה לא נעשה טוב צבא דבר שיש בו רוח חיים במשנה למדנו שאם הוא צבע בגד בצבע של כליפי אורלה שהצבע הזה אסור בהנאה הבגד אסור בהנאה מה הדין אם הוא יצבע בזה בל חי אז ברור לגמרא אילו השתחווה לו לא השרו מפני שצבעו השרו הגמרא ברור לה שהוא לא נאסר שואלת הגמרא המוחין שצבעו צריכה מה הדין אם הוא צבע את המוחין האם הם יהיו אסורים כ כמו בגד או שתגיד שלא בגד יש משמעות לבגד צבוע הוא מקבל שינוי הבגד אבל מוכין מה משתמשים עם המוכן ממלאים אותם בתוך הכר אז מה משנה לו אם זה צבוע או לא לכאורה אולי נגיד שזה בכלל לא עוסר ככה הגמרא מסתפקת ואם תמצא לומר שזה באמת מותר מה ידין בגד גדול שצבעו על מנת לחכו בוא תגיד תראה כיוון שזה כבר היה בהתחלה שם בגד אז זה נאסר או שתגיד לא כיוון שבסוף הוא חתך את זה אז אין כאן בגד א מהבדלה כמוסר או כמוח לגבי נגעים בגד שיש בו צרת אז לפעמים מסגירים אותו והבגד טמא ולפעמים כבר הכהן החליט שהוא טמא אז אם תאבדי כ מוסגר אז הוא יהיה מותר בגד מוסגר שהוא טמא אבל הוא אחר כך חתך אותו לחתיכות נתבטל ממנו דין בגד ופקה ממנו האיסור אבל אם תבדי כ מוחלט בגד מוחלט הוא באמת אסור למרות שחתכו אותו לחתיכות טוב זה היה ספק מבי עכשיו הגמרא מקרת צבעו הכוונה בצבע אסור וחזר וצבעו בצבע מותר והגדיר זה כבר היה מיותר אז תלוי נאמר אם היה צריכה לצביעה הראשונה אם הצביעה הראשונה היייתה מספיקה והיא צבעה את הבגד אז כבר אסור היא עשרה אותו ואם לאו ברור לנו שזה מותר כיוון שהצבע אסור לא היה בו מספיק לצבוע את הבגד צבעו בקליפי אגוז של תר וחזר וצבעו בקלפי אגוז של אורלה ככה החזון איש גורס שהצבע הראשון הצבע מותר הצבע השני האסור הוא בא אחר כך הוא כבר פגם את הבגד מדמ נותני טעם לפגם מותר אם איסור נותן טעם נפגם בתבשיל אז הוא לא עוסר אותו הפך המותר אדמר נותני טעם נפגם אסור הופך אסור למרות שהוא פגם כ שהוא היה ראוי לצבוע את כל הבגד צבעו בקליפי אגוז של אורלה כוונה שהיה לו פה כליפי אגוז של אורלה וגם כליפי אגוז של חולי אבל לא היה בהם פי 200 לבטל את העורלה והוא צבא הבזים את הבגד ואחר כך חזר וצבעו בקליפי רימון של חולי הספק שלנו האם הצבע שהופק מהרימון הצטרף לצבע של ההיתר כנגד האיסור אז י בקדה עיגולי דבלה הגדולים עלים את הקטנים הקטנים עלים את הגדולים ורב הונה אמר שהכוונה במשנה זה כולה גדולה קנ מתנית הגדולים למ את הקטנים במשקל למשל אם היה לנו פה 50 עיגולים קטנים ו 25 עיגולים גדולים כל עיגול גדול שוקל כמו שני עיגולים קטנים ונפל פה עיגול אחד קטן אני אומר יש כאן פי 100 כנגדו וכן הקטנים עלים את הגדולים ממנם יש 50 עיגולים קטנים 50 עיגולים גדולים נפל לפה עיגול גדול אניני אומר יש כאן 100 עיגולים והם יבטלו אותו אז לכאורה גם פה אומרת הגמרא זה לא דומת תמן מין במינו ברמח מין בשאינו מינו אז אין ראייה צבעו בקליפי אגוז של אורלה וחזרו צבאו בקליפי חולין אבל גם של אגוז אבל לא אותו גוון אלא מן אחר גוון אחר של אגוז זה לכאורה ייב כעדה שמה באותו משנה בתרומות של הבנו מקודם כתוב שם רבי שוע אומר תאניים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות למרות שהם גוונים שונים בתאנה אונה הגמרא תמן הוא ראוי לחותך אם תחתוך את כל התנים לחתיכות קטנות אז אתה לא תבדיל בין הלבנות לשחורות כולם אותו דבר ורע מחה אינו ראוי לחכו אז מה יהיה דומה למקרה של המשנה שם בתרומות מדה מילה גזים גז זות שיש לו גיזי צמר שהם חתוכות חתיכות והם מתערבבים יפה אז הן כבר לא ככך שמים לב לגוון של הצבע הזה ושל הצבע הזה כאן ודאי שהם הצטרפו לבטל את העורלה באחד ומי וזה לא דומה למוחין כי גזות הם יותר חשובים ממוכן כך אומר הרב אמר רבי יוסי ברבי בול מד מילה בגד גדול שצבעו עלמנת לחכו ובדיני דורד סין שהוא עושה ממנו לבדים זה לבד זה בד כזה שאחרי שדורסים אותו הרבה אז זה נהיה לבד אז במקרה כזה אין לו נפק מינה בגוון הזה בגוון הזה כבר זה לא ניכר הכל מתערבב ובמקרה כזה זה הצטרף לבטל באומ עד כאן דף לה
לצפיה בתכנים נוספים: