הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף לג

[מוזיקה] אורלו דף לג אנחנו מתחילים פרק שלישי בגד שצבעו בקליפי אורלה גם כליפי אורלה אסורים בהנאה ולכן הבגד הזה ידלק אסור בהנאה נתערב באחרים כולם דלקו דברי רב מאיר כי רב מאיר סובר שכיוון שבגד זה דבר חשוב אז הוא לא בטל אפילו בהרבה חכמים אומרים שהוא כן בטל ולכן יעלו ב דו 200 אם הבגד הזה יתערב עם עוד 200 בגדים שצבועים בצבע כשר הוא יהיה מותר מתחילה הגמרא בגד שצבעו בקליפי אורלי דלק מאיפה יודעים שהקליפ גם אסורות כתיב לתם אורתו את פריו תתני תני יש כאלה שלמדו בסמוך לפרו העת בא לרבות את הסמוך והקליפה סמוכה לפרי היא תני תני בורת פריות הקליפה היא זאת שסוגרת את ה אז גם היא אסורה מן דאמר בסמוך לפרו אז סמוך זה גם קליפין וגם גרעינים במשמע מןד אמר בעור לת פריו קליפין במשמע ולא גריני שואלת הגמרא וגרעין מנין זה ברור לנו שהגרעינים אסורים אז הרב מביא שכתוב מפורש במשנה לאל כליפי אגוזים והגרעינים אסורים בורלה אז מה המקום ו סופך מאמר ע פריו בסמוך לפרו אתה חייב בסוף לדרוש את העת ידב נ שמינה מנדה יש כאלה שרוצים לדרוש את זה ככה וערלתם אורלו את פריו מה משמ כם באורל את פריו ופריו אורלו היינו זה שסוגר את הפרי וזה שהפרי סוגר אותו היינו הגרי רב הבו בשם רב לוזו הוא אומר עכשיו יסוד כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו שהתורה אומרת לא לאכול היא מתכוונת גם לא להנות עד תופס איסור הניה כאיסור אכילה עד שיבוא הכתוב יפרש לך שמותר להענות כשם שפירש לך באבר מן החי ו בנבלה מה פירש לך באבר מן החי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו אלא מה לכלב תשליכון אותו אז התורה פירשה שמותר להביא אותו לכלב מה פירש בנבלה לא תכלו כל נובלה לגר אשר בשרך תתנה וכלהו מחור לנוכרי וכי מי השרו לכלב שהתורה באה וצריכה לבוא ולהתיר על כורחנו שפה התורה מלמדת אותנו שכשהיא אומרת לא לאכול הכוונה לא להנות אלא אם כן היא אמרה מפורש שמותר אז הגמרא מתפלת וכתיב כל חלב שור וכסף ואז לא תאכלו מתה אתה תופס איסור הניה לאיסור אכילה שאסור גם להנות מהחלב אונה הגמרא לא שן יהי כתוב שם מפורש דכתיב חלב נבלה וכלב טריפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלו שת אמר וכתיב רק אדם לא תאכלו תע תופס איסור הניה כאיסור אכילה שאסור להנות מדם אונה הגמרא גם פה שניה דכתיב על הארץ תשפכנו כמים מה המים מותרים בהנה אף אדם מותר בהני שתמרה וכתיב על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה זה לא אסור בהנאה אמר רבי יבור קיימתי בגיד נש של נבלה היינו למדנו את זה מנבל כשהתורה באה והטירה נבלה לתת את זה לנוכרי התירה את כל הנבלה כולל הגיד הנשה שבו התירה אותו בהנאה וכתיב לחם וקולי כרמלו תאכלו עד הקרבת העומר אמר רבי אבא מרי אכו עדרבי יוסיי שניה הי שקבע לו הכתוב זמן כיוון שזה איסור מוגבל בזמן אז על זה לא אמרנו שהוא אסור בהנאה פשוט שהוא מותר והכתיב לא תוכלו כי שקץ אם אמר רבי מנה זה שכתוב הם מעת איסור הניה שבו עד כאן שיטת רב אבור בשם רב לזור אחר כך אנחנו נראה שרביבו בש רבי יוחנן הוא חולק על זה עד כאן דף לג
לצפיה בתכנים נוספים: