הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כו

[מוזיקה] אור לו דף חבוב אומר רבי יונה צורך לאדו דרב שמעון בן לוקיש יהיה לנו פה קושייה על שיטתו של רבי שמעון בן לוקיש כי רב שמעון בן לוקיש אמר לנו בעמוד הקודם שכש רב מאיר סובר שנותן טעם לפגם אסור זה רק אם בהתחלה זה נתן לשבח זה השביע ואחר כך פגם אבל אם זה פגם מיד בהתחלה רב מו מודה שזה מותר אז שואל רב יונה לא כן סברין ממרר איך פירשנו את המשנה שלנו מה ההבדל בין הרי לסייף שרק בסיף רבי שמעון חולק אבל ברי שהוא לא חולק שמה מה פליגן בשחמת זה כל כוחו וזה כל כוחו ונפל סעור ש חולין תחילה שאז רב שמעון אומר כיוון שזה כבר החמיץ על ידי החולין ואחר כך באה התרומה והחמיץ זה נותן טעם נפגע מותר אבל אם נפל שיאור של תרומה תחילה היינו לפני שזה נגמר להח על ידי החולין אז אנחנו אומרים כבר חמצה העיסה באיסור ויש כאן זה וזה גורם ורב שימ מודה שעשו לכאורה ואפילו נפל שאור של תחון תחילה אז מה אם הוא נפל תחילה ואחר כך זה בא ופגם נעשה כמי שהשביע מעיקרו ואחר כך פגם אתה רואה שחומים שאוסרים הם אומרים זה נחשו כאילו שזה השביח ואחר כך פגם אני לא אומר כיוון שאיך שזה נופל זה פוגם אנחנו מודעים שמותר אז יש מפה קושיה רש לוקיש חזר רבי יונה ואמר אולי תרץ ככה שהאישה הזאת כשהיא שמה בהתחלה את השאור של החולין איה מחמצת כל צורקה היא לא שמה ממש משהו שיחמיץ את כל העיסה לגמרי אלא בוא נגיד 95% משיירי כלשהו שהוא לא יצליח להחמיץ אז אותו כלשהו כמי שהשיח על ידי התרומה שבא אחריו הוא בסוף פגם ועל זה רב שמון אומר לא אותי לא אכפת לי סוף כל סוף כיוון שאין לו משמעות לתוספת הזאת זה נקרא נותן טעם נפגם ככה מנסה רבי לתרץ אבל הוא מיד הוא אומר וקשייה ואם זה לא היה נפגם אילו השביח ולא פגם שם הכלו מי דבר ש מחמץ רק 5% זה נקרא מחמץ צריכים שהוא יהיה שותף בהחמצה של העצה אז ודאי שהתירו הזה לא טוב אז באמת נשאר קשה על רי לוקיש רבי יונב הוא שואל בכלל ההבדל בין הרש לסיף הרי אתה אומר שרבן סוברים נותן טעם לפגע מסור ורבי שמעון אומר מותר ובר שה זה אז מה בין שבח מזה ומזה שאתה אומר כיוון שזה השביח על ידי שניהם רב שמ מודה שזה אסור מה בן הספה ששמה פגע מזה ומזה אני אומר כיוון שזה כבר פוגם על ידי שניהם אז הוא מתיר למה אב זה גם פוגם על ידי האיסור למה אתה אומר שבח מזה ומזה אסור פגם מזה ומזה מותר אמר רבי מנה זה הסיבה שוח מזה ומזה את רואה כמי שאינו סתכל כאילו שאין פה לא אותו ולא אותו ועכשיו בא האיסור אותו האיסור יש בו כדי לאסור לכן הוא וסר לעומת זה פגע מזה ומזה אתה רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אין בו כדי לאסור הוא לא יכול לאסור הוא בא לפגום דבר שבא לפגום לא אוסר אז מה זה משנה אם זה נפגם על ידי שניים או רק על ידי זה לכן רב שמעון מתיר הלכה הי אומרת המשנה תבלין שיש לו שניים שלושה שמות אבל ממין אחד למשל תבלין אותו תבלין אבל הוא חלק אורלו חלק כיל קם חלק שביס או משלושה מינים של תבלין אבל אז אני אומר אסור כולם מצטרפים ואוסרים את הגדרה הרב אומר בלך אסור ומצטרפים רב שמעון אומר תלוי רב שמעון אומר ככה אין צירוף שניים או שלושה שמות תמימים אחד או שני מינים משם אחד אין מצטרפים עד שם יהיו כולם אותו המין ואותו השם שואלת הגמרא ניח שני שמות ממין אחד סוף סוף כיוון שהם אותו מין שניהם אותו סוג תבלין אז הם משפיעים ביחד אבל שני מינים משם אחד אז מה הם ם אותו שם אבל סוף סוף הם שני מינים שונים איך אתה חושב שהם הצטרפו הרי זה גורם טעם אחד וזה עושה סוג טעם אחר איך הם מצטרפים רבב בשם רב לזור מדובר במינים כאלה שהם עוזרים להמתין את הגדרה במיני מתיקה שנו אז כיוון שכולם תכליתם בסוף להמתיק את הגדרה לכן גם אם הם שני מינים אבל הם מוצאים את אותה הפעולה אז לכן הם מצטרפים ועשו עד כאן דף חבוב
לצפיה בתכנים נוספים: