הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף יט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף יט

[מוזיקה] אורלו דף יט הגמרא בעמוד הקודם אמרה שרבי יהודה סובר שפרוסות של לחם הפנים שהתערבה ב100 פרוסות חולין או חתיכה ש חטאת שנתערבה במ החתיכות של חולין רבי יהודה אומר יעלו והטעם של רבי יהודה הוא שהוא דורש את הפסוק וסה אחת מן הצום מן המ אם אתה הוצאת אחד 200 אז זה יהיה משקי ישראל זה יהיה מותר לישראל ואמרנו שבחיים הוא מתיר ב1200 אבל בשכו גם אחד ומ אז אמרנו אולי כל מה שרבינו מתיר זה רק שזה יהיה מותר על ידי זה לידיות שיתערב בחולי אבל דבר שהוא מתיר הו מעלה לגבוה שיתבטל ויעלה למזבח זה מי אמר אומרת הגמרא נשמעין דם כתוב בפסוק לגבי טבול יום שהוא טבל הוא עוד לא יכול לאכול תרומה אבל אחרי שיריב שמשו ואחר יאכל מן הקודשים הכוונה תרומה כי לחמו אבל אנחנו דורשים את זה גם לקודש מן הקודשים שאתה אוכל בהם יש לך מן הקודשים שאתה אוכל בהם מי הם והם עירובין ליתר מ100 שאם זה תערב יותר מ-100 אתה יכול לאכול טוב אין לי שאתה יכול לאכול ושזה מתבטל אלא אני קורא לפי גרסת הגעות הגרב בצד אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי חולין אוכלי חולין באוכלי תרומה משקה תרומה במשקי חולין משקי חולין במשקי תרומה משקי חולין במשקי קודש משקי קודש במשקי חולין זה אני יודע הבנו משקה קודש ומשקה קודש מיני תלמוד לא מאמין הקו ריבה אז הרש רילי אומר כתוב פעמיים בפסוק מן הקודשים שאפילו קודש בקודש והגמרא מבינה מה זה קודש בקודש שמן של מנחות שיתערב בשמן של נסחים שזה בטל ואז מה עושים מענים את הכל המזבח הנה לך מקור שרבי יהודה אומר שאפילו לגבוה זה מתבטל ועולה רביבין משם רבי יוחנן אומר אין לך רעיה יכול להיות שמדובר תפטר בלוג שמן של מצורע שהוא נאכל נים שנתערב במותר קיקי מנחת נזיר שזה מותר אפילו לידיות אז אין לך מקור לביטול לגבוה אומרת הגמרא לא ואתני משקי בי או משקין שניים אז כתוב שהתערבו משקין של קודש ומשקין של קודש אם אתה אומר שמדובר במנחת ב לוג שמן מצורה שנתערב במותר רקיקי מלחת נזיר אז זה משקי ב מה עוד אין לך עוד אז אתה חייב להוסיף שמן של נסחים של או של מנחות אז ממילא יש לנו רעיה שזה גם עולה לגבוה בא רב חנינה ואומר עדיין אין לך רעיה גמורה אמר רבי חנניה אדם הרע עולות בעולות אתה אומר זה בטל זה עולה למזבח אבל חטאת בעולות יש כאן בעיה אסור הרי יש כן ודאי בלא תעשה בתוך התערובת יש כאן ודאי חטאת שחת שהיא נאכלת אסור להעלות אות למזבח כל שממנו לאישים אז הוא המותר הזה הוא בבל תקטירו אסור להקטיר אותו ישלב ובזה היה הספק שלנו לזה אין לנו רעיה שרבי יהודה יגיד שזה בטל טוב אומרת הגמרא הך סבר רבי יהודה אם תגיד שבאמת רבי יהודה סובר שגם בקודש ים זה בטל ועולה באח ו100 מה יעשו עם אותה חתיכה שאנחנו העלנו איך סבר רבי יהודה אז ככה המשנה למעלה בפרק חמישי של תרומות מדברת על שעת תרומה טמאה שנפלה לתוך 100 חולים אם זה היה תרומה טהורה אז ודאי אין שאלה מעלה אחד ונותן את זה לכהנים אבל מה קורה אם נפל נפלה שיעה תרומה טמאה אז רבי לעזר אומר הוא ירים שעה אחת והיא תשרף שאני אומר היא שנפלה היא זאת שהרמת ורבי שוע אומר שם שלא זה חכמים שאומרים תעלה ותאכל חכמים של רבי זר זה רבי יושע אז מה יהיה כאן בקודשי אומרת הגמרא אני מפרש איך שמפרש הרב קנייבסקי אקרב אליעזר אז גם פה מעלה ושורף כי אני אומר זה שנפל זה שעלה וכמובן מדובר בחטאת מאה שנפלה לטהורה אבל לפי רבי יהושע שבתרון תעלה ותאכל כאן הוא יגיד לא תתעלה בכלל בתרומה צריך להעלות כי זה ממון הכהן אבל פה לא צריכים בכלל להעלות ומצטרפים זה עם זה אמרנו ששני שמות אורלה וכלה קרם מצטרפים ביחד מנתן מצטרפים זה עם זה רב מ אמר רבב בשם רבי יוחנן דברי רב מר כל הייסורים מצטרפים ללקות עליהם בכזית כי כולם נכללים גם כן איסור משום לא תאכל כל תואבה טוב וצריך להרים הגמרא ללן מבארת למה בתרומה צריך להרים ובעולה לא צריך להרים עד כאן דף יט
לצפיה בתכנים נוספים: