הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף טו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף טו

[מוזיקה] אורלו דף תסבו אנחנו מתחילים חמש שורות מסוף עמוד הקודם אמר רבי יהושע שמעתי רבי יהושע אמר שהשר שיוצא שמעתי בפירוש שמעמיד הוא עושה גבינה בשרף העלים ובשר העיקרים מותר בשרף הפגין הנו בשרף שיוצא מהפרי אסור מפני שהוא פרי אז בעצם כתוב שרבי שוע אומר ששרף של העץ ו מותר רבי פדת רבי יוסי בשם רבי יוחנן רבי שמעון ורבי יושע שניהם אמרו דבר אחד איזה רב שמעון תמן תנינ במשנה בשביעית רב שמעון אומר אין לכתף שביעית מפני שאינו פרי אז רבי שמעון הזהו בשיטת רבי יהושע אמר רבי זהירה לרבי פדת כמו תאמר תמן הלכה כרבי שמעון ווכ הלכה כרבי יהושע זאת אומרת כיוון שכאן אנחנו פוסקים הלכה כרבי יהושע אז גם שם בשב אנחנו נפסוק הלכה כרב שמעון נגד רבנן זה הרי לא ככה אמר רב יונה ודמי היא לכל דבר זה לכאורה לא דומה למה כתף בטל על ידי שרפו זאת אומרת לעניין העורלה אין שום איסור בעץ של אורלה איסור הוא רק על הפרי אז לכן הכתף הוא בטל לגבי העץ קבל את הדין של העץ אבל אילין אינו בטל על גבי שרפות זאת אומרת לגבי שביעיית זה לא איסור רק על הפרי גם דבר שהוא לא פרי יש בו קדושת שביעית עוד הבדל אוכלי בהמה אתה רואה דבר שהוא אוכל של בהמה קדושת שביעית חלה עליהם יש עלזה קדושת שביעיית לעומת זה אורלה אין קדושת אורלה חלה עליהם אז אם כן יכול להיות שלמ שרבי שוע אצלנו לעניין אורלה אומר ששרף הוא מותר בהחלט יכול להיות שלגבי שביעית הוא יודע לרבנן שזה אסור אמר רבי בון אית לך אחורי אני אביא לך עוד קושייה רבי שוע ממרה שמועה רבי שמעון בשם גרמי המרה אם אתה אומר שרבי שמעון זה בשיטת רבי שוע היה צריך להגיד את זה בשם רבי שוע לא בשם עצמו ל כוחנו שזה בכלל לא חייב להיות קשור אחד לשני בכל אופן מה עוד אמר רבי ישוע אצלנו שהשר של הפגים בעצמם הוא אסור מפני שהוא פרי מה הכוונה למה שרף פרי או שהפגין פרי האם אתה אומר שהשר שיצא הוא בעצמו נחשב גם בעצמו פרי או לא השרף הוא לא פרי אבל כיוון שהוא יוצא מהפגיה הם פרי אז גם מה שיוצא מהפרי גם הוא אסור בהנאה מה נפק מינה אם תאמר שרף עצמו הוא פרי אז סכן בתרומה אז יהיה אסור אז הפגין של תרומה שיצא מהם סרף זה ממש תרומה זה יהיה אסור אבל אם תמה פגין פרי לא עשה רף עצמו עשה כן בתרומה זה יהיה מותר למה שענית תרומה מותרת ונית אורלה אסורה העורלה ש אסורה בהנאה גם מה שיוצא ממנה אסור בהנאה למרות שהוא לא פרי התרומה היא לא אסורה בהנאה אז מה שיוצא ממנה השרף הזה לא יהיה לו דין פרי אז כך נשארנו בשאלה אנ קוקלות חרצנים רב זעי רב אחד מרבנים בשם רב מה זה אנ קוקלות ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש אמר הבסי ורבי בון אפילו לקו מ שהביאו שליש גם כן יש להם את הדין שהם פטורים אמר רבחי ברעדה המילה אנקו קלו זה לשון נוטריקון הוא נבים דלקו תל טהון בששה רבי יוסי אומר נותן יחור מעץ של אורלה כיוון שהעץ לא אסור בהנאה אבל אין נטעין אגוז של עורלה מפני שהוא פרי אמר רבי יוחנן עבר ונטה הוא לקח אגוז וכן נטה אותו אז זה יהיה מותר למה כי מהכי האגוז עצמו כבר נפסד ומה שיצא ממנו זה דבר אחר אבר והרכיב אסור אם הוא לקח ענף שיש עליו פירות של עולה ווא הרכיב אותו בעץ זקנה כאן זה נשאר אסור כיוון שהפירות עצמם היו אסורים אגוז של עורלה שנטעו וכן ביצת עבודה זרה שנעשה פרוח רב חגאי בשם רבי ישיא אומר לנו שהתפלג חזקיה וכהנה כהנה אמר מותרת כמו שיטת רבי יוחנן שהזכרנו מקודם כיוון שלא זה הפרי המקורי חזקיה אמר אסורה כי סוף סוף זה הנעת אורלה והנעת עבודה זרה על דעת ד חזקי הגמרא שואלת שהוא עוסר איך יכול איך יקרה כזה מקרה איך אפשר לביצת עבודה זרה שנעשה פרוח הרי כל דבר שהוא לא מעשה ידי אדם אלאו הוא נעשה ממילה גם אם אדם משתחווה לו הוא לא עוסר אותו אז מה ענן כימין איך מדובר אם בשפ חסה הוא שבר אותה אז אין כאן אפרוח אם שהכניסה לפנימה מן הקנ קילין קנ קילין זה כאילו הפרוכת הזאת המקום הפרוס שבפנים יש את העבודה זרה והוא עבד את זה אש תחמי ואילו השתחווה לה ללא השרה אז מפני שהכניסה לפנים מן הקל כלין השרה איך זה נעשה אמר רבי יהודה נבוי דרבי מתניה תיפטר שגדר בעבודה זרה הוא היה שמה איזה גדר של עבודה זרה שחסר בה משהו והוא השלים את הגדר על ידי הביצה אז בעצם הוא עשה מעשה והיא נעשה משום משמשי עבודה זרה אז אם אחר כך יצא מזה פרוח אז אמר רב קהנ שיא אסורה ביצת תקדש שנעשה תפוח אמר רבי יס פליגה ב כהנה ורבי יוחנן רבי כהנה אמר אסורה ורב יוחנן אמר מותרת אמר רבי זהירה לרבי יוסי ה רב יוחנן אמר מותרת זה לא שהוא לגמרי מתיר אלא הוא מתכוון אף הוא פודה אותה בזמן זרה הוא פודה אותה כמו שהיא הייתה כשהיא הייתה ביצה לא כמו שעכשיו שווה פוח רב חנינה ורב יונה ורב לוזר בשם כהנה הם גם אומרים פודה אותה בזמן זרעה אז מה זה יוצה שם מחלוקת בין רב יוחנן לכהנא אז רב חנינה בשם רבי פנחס מתקנת הוא בא ומסדר לנו את הסוגיה והוא אומר כנה אמר אסורה והוא סובר פודר אותה כמות שהיא כמו שהיא שבה עכשיו ורבי יוחנן אמר מותרת שהכוונה הוא פודה אותה בזמן זרעה זה כלשון שאול כ הכוונה בזמן שהיא הייתה ביצה הדרן הלך הנות לסיג בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: