הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף ה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף ה

[מוזיקה] אור לו דף ה רב יוסי בשם רב יוחנן שורשים אין בהם ממש אז בפשטות הכוונה שלגבי ביקורים אין בהם ממש אם יש לבן אדם עץ שגודל בשדה שלו וכל הנוף בשדה שלו למרות שחלק מהשורשים יונקים בשל חברו הוא יוכל להביא ביקורים וזה נקרא פרי אדמתך אמר רבי זהירה לרב יסע רב יסע זה רב יוסי ב פוש מתנה מן דרב יוחנן שהוא מדבר על ביכורים או שבעצם רב יוחנן דיבר בעורלה או בעורלה הוטון קיימין ואתה הכרת הדה מילתא בביכורים ואתה אומר ששורש אין בהן ממש אבל האמת היא כפי שאמרנו בעמוד הקודם שיש חילוק עקרוני בין אורלה לבין ביקורים שבאור באמת לא הולכים אחר השורשים הם לא סיבה לפתור כיוון שיש אפשרות להחזיר אותם לחיוב אבל ביכורים כן נלך אחר השורש ככה טען רבי זהירה לרבי יסא אמר רבי זהירה הוא באמת לומד שאפשר להסביר את דברי רבי יוחנן ששורש אין בהן ממש הכוונה לעניין מעשר אז מה תגיד מה רב יוחנן כאן מדבר כמו רב שמעון בן גמליאל שהולך אחר הנוף לא אפשר לחלק אין דתי מר שורשים אין בהן ממש בש רישו מחוצה לארץ לארץ שהעץ הזה בעצם עומד בחוץ לארץ רק יש לו איזה שורש אחד שיונק ומושך יניקה מארץ ישראל אז למרות שהניקה מארץ ישראל חייבת אבל כיוון שרוב האילן יונק מחוץ לארץ אז האיסור של ארץ ישראל בטל ברוב ההיתר שחוצה לארץ אבל מי שהשריש הו מהארץ לחוץ על הארץ עץ שכל כולו גודל בארץ והוא קצת יונק מחוץ לה ארץ כאן אתה לא יכול להגיד שהמיעוט שיונק מחוץ לארץ מתבטל בזה שבארץ למה פה אתה אומר שורשים יש בהם ממש מה הסיבה כי הפירות של הארץ הם איסור ויניקה שחוץ הארץ זה פטור אף פעם לא שמענו שפטור בטל בתוך איסור כדי שהפטור יהיה חייב שמענו שאיסור בטל בהיתר להיות פטור להיות מותר אבל לא שמותר מתבטל באיסור להיות אסור זה לא מצא אומרת הגמרא סיפקה לזקנה אדם לקח ענף והוא הרכיב אותו על הזקנה אז הוא פטור כיוון שהולכים אחר העקר הולכים אחר היניקה של הזקנה אם הוא לקח ענף של הארץ והוא סיפק אותו הרכיב אותו לחוצה לארץ אז הוא גם פטור מורלה אז כמובן כאילו מתייחסים פה שארץ ישראל חייב בעורלה וחוץ לארץ פטורה גם חוץ לארץ חייבת בעורלה אבל אבל יש חילוקי דינים שלמשל ספי קורלה בארץ אסור וספק קורלה בחוצה לארץ מותר אם הוא הרכיב אותו על הקדש חייב באור לה אם הוא הרכיב אותו על איזה צד התחתון או לצד העליון שהוא היה לסיג והוא הרכיב עליו סיפק עליו איזה ענף למאכל חייב מה זה שונה משני המקרים הראשונים שעל זקנה ועל חוצה לארץ אומרת הגמרא להקדש חייב אם מרכיב אותו על הקדש הוא חייב למה שהוא לבדות ולחייבו השורש של הקדש הוא לא מופקע מחיוב אורלה אם תתבדה אותותו הוא יהיה חייב בעורלה וגם לצד העליון חייב שהוא ראוי לחשוב עליו הוא לחייבו נכון שכרגע שהוא לסייג הוא פטור אבל יש לו פוטנציאל חיוב לכן מה שתרכיב עליו למאכל יהיה חייב רב יוסי רב יוסי מה אמר במשנה שהחלק החיצון לסיג פטו והחלק הפנימי שהוא למאכל חייו לכאורה רבי יוסי קרבן שמעון בן גמליאל שהולך אחר הנוף כי אם הוא הולך אחר השורשים תגיד שכיוון שיש פה שורשים פטורים כל העץ פטור כמו שאמרנו בילדה שהוא הרכיב אותה על זקנה אזונה הגמרא מה שינתה בעמוד הקודם אפילו יסבור כרבי אורלה תלוייה לדעתו זאת אומרת כיוון שהוא בדעתו יכול להחליט שהעץ הזה של סיג יהיה למאכל ואז זה יהיה חייב בעורלה אז העץ הזה בעצם חייב בעורלה אבל מעשרות אינן תלוים לדעתו מאשרות מה שפטור פטור בעצם אז באמת יכול להיות שב מעשרות הוא יסבור כמו רבי רק פה בעולה זה שונה הלכה ב' אומרת המשנה עת שבאו אבותינו לארץ כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל בזמן יהושע בנ ומצאו נטוע אפילו שזה נטוע רק קצת זמן פטור מאור לה למה כי כתוב ונטעתם נטעו אף על פי שעוד לא כבשו אף על פי שלא קיבש עדיין את ארץ ישראל חייב כתוב ונטעתם כי תבוא ונטעתם הנוטע ל הרבים אדם שנוטע בתוך שלו אבל לצורך הרבים חייב תק מחייב רבי יהודה פותר הנוטה ברשות הרבים כאן כולנו מסכימים גם רבי יהודה והנכרי שנטה וגזלן שנטה והנוטע בספינה שנמצאת בארץ ישראל והעולה מאליו כל אלו חיייבים באורל אומרת הגמרא ונתתם פרט ל שנטאו גויים עד שלא באו ישראל הארץ רב הונא בשם רב אבא אומר שאנחנו יכולים ללמוד מכאן הדו אמורו שורש פטור פותר כיוון שזה השריש בהתחלה בפטור למרות שעכשיו ישראל נכנסו זה כבר שאר פטור זה פותר את כל העץ נטעו אף על פי שלא כבשו חייו לכאורה זה לא מסתדר עם רבי ישמעל וכ רבי ישמעאל דאמר כל ביות האמורות בתורה מתי הכוונה היא לאחר 14 שנה נאמרו שזה השבע שנים שיבשו את ארץ ישראל ושבע שחילקו דוחה הגמרא ואומרת רבי ילא בשם רבי לאזור מודה רבי ישמעאל בחלה ובאור לה בחלה הוא מודה שהתחייבו יד כיוון שכתוב בבואכם לא כמו כל המקומות שכתוב כי תבואו ובעולם הו מודה כי עכשיו דרשנו ונטעתם ברגע שאתם באים ואתם נוטים אז ממילא זה כבר אסור הגון מוחק את ה באורל ותני כן בבואכם לפי ששינה כתוב משמעו מכל שאר המקומות אז חכמים שינו את הדרשה של החיוב שלו ואמרו שהחיוב של חלה זה מיד שנכנסו רבי יוהנה באי הו מתפלא על רב שמואל וא אומר מה חלפ שיטתי לרבי שמואל תמן הוא אמר לגבי לדרוש גזי רו שובו אז הוא אמר היא הוייה היא הקמה אם יש פסוק שכתוב כאשר ככך הכהן כן יהיה ומקום אחר כתוב כאשר יעריך אותו הכהן כן יקום אז הוא אומר אפשר לללמוד גזיר שבו למרות שפה זה כתוב בלשון הווייה ופה בלשון הקמה אבל זה אותה משמעות או היא שבירה הי היא נפיצה כתוב ונתצתם את מזבחותם ושברת את מצב אותם אז הוא הוא לומד שבירה מפיצה וכן היא גאולה היא פדיה מקום אחד כתוב ועבדה ובשדה אחוז הו כתוב כדי גאולתו הוא לומד רעיון מרעיון בבבלי זה כתוב ושוב הכהן ובוא הכהן ופה פתאום וכ הוא משנה בין לישן ללין שבכל המקומות כתוב כי תבואו וכאן כתוב בבואכם פתאום הוא כן מתייחס לשינוי הלשון עד כאן דף ה ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: