הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף ג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף ג

[מוזיקה] אור לו דף ג אנחנו מתחילים באמצע עמוד רבי יוסי אומר שרבי יוסי מחדש שגם בעץ עצמו אם הוא חשב שהחלק החיצון שבו יהה לסיג והחלק הפנימי לפירות החלק החיצון פטור מן העולה והפנימי חייב רבי שמעון בן יקים בא קו מ רבי יוחנן נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל או להפך צד התחתון למאכל והעליון לסייג אמר היא ידה היא ידה זה אותו הדין כמו המשנה שלפי רבי יוסי החלק שהוא חשב לסיג יהיה פטור שהוא חשב למאכל יהיה חיה בעולה היא צד התחתון לסיג והעליון למאכל ואותו דבר היא צד העליון לסיג והתחתון למאכל כיצד הוא יודע איך הוא יסמן אמר רבי יונה מביא זמורה ומסיים ע עד כאן סיג ומכאן והלך למאכל ונוהג באור לה שואל עכשיו רב זיר רבי זעיר הב ני צד התחתון לסיג והעליון למאכל אז אני מבין שהתחתון לא נוהג בעורלה הוא יהיה פטור והעליון חייב בעורלה אבל צד התחתון למאכל ונוהג בעורלה והוא אסור ועליון לסיג אתה אומר לא נוהג בעורלה הרי העליון גדל מתוך איסור ואז אמר אכן איך אתה פותר אותו רבי זאיר ב קושייה שלו זה רבי זירא כדעת כמו שיטתו שהוא סובר דמר רבי זירא בשם רב יונתן בצל של כילא הקרם שהכרוב והוא בעצם אסור הושתלו במקום אחר אפילו מוסיף כמה כל מה שיגדל נשאר אסור למה שאין גידולי שגדלו מתוך האיסור שאין גידולי איסור מעלן ומבטלים את האיסור עצמו למה י כיוון שהם גדלו מן האיסור הם בעצמם איסור אז זה מה שהוא שאל פה איך הגידולים שגדלים מתוך איסור יהיו של סיאג ולא תנהג בהם אורלה אומרת הגמרא נטעו הסיג ואחרי זה חיש עליו למאכל אז המחשבה שלו הואילה בא במחשבה ו מעכשיו והלאה אסור בעולה מה קורה להפך למאכל שנוהג בזה אורלה ואחר כך ישב עליו לסייג לא קול מנו הוא לא יכול להבקיע ממנו את האיסור שיש בו נטעו מראש הוא נוטע עם תוכנית כזאת והוא חושב אני נוטע את העץ שנה הראשונה הוא ישמש אותי לסיג מכאן ולך ישב עליו למאכל אז מכיוון שכבר מראש שהוא מערב בו מחשבת חיוב מכיוון שחישב במחשבת חיוב אז כבר מיד הוא יהיה חייב שואלת הגמרא מה אמרת כאן שכיוון שיש פה תערובת של מחשבת חיוב אז הכל חייב במשנה ראינו לא ככה ותני רבי יוסי אומר אפילו אם החלק הפנימי של העץ למאכל והחלק החיצון לסיג הפנימי חייב החיצון פטור לא אומרים שכיון שמעורב פה חיוב הכל חייו מחלקת הגמרא ואומרת תמן החלק של המאכל למאכל לעולם והחלק שלה לסייג הוא לסייג לעולם לכן אומרים מה שסג לסייג מה של מאכל ממחל אבל ברחה מכיוון שירב בו באותו החלק של הסיג הוא ירב במחשבת חיוב לכן יהיה חייב מה הדין תעו שלוש שנים לסיג הוא נתה אילן תכנן אותו לסייג לגדר באמת שלוש שנים הוא השתמש בזה סיאג כגדר ואחרי שלש שנים פתאום מכאן ואלך ישב עליו למאכל אז נכון שכל פרי חדש שיגדל מכאן ויילך שייך באורל אז זה לא רלוונטי כי העץ כבר אחרי שלוש שנים אבל מה קרה והוסיף אותו פרי שנמצא כאן על העץ שהוא שייך לשנה השלישית מה הדין תוספת מה הוא מצד אחד אתה אומר הפרי הזה שגדל בשנה השלישית היה בו פטור של אורלה כי זה היה עץ לסייג אבל מצד שני כיוון שכרגע כבר העץ הזה שלשם של עץ מאכל והפרי הזה ממשיך לגדול הרי אם הוא היה מתחיל לגדול כאורה כל מה שהיה ממשיך לגדול ממנו היה נשאר אסור אז אולי גם פה התוספת תהיה חייבת רבי ירמיה אמר התוספת פטור רבי בא אמר התוספת חייב אמר רבי יוסי הדד דרבי ירמיה שהוא אמר שהתוספת פטור לכאורה נראה ש שקשה על זה קושיה אבל האמת היא שהיא לא קשה זה נקרא מתחמי הקשיה נראה שקשה עליו אבל ולית הי זה לא קושיה אלא ניחה מה מה נראה קושיה כי הדע דתני שדה הכוונה בסוריה שכשהיא ברשות הגוי היא פטורה מן המעשרות שהביאה שליש לפני גוי ואחרי שהביאה שליש הו לקחה ישראל אז זה ברור שכל מה שגדל עד עכשיו פטור מן המעסות רבי עקיבא אומר התוספת שתמשיך ותגדל תמשיך להיות פטורה פטור כיוון שזה התחיל בפטור אז כל מה שיגדל נשאר פטור החכמים אומרים התוספת חייב כי התוספת גדלה ברשות ישראל או אז לכאורה זה נראה שיש פה קושייה על רבי ירמיה מה רבי ירמיה אמר התוספת פטור הנה חכמים אומרים שאם אתהה יכול לה חייב את התוספת תחייב אבל האמתי שזה לא קשה בכלל למה שם התוספת באמת גדלה ברשות ה ישראל יש סיבה לחייב אותה אבל כאן אם אתה מסתכל רק על התוספת זה כבר שנה רביעית שנה רביעית לא חייב בעורלה אין איסור אורלה אז מה אתה רוצה לטאון שזה חייב בגלל העיקר שלו כי הוא הרי גדל מפרי שכבר התחיל לגדול ושייך לשנה השלישית אתה רוצה לחייב אותו בגלל העיקר שלו אבל העיקר פטור ווך ה עיקרו פטור הפרי עצמו שגל בשנה השלישית פטור אז אתה רוצה להגיד שתוספת חיר לכן לא קשה על רבי ירמיה עד כאן דף ג'
לצפיה בתכנים נוספים: