הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף א

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף א

[מוזיקה] אור לו דף א' הנוטה לסיג ולקות אדם שנוטה העץ כדי שישמש לו גדר סיג זה גדר או כדי שוכל להשמש בקורות זאת אומרת שהוא לא מתכנן לאכול את הפירות פטור מן העורלה רבי יוסי אומר חידוש יותר גדול אפילו הכוונה אפילו באותו העץ עצמו אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצוני מי חייב והחיצוניות לסיג ולקרות פטור כתיב ונטעתם כל עץ מאכל אז המשמעות הפשוטה ע שהוא למאכל חייו לסיג ולקרות ולעצים פטור שואלת ל זה הגמרא מי אמר מתה אולי נגיד שדווקא אותו של מאכל הכוונה סוג עץ שהוא של מאכל הוא תמיד חיי אפילו חישב עליו לסייג יה חייו מי אמר שהתורה באה למעט את העץ מאכל כשהוא חשב עליו לסייג ת תלמוד לומר ונטעתם כל עץ מאכל היינו שמראש הנטייה שלו היא לצורך אכילה רבי יוסי האמורה רבי יוסי בא לבאר את הטעם של התנא רבי יוסי במשנה הוא אומר ילמד דבר מתחילתו מהמשמעות הראשונה של הפסוק ממש מה שנאמר שלוש שנים יהיה לכם ארלים לא יאכל אז מדברים על אכילה וכן אנו יודעים שבעצם האכלה כתוב מדבר מה תמוד לומר שכתוב לפני כן עתם כל עץ מאכל על כורחנו זה בא להגיד עץ שהוא למאכל חייב סיגו לקראות ו לעצים פטור ככה דרש המורא רבי יוסי המורא רב יונה הוא מבאר את שיטת רב יוסי כך למד מסופו ממ שמה שנאמר ובשנה חמישית תאכלו את פריו וסיף לכם תבואתו וכי אן אנו יודעים שבעץ מאכל הכתום מדבר מה תמוד לומר ונתתם כל עץ מאכל עץ שהוא למאכל חייב לסייג ולקרות ולעצים פטור זאת אומרת גם לפי המורא רבי יוסי וגם לפי רבי יונה התן רבי יוסי לומד מהתור הנוסף שיש לנו עוד יתור שמדובר דווקא במחל משמ אפילו באותו העץ עצמו החלק שהוא למאכל יהיה חייו והחלק שהוא לא למאכל יהיה פטור תני כתוב בתוספתא בן שמעון ב גמליאל אומר באמת דברים אמורים בזמן שנתה לסיג ולקרות ולעצים דבר שהוא ראוי להם שהוא באמת ראוי להיות סיאג ראוי להיות קורות להיות עצים אבל אם הוא נתה עץ מאכל כזה שאין ראוי להם שהוא לא ראוי להיות סיאג הוא לא ראוי להיות קורות בטלה דעתו והוא כן יהיה חייב באורל אז לכאורה שואלת הגמרא למה חכמים חולקים עליו יעות אמר רב שמן ב גמליאל מה הת המון דרבנים אמר רבי זהירה מדובר שזה מוכח מתוך המעשה שלו במשנה סדר נטייתם למשל כשזה לעצים מדובר ברוצה שהוא נטה אותם בצורה יותר מדי צפופה שלא מגדלים ככה עצים בשביל פרי אבל מי שגודל בשביל לקצוץ אותם לעצים מגדל ככה לקורות מדובר במשפר שהוא משפה את הענפים כדי שהענפים הבאים יגדלו יותר יפה לסייג כשהוא מאבד את העץ הזה במקום הסייג במקום הסייג מוכיח עליו למשל יש לו איזה פרצה בגדר והוא נוטא על יד הפרצה את העץ אז זה מוכח שזה בשביס תני בשם רבי מאיר כל האילנות באים למחשבת פטור חוץ מן הזית ומן התאנה שהם חשובים וגם אם הוא יחשוב עליהם לקורות לסיג בטלה דעתו וזה ישאר אסור באור לה רב מאיר כדעת ירמר לשיטתו דמר אנחנו למדנו במסכת קילה אם שם כתוב שאם אדם מדלה את גפן שלו מעל אילן סרק אז כיוון שהוא יניח לגפן שלו להתפשט על כל האילן אז הוא לא יכול להביא זרע מתחת לכל האילן אבל אם הוא מדלה את הגפן על אילן מאכל אז אני אומר רק על הענף שעליו הוא הדלה את הגפן הוא ישאיר את הגפן ושם מתחתיו אסור לזרוע אבל שאר הענפים הוא לא יתן לגפן שלו להתפשט כיון שזה עץ מאכל העץ חשוב לו מצד עצמו אז מותר יהיה להביא זרע תחת שאר הענפים אז אז המשנה אומרת מה זה נקרא אילן סרק אז כתוב שמה כל שאינו עושה פירות רב מאיר אומר כל אילנות אילנס רק חוץ מזית ותאנה זאת אומרת שמה רואים גם כן את רב מאר שראיינו עכשיו שזיתים עיקר הפירות החשובים מבין הפירות תני בשם רב שמעון הוא אומר אין לך בע למחשבת פטור אל שלושת המינים בלבד רמין זה סוג מסוים של שזיף וקמין וצלף רק הם המאכל שלהם לא כל כך חשוב והוא יכול להיות בטל טוב עד כאן דיברנו לגבי אורלה עכשיו אנחנו שואלים מהו שיהו חייבים במעשר אדם שנטה עץ לסיג לקורות לעצים שאמרנו שלא נוהג בזה עול האם הפירות שלו יהיו חייבים במעשרות תפלו דרבי בבר ממל דרבי הילה פלגון המשמר פירותיו לעצים זאת אומרת הוא שומר את האילנות בעיקר בגלל העצים ודרך אגב הוא גם שומר על הפירות הם תפלים בעיניו רבי באבר ממל אמר חייו רבי הילא בשם רבי יוסי אמר פטור רבי באבר ממל אמר חייב מן הדה שכתוב הוא בא הלוי כי אין לו חלק ואן החלה עמך אז אנחנו דורשים ממה שיש לך חלק ואיין ללא מזה את חייב ליתן לו מעשרות יצא הבקר שידך וידו שווים בו ואנחנו יודעים שהדין של הבקר הוא לקת היא שכחה היא פאה היא הבקר עכשיו אם תגיד שכל פעם שאדם נוטע עץ לצורך העצים הפרי פטו ממעשר למה צריכים דרשה מיוחדת לפתור את ההפקר הרי כיוון שהוא הפקיר את העץ אז הוא לא צריך את הפירות למאכל אז מזה שצריך דרשה מיוחדת לפתור הפקר מוכרח שמי שיש לו עצים והוא מחזיק אותם לצורך העצים ולא דורך הפרי הפרי בכל אופן יהיה חייב במעשרות זה המקור שרבי בבר ממ רבי הילה שהוא אמר פטור הבילה בשם רבי יוסה אמר פטור מן הד הוא למד את זה מכאן כסבר שזרה לזרע ירקה פטור כסבר אפשר להשתמש בזרע שלו ואפשר להשתמש בירק אם הוא זרעה לצורך הזרע אז הירק תפל ופטור אז לכאורה אותו דבר כשהוא נוטה העץ לצורך העץ אז הפרי תפל ופטור אבל אומרת הגמרא לא זה לא רעיה שניה היא למה שניה היא קוסב שיש לו גורן אחרת סוף סוף לגבי הזרע הזרע מתחייב במעשר אז אני אומר זה הגורן של הכוזב אבל כאן בעצים שהעצים פטורים אז מה התחייב אז אולי הפרי קן יהיה חייה במעשרות אז אם כן והי דע כאילו מי מי זאת הבריתה שהיא אמרה דה שהיא כן תוכיח כמו רב הילה באמת שפטור הבריתה הזאת המקיים מלאה של כרוב אדם שמשאיר את כל ההרוגה שלו של כרוב לצורך זרע מה הכוונה כרוב אם אתה לא לוקט אותו בזמן אתה משאיר אותו בשדה אז לאט לאט הוא מתייבש וכבר הוא לא ראוי למאכל אלא מה הוא אפשר לפתח ממנו זרעונים לקרוב הבא אז מי שמקיים מלאה של קרוב לזרע בטלה דעתו זה ישאר חיה במעשרות לעומת זה אם הוא רק מקיים קלחים יחידים בשביל הזרע זה לא בתלה דעתו ובאמת זה יהיה פטור למעשרות והסביר את זה רב יונה אמר רב יונה והוא שליקט ירק מה שאמרנו ברש שהוא מקיים מלאה של כרוב לזרע מה מדובר לא מדובר שהוא השאיר את זה ככה אם הוא השאיר את זה ככה וזה התייבש ודאי שהוא לא חיה במעשרות זה כבר יבש מדובר שהוא ליקט מזה ערוגה הזאת קצת כרוב כשזה עדיין לך שזה ירק ואת כל הערוגה כולה הוא מתכנן להשיר בשביל זרע אז כאן אנחנו אומרים בטלה דעתו ולא אומרים שמה שהוא ליקט יהיה בטל על כל הערוגה אלא מה שהוא ליקט חייב אבל אם לא ליקט ירק ככה אנו אומרים עצים חיייבים לא ליקט ירק מה אתה חושב לחייב את הרוגה שהתייבשה מה ככ אנו אומרים עצים חייבים במעשרות אם כן עכשיו בוא נמשיך את החלק השני של הבריתה קלחים יחידים אתה אומר שלא בטלים לא בטלה דעתו זאת אומרת קלחים יחידים באמת הם עומדים לזרע והרי מדובר שהוא ליקט אותם כשהם ירק אתה רואה שאפילו שהוא ליקט קלחים יחידים ירק והוא מתכנן לשמור אותם לזרע אתה אומר לא בטלה דעתו והירק יהיה פטור מה תגיד פה איזה גורן יש כאן אז מה אתה רואה שכיוון שהוא מתכנן את זה בשביל זהר הירק תפל אז הוא הדין אצלנו מי שמקיים עצים בשביל עצים הפירות תפלים ולא יהיה בשדה הזאת מעשרות שואל את המרא מהו שיהיו אסורים משום גזל מישהו שמגדל עצים לצורך העצים לצורך קורות לצורך סיג מה עם הפירות אולי יהיה מותר לקחת אותם אז הגמרא שואלת מה השאלה וכי עצים אינם אסורים משום גזל הוא צריך את הפירות בשביל הסיג זה גם כן חלק מהגדר אומרת הגמרא מהצריכה לי באיזה מקרה אנחנו שואלים כגון אלין טוטיה זה לא תבון ממש שהם לא מחזיקים מעמד שמה אתה יכול לשאול האם יש בהם גזל או לא עד כאן דף א'
לצפיה בתכנים נוספים: