הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ע

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ע

[מוזיקה] עירובין דף ע אנחנו מתחילים בהלכה יג בסוף העמוד הקודם כהן שלקע באצבעו קורך עליו גמי במקדש הגמי הוא קצת מרפא אבל במקדש לא גזרו משום רפואה כיוון שזה צורך העבודה זה לא יפה שהוא יעבוד עם מכה אבל לא במדינה כיוון שגזרו על רפואה בשבת. אם להוציא דם, אם הוא מתכוון עם הגמי הזה להוציא דם, כאן וכאן אסור, גם המקדש אסור. א' זה לא צורך עבודה וב' דבר כזה לא התירו. בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק כדי שהכהנים שהולכים שם לא יחליקו. אז הרב מביא את הגמרא בקד שאומרת שזה דווקא כהנים שהולכים להביא גזירים למערכה, אבל כהנים שהולכים עם האיברים והם עושים עבודה אסור להם ללכת על המלח שלא יהיה חציצה וממלאים מבור הגולה ומבור הגדול ששניהם היו באזהרה בגלגל בשבת מותר למלות מהם בגלגל למרות שבמדינה לא ממלים בגלגל למה במדינה גנה לא יש הסבר אחד שמה הוא ישכה גינתו ובפה בירושלמי משמע שההסבר הוא שהוא משמיע קול אז במקדש לא גזרו וגם מותר למלות בגלל מבאר הקר ביום טוב היה איזה באר הקר הקר הכוונה שיש לו מקור שיש לו נביאה עצמית באר מיוחד שהוא הקלו בו רק ביום טוב ולא בשבת ונראה בגמרא מה הנושא של הבאר הקר הזה זה יהודה בריבי אמר לא שנו אלא גמי שגמי הוא לא בגד אבל בינגיון שזה סוג אזור קטן שהוא בגד אסור מפני איתור בגדים וסברין מימר שכהן שעובד בעיתור בגדים זה פסול כמו כהן שעובד בחיסור בגדים רבי יעקב ברח בשם רביסע דרב חנינא דאמר רבי רבי חנינא שבאמת מותר גם לשים בנגיון אלא מה בלבד שזה לא יהיה במקום שהוא יחוץ בינו לבין בגד ולא בין בגד לבגד אם הוא שם את זה במקום שזה לא חוצץ זה מותר ומה עם איתור בגדים אז על דעת ידי רבי חנינא איזה איתור בגדים דווקא שהוא שם שתי כותנות או שתי מצנפות שני מכנסיים שני אבנתים זאת אומרת שהוא מוסיף על בגדי כהונה. אבל אם הוא מוסיף בגד שהוא לא מבגדי כהונה, זה לא נקרא איתור בגדים. שואלת הגמרא, הכהן שלקע באצבעו וקרח עליה אבנת. מה תגיד? כל שם אבנת פסול. זה בגד של בגדי כהונה. או שתגיד אינו פסול אלא אלא מלבוש בדרך של מלבוש שלובשים את הבגד הזה. לא כשהוא קורח אותו על היד. תני. מעלים בדיובית. אפשר להעלות מים בדיובית ומוטיפין בעדק לחולה בשבת. אז מה זה דיובית? מעלים בדיובית מטמיכה. זה כלי כזה שיש לו שתי צינורות. אתה שם את הצי את הכלי הזה בכלי מלא. אתה שם את הצינור בכלי מלא ושואב עם הפה עד שהמים נמשכים ואז הם יוצאים לבד וכל הכלי מתרוקן. אז מעלים בכלי הזה בשבת והרב אומר שהוא לא יודע מה החידוש מטיפין באדק אז מה זה הדק זה כלי שיש בו הרבה חורים והוא ממלא הוא ממלאים אותו במים וכאשר פותחים את הפקק העליון ונכנס אוויר אז המים מטפטפים בכל החורים האלה אז עושים את זה לחולה למה דבמי מרעיררע שהם עושים את זה לחולה כדי שזה יעשה קצת טרש וזה יאיר אותו זה יעורר אותו בנחת לא באיזה בום זה לא עושה כלי ניגון זה לא עושה רעש של ניגון הידב מי מרקוקניתא שזה עוזר לישון ובשביל לעזור לישון צריך שזה ישמיע איזה קול של ניגון מסוים איזה קול נעימה חצר שירדו בגשמים והיה ב בית אבל או בית משתה והוא רוצה שהם יוכלו לשבת שם הרי זה נוטל את התבן הוא מרדד ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול שלא ירד את זה בקופה רגילה אלא בשולי הקופה קופה שנפחיטו שוליה או משהו כזה בשינוי תני אין ממלים בעדשה בשבת אז הרב מפרש שהעדשה זה גלגל אבל אם זה בגלל שהוא כחס על החבל או על המשיכה שהוא לא רוצה לשאוב כמה וכמה פעמים אז מותר אמרנו במשנה שממלן מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת ומבור הקר ביום טוב מה קרה? מה זה בור הקר ביום טוב? מפנימה ממלים מבור הקר בגללגל ביום טוב. אלא בשעה שאול שהלו ישראל מן הגולה חנו על אותה הבאר הספציפית הזאת ויתנו עמהם נביאים שיהיו ממלים מבור הקל בגלגל ביום טוב. זה היה שמה יום טוב והתירו להם למלות. אז רק באותו הבור התירו. לא כל הבארות הקר התירו אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד. ומה זה מלמד אותנו? איך אך מה דת אמרתן? מה שהותר הותר. אז גם פה וכל מה שהותר הותר הלכה יד אומרת המשנה שרץ שנמצא במקדש אז יש לנו איסור לשאות להשאות טומא במקדש כהן מוציא בהם יינו הוא לוקח את החגורה שלו ומוציא את השרץ החוצה שלא לישוט את הטומ דברי רבי יוחנן בברוקה ואף על פי שעל ידי זה האבנת נטמא והוא מרבה את הטומ במקדש זה יותר טוב מאשר ר לשאוות את הטומ והרב מדגיש שהכהן עצמו לא נטמע כיוון שהשרצוא הטומ הוא מטמא את ההניין את החגור שהוא נהיה רישן לטומו ורישן לטומו לא יכול לטמות אדם רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומא אל תוציא את זה באבנט לך תביא צבת של עץ ולמרות שעל ידי זה הוא ישה והטומ תישה במקדש אבל זה עדיף מהכן מוציא אותו? אם ראינו אותו מן ההיכל, מן האולם ומבין לעולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס ששמה זה יותר חמור. אבל אם מצאנו אותו מחוץ למזבח, מן המזבח ובחוץ, לא נוציא אותו בשבת, אלא נכפה עליו איזה כלי ונחכה עד מוצאי שבת. רבי עקיבא אומר מקום שחייבים על סדונו כרת ועל שגיגתו חטאת שזה בעצם כל האזהרה כולה משען מוציאין אותו הוא שער כל המקומות קופים עליו פסחתר ראינו בלשחות לא מוציאים אותו בשבת אלא קופים עליו פסחתר ומוצאים אותו במוצאי שבת רב שמעון אומר רב שמעון כאן מתייחס למה שאמרנו למעלה שקושרים נימה בכינור בשבת אז זה רב שמעון סובר שנימה אסור יהיה לקשור אלא רק קשר הניבה ובא רב שמר ואומר ואל תתמ שהרי אני בעצמי הקלתי שמה למעלה דיברנו שאדם שיצא בטעות מחוץ לתחום אפילו אמה אחת הוא כבר לא יכול לחזור אבל רב שמעון אמר שאם עד 15 עמות הוא יכול לחזור למה כיוון שהמודדים הם בדרך כלל מכניסים פנימה את הסימונים 15 אמה אז מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך אבל פה שלא התירו לך את ה פעולה של קשירה אלא משום שבות. זאת אומרת קשר עניבה זה התירו אבל קשר גמור אסור. שרת שנמצא במקדש אמר לו רבי יוחנן בן ברוקה, לא נמצאת משה בטומ אם אתה תלך להביא צבת. אמר לו, לא נמצאת מרבה בטומאה שאתה מטמא את האבנת. אמר לו, מותר לעבור על מצוות לא תעשה באופן כזה שלא בת לידו. היינו בשב תעשה שאתה משאה את הטומ ממצוות לא תעשה שבת לידו להרבות טומא בידיים. אמר רבי יוסי ברבי בון אתאילן פלוגתא כאילן פלוגתאנין תמן למדנו שם אדם שיש לו בפסח הוא עשה בצק והבצק הזה נטמע עכשיו הוא לא יכול להפריש חלה כי אם הוא יפריש עכשיו חלה מה הוא יעשה עם זה לשרוף את זה ביום טוב אסור אין שורפים את הקודשים ביום טוב אסור לשרוף תרומה טמאה ביום טוב ואם ישאיר את זה ככה אז זה יהיה חמץ אז מה עושים כיצד מפרישים חלה בטומאה ביום טוב. רבי אליעזר אומר, לא תקרא לשם עד שתאפה. תכניס את כולם לתנור, את כל הלחמים ואל תקרא לזה שם חלה ותוציא את הלחמים, את הלחם אחרון תשאיר שם, תקרא לו חלה ואז הוא ישרף. בן בתאיר האומר, תטיל לצונן, תקרא לזה שם, תשים את זה בצונן כדי שישמור עליו מלהחמיץ. אמר לו רבי יהושע, לא נמצאת כסורף קודשים ביום טוב. אמר לו רבי אליעזר מלא אין נשרפים זה לא נקרא שאני אשרף קודשים ביום טוב אמר לו רבי אליעזר לפי דבריך שנשים את זה בצונא לא נמצאת עובר על לא יראה ולא ימצא אולי זה לא ישמור את זה וזה כן יחמיץ אמר לו מותב לעבור על מצוות לא תעשה שלא באת לידך היינו בשבע אל תעשה שזה יחמיץ אולי לבד ממצוות לא תעשה שבאת לפניך היינו להכניס את זה לתוך התנור ולשרוף קודשים ביום טוב תמן תני במס מסכת זבחים הניתן במתן אחת שנתערבו בניתנים במתן במתנה אחת זאת אומרת למשל דם של בכור שנותנים ממנו מתנה אחת למזבח יתרה בדם של מעשר אין בעיה ינתנו מתנה אחת או מתן ארבע במתן ארבע דם של אוי לא ודם של שלומים שניהם נותנים אותם ארבע מתנות שנה שתי מתנות שן ארבע ינתנו מתן ארבע אבל אם יתערבו מתן ארבע במתן אחת למשל דם שלומים דם של בכור רבי אליעזר אומר הנתנו מתן ארבע ואת הדם שלא ראוי אני רואה אותו כאילו הוא מים רביישוע אומר אם נתנו מתן אחת בדיעבד כולם מסכימים שכל הנתנים על מזבח החיצון שנתנה מתנה אחת כפר אמר לו רבי אליעזר לא נמצאת עובר על בעל תגר אם אתה נותן רק מתנה אחת אמר לו רבי ישוע ואם ניתן ארבע אז אותו הקורבן שצריך לתת ממנו רק אחת לא נמצאת עובר על בל תוסיף אמר לו מוטב חייב לעבור על מצוות לא תעשה היינו של בעל תגרה שלא בת לידי היינו לא בידיים אלא זה קורה לבד ממצוות לא תעשה שבת לידי שאני בידיים יעבור על בל תוסיף זאת המחלוקת כמו שלנו עד כאן דף ไป
לצפיה בתכנים נוספים: