הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סט

[מוזיקה] עירובים דף סטס אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה יא אומרת המשנה מחזירים ציר התחתון במקדש דלת אוחלון של שידת תיבה ומגדל שהם כלים בעצם שיש להם שני צירים והציר התחתון התפרק אפשר להחזיר אותו במקדש זה לא כל כך נראה כמו בונה אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור זה נראה כמו בונה רבי יהודה אומר העליון במקדש במקדש אפשר להחזיר גם את העליון והתחתון לא גזרו עליו אפילו במדינה. מחזירין רטייה במקדש. כהן שלצורך העבודה שלו הוא הסיר את הרטייה והבל את העבודה. מותר לו אחרי זה להחזיר את הרטייה. למה? כי זה לצורך עבודה. אבל לא במדינה. במדינה אסור להחזיר יטייה. למה גזרה שמה הוא ימרח וישווה את הגומות שמה שיש בתחבושת? וממרח זה תולדה של ממחק. אם בתחילה, אם הוא בא לשים רטייה פעם ראשונה, כאן וכאן אסור, גם במקדש אסור, כי זה לא צורך העבודה. אמר רבי יוסי ברבי, לא כל שבוט תראו במקדש. אז הרב אומר, למשל, מה שעשרנו להחזיר את הציר, את הציר העליון במקדש, למרות שאין בניין וסתירה בכלים, אבל שוות כזאת לא התירו. תני לא יקנח אדם לא יקנח אדם את ההספלנית שלא יבוא לידי מירוח והמרח בשבת חייב חטאת והתני זה בניחוטה החליקה עם ה תחבושת החליקה קצת לא לגמרי החליקה ממטן כלפי מטה מחזירה מלמעלה מחזיר אותה למעלה החליקה מלמעלה מחזירה מלמטה מגלה מקצת הספלנית מכאן הוא מקנח המכה מכאן הוא מגלה מקצת הספלנית מכאן הוא מקנח המכה מכאן אבל לא יקנח את ההספלנית בעצמה למה שלא יבוא לידי מרוח והמרח בשבת חייב חטאת תני רטיה שתפכה שהיא קצת בולטת החוצה והוא רוצה להדק אותה חזרה מחזירים אותה בשבת רבי יעקב ברחה בשם רבי יוסף בתנאי והיא שתפכה כנגד המכה אבל לא אם היא יצאה מהמכה לגמרי שתמר ואותן היא החליקה מלמטן מחזירה מלמטה החליקה מלמעלה, מחזירה מלמטה משמה שאפשר להחזיר את הרטייה. אונה הגמרא, לא. ובלבד שלא תצא רשות כל אותה המכה אלא רק חלקית. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי עס מכה שנתרפת והיא כבר יבשה נותנים עליה רטייה. כי כאן אין חשש של מרוח. גם כי המכה יבשה וגם כי אין פה א משחה שאינו אלא כמשמרה. רבי משם רבונן דתמן נותנים עלה על גבי מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה אמר רבי תנחומה חוץ מעלי גפנים שאין לרפואה אמר אבו נהדה פוע הצמח הזה שנקרא פוער תסגין זה שורש שהוא טוב מאוד קדית בחמישה או שבעה או תשעה כטרין שיש שמה מספר כזה של קשרים זה רפואה ובלבד זה לא יתן מים שלא יתן מים על זה אין קוראן פסוק על גבי מכה בשם פסוק שיש בו שם אסור לקרוא אותו על גבי מכה אסור להשתמש בדברי תורה בפסוק שיש בו שם ואין דקרא על יברוך גם כן אסור יברוך זה דודאים שומרים עליהם איזה לחש וזה מועיל לרפואה בואו קרא פסוק זה על בני שהוא מתבעת להסיר ממנו את הפחדים תן עליו ספר או תפילין בשביל שישן אסור שמרה ואותניה אומרים היו שיר של פגעים בירושלים אמר רבי יהודה כאן עד שלא נפגע כדי למנוע מראש זה מותר וכאן מי שנפגע איזה שיר בגעים המזמור שלמה רבות שריי וכל המזמור ישב בסתר עליון עד כי אתה השם מחסי הלכה יב קושרים נימים במקדש הנבל הזה שיש בו נימים ופתאום נימה אחת נפסקה אפשר לקשור אותו במקדש כי הקשר הוא לא קשר של קיימה למה כיוון שהקשירה לא כזה משובחת ממה שיש בה כשירה זה מעכב קצת את הכל אז אם כן זה רק זמני אבל לא במדינה גם קשר שלא של קיימה לא הותר אלא לצורך מצווה אם בתחילה זאת אומרת לסדר את הנימה בכינור כמו שצריך אז הרב אומר יתדות יש בו למעלה ולמטה שראשי הנימין קרוחין בהם וכשהוא רוצה מגלגל היתד מלמעלה והנימן מה נערכת וכורכה ביתדת שלמטה. אז זה אסור לעשות גם במקדש. כאן וכאן אסור כי זה מתקן כלי. חותכים יבלת במקדש. יבלת יש בה שני עניינים. דבר אחד אפשר היה לחשוב שזה נקרא גוז את הצמר. אז כיוון שהוא עושה את זה ביד אין בזה איסור. איסור תורה. עוד עניין יש כאן חבלה שהוא מוציא דם. אז זה נראה או שמדובר שזה יבש או מדובר שזה לחוא לא צריך את הדם. נראה בגמרא חותכים יבלת במקדש אבל לא במדינה. אם בכלי כאן וכאן אסור כי זה לא דוכה שבת אפשר היה לעשות את זה מערב שבת קושרים נמה במקדש אבל לא במדינה. אמר רבי סי ברבי מון דלא כרב שמעון בן אזורי תני רב שמעון בן אזור ממה שבכינור שנפסקה הו כשרה היא אינה משמעת את הכל זה לא משמיע הכל כל כך משובח אז בשביל מה לעשות סתם קשר שבין כך לא יועיל אלא משל מלמעלן ועונב מלמטה זאת אומרת רב שמעון מתיר לגמרי לתקן את זה למה כי תני רב שמעון בן אליזר אומר הכהנים והלביאים והישראלים כלי שיר מעקבים את הקורבן אז אם כן זה מכשירי מצווה והוא סובר שמכשירי מצווה גם דוכים את השבת כמו רב ליעזר דמילה חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה תמן תנינן במסכת פסחים למדנו חתיכת יבלתו אין דוכין ואוכ התמר אכן שכן דוכין אז רבי סימון בשם רבי שעוה בן לוי בשם רבי פדת כאן מדובר ביבדת של הכהן ומדובר מפני קלקול פיסות אמר רבי יסא ואין שהפיסו מדובר שכבר עשו פיס והכהן הזה זכה באיזשהיא עבודה ופתאום הוא רואה שיש לו יבלת אם נפסל אותו נצטרך לעשות פייס מחדש זה תרחה מאוד גדולה לכן הקלו והתירו לו לחתוך את היבלת ביד אומר רב שמעון בן לוקיש בשם לוי סוביה הוא אומר תירוץ אחר מדובר גם פה בבהמה כאן בנפרכת שהיא כבר מאוד יבשה אין שום תקלה פה זה גם לא נראה קוצר וזה שזה גם לא חבורה. וכאן שעשרנו מדובר בשאינה נפרכת שהיא עדיין לכה. רבי שמעון בן יקין גם אמר את אותו תירוץ. כאן בלכה, כאן ביבשה. אבל בלאכה הם לא רוצה להגיד, לא רצו להגיד שיש היתר. רבי יוסי בן חנינא אמר כאן ביד, כאן בכלי. שני מקומות מדובר בייבת לח. המשנה שלנו מתירה ביד כמו שכתוב מפורש. המשנה בפסחים מדוברת מדברת בכלי. תד רבי שמעון בן יקים שלא רצה להעמיד בלאכה בכלל כבר כפורו דרבי יוסי בן חנינאה שגם בלכה אמר שיש אופן שמותר כרבי יוחנן דתני כל המקלקלים פטורים חוץ ממבעיר ועושה חבורה שניהם למרות שהם זה מלאכה של קלקול זה אסור הוא חייב למה מאיפה למדנו את זה מאביר למדנו מזה שהתורה הייתה צריכה שהתורה עסרה לשרוף את זה שחייב שריפה בשבת. סימן שמביר זה מלאכה שחייבים עליה בשבת. וגם עושה חבורה מזה שהתורה הייתה צריכה להתיר לעשות מילה בשבת. מה החידוש? הרי מקח זה מקלקל. סימן שמקלקל בחבורה חייו. בר קפורו אמר אפילו אינו צריך לדם, אינו צריך להפר גם אסור. אז לכן רב שמעון בן יעקים לא רוצה להמיד שמדובר כאן בלאכה כי בלאכה יוצא דם אמר רבי יוחנן לא הוא אומר והוא שצריך שיהיה צריך לדם או להפר אה אז לכן לפי רבי יוחנן אפשר לתרץ כאן ביד כאן בכלי שאם הוא שובר יבלת לחה ביד והוא לא צריך לדם אז באמת פעם קדוש יהיה מותר רבח רב חניה בשם רבי יוחנן הוא גם מתרץ כאן וכאן בלאכה ענן קיימין והוא שיהיה צריך לדם המשנה משנה שלנו עוסקת שהוא לא צריך לדם, לכן זה מותר. המשנה בפסחים עוסקת שהוא צריך לדם, לכן אסור. עד כאן דף סטס.
לצפיה בתכנים נוספים: