הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סח

[מוזיקה] הירובין דף ס"ח אנחנו מתחילים במשנה בעמוד הקודם בהלכה טא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שמה הוא יגרור את זה אליו לרשות היחיד וגם הפוך ברשות הרבים יפטר ברשות היחיד אלא אם כן זה מתייחס למקרה הראשון שכשהוא עומד ברשות היחיד ורוצה לפעול ברשות הרבים אלא אם כן הוא עשו לו מחיצה והמקום שם ברשות הרבים גבוהה עשה 10 טפחים ואז הוא עומד ברשות היחיד והוא גם פותח ברשות היחיד דברי רב מאיר זאת אומרת רב מאיר הוא זה שחושש שכשאדם עומד ברשות אחת לא יפעל ברשות השנייה חכמים למעלה במשנה ראינו שחולקים ולא חששים אמרו לו מעשה בשוק של פתמין שהיה בירושלים שהיו נועלים ומנחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח למרות שה חלון של גבי הפתח הוא רשות היחיד גמור והוא לכאורה עומד ברשות את הרבים. אז כיוון שהמנעול הוא מקום פטור ובמקום פטור והוא כשהוא מוריד מהמוציא מהמנול ומחזיר לחלון שעל גבי הפתח הוא מעביר ממקום פטור לרשות היחיד ולא חוששים שהוא ימשוך את זה אליו לאיפה שהוא עומד לרשות הרבים. רבי יוסא אומר שוק של צמרין היה לא של פתמית. רב אחה רב חיננה בשם כהנה אין הלכה כרבי יהודה אז אם גורסים כרבי יהודה אז אומר קורבן העדה זאת אומרת כחכמים שחולקים על רב מאיר אבל פני משה גורס אין הלכה כרבי מאיר אלא כחכמים רב אבא בר פפי בי למה עבד רבי מאיר את הכותל בגמום או בנקוב כוונת השאלה היא כזאת שיטת רבי מאיר הזכרנו אותה למעלה בדף סו עיקר הדין שלו נאמר במזוזה והגמרא אמרה את זה גם כן להלכות שבת שאם למשל יש מזכלה שהיא רחבה ארבעה תפחים יש לה אורך ארבעה תפחים אבל זה לא ארבע על ארבע והיא צמודה לכותל והכותל הוא עבוה אז אומרים כאילו הכותל חקוק והוא הוא משלים מארבעה על ארבעה ואם זה בגובה י אז זה נחשב רישוס היוחית שמה מתי רבי מאיר אומר את זה דווקא בגמום זאת אומרת למשל כשהמזכלה הזאתי כבר ארוכה ארבע רק היא לא ארבע על ארבע אומר רב מאיר תראה כאילו עומק הכותל גמום וחקוק אבל אם המזכלה אם יש לך איזה זיז שהוא לא ארבע בכלל על זה לא אומרים עליו שואים אותו כאילו יש פה ארבע על ארבע או שת תגיד שדברי רב גם בנקוב איפה הנפקמינה במנעול מנעול זה חור קטן זה לא אף פעם לא רחב ארבעה טפחים אם תגיד שרבי מאיר דיבר גם בנקוב זאת אומרת שחור המנול שהוא נכנס אל עובי הכותל רואים כאילו הכל גמום שם ויש שם ארבעה על ארבע ואם זה יהיה גבוה 10ה טפחים זה רשו היוחיד יהיה פחות זה יחשב כקרמליס אבל אם רב מאר דיבר רק בגמום אז בנקב של מנול הוא יוד יודע שלא אומרים כאילו יש כאן ארבעה אם תאמר בגמום אז שהמנול נמצא אפילו למעלה מעשרה יהיה מותר כי כיוון שאין לו רוחב ד' לא אומרים שם כאילו נקוב כאילו רחב ד אבל אם תמ שגם בנקוב רב מאר דיבר אפילו למטה מעשרה יהיה אסור כיוון שהחור של המנול יחשב כקרמלית ואסור להוציא מכרמלית לרשוסו רבים כך שאל רבאבר פפי אז עכשיו אנחנו מביאים ברייתה שממנה נראה מפורש מה רב מאר סובר פתח גינות שיש להם בית שער אם הבית שער הוא מבפנים פותח ונועל מבפנים הגמרא כמובן תשאל למה צריך בית שער מבפנים הרי מבפנים זה רשות היחיד מבחוץ כיוון שיש בית שער פותח ונועה מבחוץ כיוון שהבית שער הוא מקום סגור שוסיוחי מכאן ומכאן פותח ונועל מכאן הוא מכאן איפה שהוא ירצה לא מכאן ולא מכאן אז מה הוא יעשה? הרי זה נוטל את המפתח הוא פותח ונועל ומחזירו במקומו. זאת אומרת הוא צריך להביא את המפתח בערב שבת להניח אותו במנעול. הוא פותח ונוהל והוא מחזיר אותו למקום. זאת אומרת הוא מניח אותו שמה אבל הוא לא יכול להכניח את זה באסקופה. שהסקופה היא קרמנית. למה לא? כי המנאול הוא רשות היחיד. למה מנעול לו רשות היחיד? כי רבי מאיר סובר שרואים כאילו חקוק שמה ארבעה על ארבעה. במ דברים אמורים בזמן שהמנו למעלה מעשרה תפחים ואז נהיה רשות היחיד. אבל אם היה המנוע למעלה למטה מעשרה טפחים אז גם אם תגיד שרואים שמה כאילו זה ארבעה על ארבעה זה בסך הכל כרמלית ואז הוא מושך משם אל האסקופה. מכרמלית לכרמלית אין בעיה אז הרי זה נוטל את המפתח מתוך האסקופה הוא פותחה למניחו במקומות דברי רבי מאיר עד כאן שיטת רב מאיר אז לכאורה מפורש ראינו שרב מאיר אומר שומרים ארבעה על ארבעה גם בנקב גם במנול חכמים אומרים הם בכלל לא סוברים שרואים את המקום כאילו ארבע על ארבע אז לכן אף על פי שהמנו למעלה מעשרה טפחים מביא את המפתח מערב שבת ונותן באסקופה ונותנו בחור למעלה מן המשקוף. אם היה חור של ארבעה תפחים אז זה כבר אסור. למה? שאין משתמשים מרשות לרשות דרך רשות. אסור להעביר. אם החור הוא של ארבעה תפחים אז הוא רשות היחיד אסור לו להעביר מלמטה. אף על פי שהוא מעביר את זה דרך מקום פטור. כיוון שזה היה בהתחלה באסקופה שהיא קרמלית, למרות שזה עבר למנול שהוא מקום פטור, אסור להעביר את זה לרשות היחידים. כי אין משתמשים מרשות לרשות דרך רשות של מקום פטור. טוב, עד כאן הברייתא לענייננו. אדם האמרה מפורש שרבי מאיר דיבר בנקוב. אדם אמרה בנקוב עבד לה רבי מאיר. טוב עכשיו לעצם הדין שלמדנו בברייטה ניכה מבחוץ צריך בית שער אבל מבפנים צריך בית שער זה בין כך בפנים רשות היחיד אונה הגמרא לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אז הגמרא מתכוונת להגיד שמדובר בחצר שלא עשו בעירוב חצרות אז אם זה לא בית שער שזה חדר סגור אז החצר נחשבת רשות לכל בני החצר אז אי אפשר לטלטל שם אז הרב שואל נו אז מה אבל סוף כסוף בתוך הבית שער הוא גם שייך לכולם נשאר בשאלה. הלכה י אומרת המשנה נגר שיש בראשו קלוסטרה. הנגר זה יתד כזה שתוכבים אותו כדי לנול את הדלת. הנגר מצד עצמו הוא נקרא מוקצה מחמת גופו. הוא לא עשוי לדלת הוא עשוי לשכל מיני שימושים. זה דבר שלא משתמשים בו בשבת. הוא מוקצה מחמת גופו. אבל יש לו בראש קלוסטרה. זה כזה ראש עגול כזה שזה ראוי לחטוש בו ולשחוק בו פלפלים. הקלוסטרה מצד עצמה היא נחשבת מוקצה כי זה כלי שמלאכתו לאיסור. עכשיו כלי שמלאכתו לאיסור הוא יותר קל מאשר מוקצה מחמת גופו. כי כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל אותו לצורך גופו או לצורך מקומו. זאת אומרת לצורך סגירת הדלת השאלה שלנו מה יותר חשוב הנגר או הקלוסטרה רבי אלעזר עוסר כי הוא סובר שהנגר עיקרי ורבי יוס מתיר כי הוא סובר שהקלוסטר הערי עיקרי לכן מותר לטלטל אותו לצורך הדלת לצורך גופו לצורך מקומו רב לוזו מעשה של בית הכנסת בטיווריה שהיו נוהגים בו היתר בנגר הזה שיש בראשו קלוסטרה עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להם. רבי יוסא אומר איסור היו נוהגים בו. בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להם. טוב. נגר הנגר. נגר הנגר הכוונה שהוא כבר קשור בדלת. זה לא סתם נגר. אבל מכיוון שהוא לא תלוי באוויר, לא כל כך ניכר שהוא שייך לדלת. אז מדרבנן גזרו עליו. אבל במקדש נוהעלים בו במקדש, אבל לא במדינה. ונגר שלא קשור בכלל גם במקדש אסור. אז תשאל מה ההבדל? הרי אין שבוס במקדש. כל האיסור של מוקצה זה שבות. לא כל שבוות התירו במקדש. טוב. והמונך, זאת אומרת שהוא בכלל לא קשור. כאן וכאן אסור. גם במקדש אסור. רבי יהודה אומר לא המונח במקדש כבר מותר. והנגר הוא במקדש מותר. הוא הנגר לא רק במקדש מותר, אלא אפילו במדינה הוא כבר מותר. לא צריך שהוא יהיה תלוי. אומר רב יוסי ברבין, כדברי מי שמתיר עושה הנגר תפלוסטרה. אז זה נהיה כלי שמלאכתו לאיסור הוא יותר קל. כדברי העוסר עושה הקלוסטר התפל לנגר. זה מוקצה מחמת גופו. איזה הוא נגר? שדיברנו עליו שיש פה את המחלוקת במשנה אמר רבי יוחנן קשור אף על פי שאינו תלוי אמר רבי יוחנן משכני חילפי חילפי זה אילפה והראני של בית רבי קשור אף על פי שאני לא תלוי הוא ראה לי שהנגר של בית רבי הם היו מכילים להשתמש בו למרות שהוא לא תלוי זאת אומרת כמו שיטת התנה רבי יהודה במשנה אומר רבי יוחנן שאתה מסתכל על המשנה שלנו משמע שרבי יהודה המקל ואומר אומר לא צריך שהוא יהיה תלוי הוא שיטת יחיד ושיטת המחמירים היא מופיעה במשנה כסתם ואילו במשנה במסכת שבת שמה מדברים על פקק החלון אז רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקים בו ואם לא אין פוקקים בו שיטת המחמיר שיטת היא רבי אליעזר הוא מופיע כדעת יחיד לעומת זה חכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו זאת אומרת ששיטת הכולה מופיעה כדעת רבים אז אתה דחידו דוכה כסתמדתמן כמו רבנן של שם ודיחידו דתמן שזה רבי אליעזר כיסתם דהוכן אז מה זה יוצר לנו שאנחנו לא יודעים כמו מה לפסוק אז רבי יוסא בא יקום מרבי ירמיה איך העבדין עובדה מה לפסוק אמר לי מן ד אמר רבי יוחנן על משחני חילפי חילפי זה איפה והראני של בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי אז המרה שאנחנו פוסקים לכולה כרבי יהודה אבדין שמספיק לנו עד שיהיה קשור בדלת ולא צריך שיהיה גם תלוי רבי ינחמיד דרבמי אמר עד שיהיה קשור בדלת במה בדבר שיכול להעמידו בחוט חזק שלא יקרה לעומת זה נגר הדה את הנגר הזה רבי אלעזר כתר בגמי שזה לא כזה חוט חזק זה יכול להיקרה נשמט מהחוט שלו אסור להשתמש בו נקמז אז הרב אומר נקמז הוא לא נשמת ממש אלא נתקמת הגמי רבי יעקב ברח בשם רבנן הם אומרים מדדו בראשי אצבעותיו ולא בטלטול גמור. רבי באבר קהנה הרבחי ברשי בשם רב הלכה כרבי יוסי. איזה רבי יוסי? אז אומר הרב כאן זה רבי יוסי שמדבר על הידית של כיסוי הכלים שרבי יוסי סובר שכיסוי הכלים בין כך ובין כך בין אם יש להם ידית בין אם אין להם ידית הם ניטלין בשבת. עד כאן דף סח. เ
לצפיה בתכנים נוספים: