הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סז

[מוזיקה] הירובין דף סז אנחנו מתחילים בהלכה ז בעמוד הקודם אומרת המשנה בוא ברשות הרבים חולייתו גבוה עשרה טפחים אם יש חלון צמוד לו חלון שעל גביו שבתוך החלון זה כמובן הרשות היחיד ממלאים ממנו בשבת כי בעצם הם ממלים מהבור שתוכו הרשות היחיד כי הוא מוקף מחיצה שרה אל החלון שלהם שהוא רשות היחיד וגם הם לא מעבירים את זה דרך רשות הרבים כי זה עובה מעל 10ה טפחים זה מקום פטור השפות ברשות הרבים שהערמה של ההשפה גבוה עשרה תפחים אז זה גם רשות היחיד חלון שעל גבה שופכים לתוכה מים בשבת שואלת הגמרא למה אתה צריך להגיע לחוליה אין את רואה עמוק כגבוה הרי עומק הבור למה לא מספיק לך עם עומק הבור 10ה תפחים שזה יחשב כמחיצה אונה הגמרא בעיקרון אתה צודק אבל פה מדובר שאין בפיו רוחב ארבע אז לכן זה לא רשות היחיד למרות ששמה מחיצה 10ה טפחים אבל כשעשית חוליה אתה מודד על גבי החוליה אז שמה יש רוחב ארבעה עד כדון כשהבור הזה היה סמוך, צמוד לקיר, זה ממש מרשות היחיד לרשות היחיד היה מופלג אם הוא היה רחוק ארבעה תפחים, זאת אומרת שבין הבור לחלון יש רשות הרבים. מה יהיה הדין? רב ושמואל חד אמר נותן נסר. צריך לתת נסר רחב ארבעה טפחים ורק אז יהיה מותר לקחת מהבור אל החלון. ואחד אמרנו עץ קנה שבעיקרון אפשר היה לעשות בלי כלום. למה? מכיוון שכשהוא מעלה את הדלי מעל הבור והוא בא להעביר לחלון, הוא מעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור. אבל בכל אופן אנחנו אומרים לו תיתן איזה קנה אחד להקירא. למה? שלא יבואו למלות במקרה של פחות מיות. אבל המנדמר הראשון אומר צריך לתת נסר שהוא רחב ארבע. שעל גבי הנסר זה יחשב כרשות היחיד. אז הוא בכלל לא מעביר מעל רשות הרבים מי המחולקים כאן זה רב ושמואל ולא ידען אנחנו לא יודעים מן אמר דה ומן אמר דאז איך נברר את זה מלמד אתני שמואל שכשאדם מעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למעלה מהשרה שמואל אומר שבוותו יש לזה איסור דרבנן אה רואים ששמואל הוא המחמיר אז דן אמר שכאן צריך לתת נסר כדי שזה יחשב מעליו רשות היחיד אבל רב שמקל הסתפק פה בקנה היו שניים שני חלונות שרוצים לשאוב מן הבור טרן המורים אחד אמר השרה הם צריכים לעשות בתוך הבור מחיצה של עשרה טפחים שזה יוברר שהחצי הזה של הבור משתייך לחלון הזה והחצי השני לחלון השני וחורן אמר שמספיק לנו היקר של קורה של ארבעה טפחים מה תיבן דאמר עשרה למן דאמר ארבעה איך אתה מקל לא נמצאו שתי רשויות של החלונות, שתי רשויות היחיד משתמשות ברשות אחת של הבור. אמר לה נכון, אבל כיוון שיש פה רשות הרבים מבדילה ביניהם אז כבר אי אפשר לייחס את הבור לכל אחד מהם. הרשות הרבים מבטלת את האיחוס הזה, את הקשר שלהם לבור. ולכן שניהם אנחנו נספק בהיקר של ארבעה טפחים. הלכה ח אומרת המשנה אילן שהוא מישב על הארץ זה אילן כזה שיש לו ענפים גדולים עד כדי ש נהיה צורה של חדר מתחת לענפי האילן יש שמה חלל סגור אם הענפים ממש יורדים עד לרצפה אם אין נופו גבוה מן הארץ שלושה טפחים זה לבוד תלטלים תחתיו הגמרא תרחיב בזה שורשיו גבוהים מן הארץ שלושה תפחים לא יושב עליהם כי חכמים גזרו לא להשתמש באילן בשבת. פחות משלושה מותר כי זה לא כאילן, זה חלק מהקרקע אבל כשזה כבר גבוה שלושה טפחים זה אילן. הדלת שבמוקצה. מוקצא זה חלק אחורי מאחורי הבית שלא כל כך משתמשים שם ולכן לא מקפידים להציב שמה דלת תקנית, אלא סתם דלת שעומדת היא לא מחוברת בקיר. אז ממילא יש בעיה לפרק ולהחזיר את זה בשבת זה נראה כמו בונה והחידקין שבפרצה יש שמה איזה פרצה שהוא שם הערים שמה ערמה של קוצים או מחצלת אין נוהעלים בהם למה כי זה נראה כמו בונה אלא אם כן היו גבוהים מן הארץ הם היו תלויים שם וגבוהים מן הארץ אז הם נראים חלק מהמבנה אז זה לא נראה בונן אומרת הגמרא, מה שאמרנו שמתחת לאילן אפשר לטלטל תחתיו ובלבד שלא יהיו בו יותר מבית שעתיים. כי כיוון שזה מחיצות שנעשו לבד, זה לא מקום שהוא קף לדירה, זה מוגבל עד בית סעתיים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה שהוא בעצמו עשה. לכן זה מוגבל לבית סעתיים. אבל אם הוא בעצמו יצר שמה את המחיצות של גובה 10 תפחים זאת אומרת והוא כיוון את זה לדירה למשל הוא תיקן את ענפי העילן קלה ביניהם לייצר מזה מחיצה זה הוא כף לדירה אפילו יותר מבית סעתן ועוד תנאי ולא יהיו פרצות יותר מ-10 שאז הם נחשבים כפתח ועוד דבר ולא יהיה עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ כי אם זה פרוץ כנגד פרוץ זה נקרא מקום מפולש רבחה בשם רב אסור אסור לדוש שורשי זמורה בשבת. זאת אומרת, כמו שאסור להשתמש באילן, שם היתלוש, אותו דבר, אסור לדרוך ולהלך על שורשי זמורה, שם היתלוש. היא שורשי אילן, היא שורשי כרוב. אומר הרב ששורשי כרוב הם קשים כמו עץ, אבל לא דומה לשורשי ירק שמותר להשתמש בהם מפני שהם רכים והם לא עשויים להתעלש. בגבוהים שלושה, אבל אין גבוהים שלושה. אפשר להשתמש בשורשי האילן למה כארץ מה שאמרנו לגבי הדלת שבמוקציה והחדקין שבפרצה והמחצלת שאסור לנעול בהם בשבת אומרת הגמרא מתניתא בשאין להם צירים אבל אם יש להם צירים זאת אומרת שמחוברים בציר לקיר הדיטתני דלת גוררת מחצלת גוררת קנקילון גורר קנקילון זה איזה חלק מהכלים של המחרשה שלפעמים שמים אותו על הפתח למרות שהוא נגרר פותח ונהל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב למה כי פה מדובר שיש ציר מחצלת הקשורה הוא תלויה בשבת פותח ונועה בשבת ואין צריך לומר ביום טוב עד כאן דף סז ไป
לצפיה בתכנים נוספים: