הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סג

[מוזיקה] הירובין דף סג הלכה ה אומרת המשנה בונה עלייה על גבי שני בתים זאת אומרת שיש שם גג מעל רשות הרבים וכן גשרים המפולשים מטלטלים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה בגלל שרבי יהודה סובר שאומרים פי תקרא יורד וסותם והגמרא תסתפק האם כל דברי רבי האלו זה גם בגלל שיש פה שתי מחיצות וזה עיקר הטעם חכמים מוסרים כי לא אומרים פי תקרא יורד וסותם באופן כזה ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבואי המפולש בפשטות מכיוון שיש שם שתי מחיצות וזה כבר נחשב רשות היחיד דאורייתא לכן מערבין שם וממילא אם נשים קורה מכאן וקורה מכאן נגיד בזה פי תקרא יורד וסותם וחכמים מוסרים אומר אומרת הגמרא רב ההונה אמר אין רשות הרבים מקורה זאת אומרת מדאורייתא מקום שהוא מקורה הוא לא נחשב רשות הרבים אמר רבי שמעון בר קרסנא ולא מן המדבר למדת ובמדבר מקורה היה ודאי שלא לכאורה מתניתאה לא אמרה כן אלא מה כתוב במשנה וכן גשרים המפולשים מטלטנים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה והחכמים מוסרים אם חכמים מוסרים כנראה שהם סוברים שזה כן רשות הרבים דאורייתא אונה הגמרא לא אמר אלא וחכמים אוסרים אבל חייב חטאת אין כאן לא כתוב שהוא הם מחייבים חטאת זאת אומרת שמדאורייתא זה לא רשותו רבי מהו שיהיה צריך מחיצה האם דעתו שרבי יהודה זה בגלל שיש פי תקרא יורד וסותם או בגלל שיש פה שתי מחיצות ושתי המחיצות הם רשות היחיד דאורייתא רובה אמר או גורסים רבי בא אמר צריך מחיצה רבי יוס אמר אין צריך מחיצה אמרו חברה יקום מרבי יוסי יהות אמר רבי בא שכן צריך מחיצה דתנינן אמר רבי יהודה למד בגמרא למעלה במשנה למעלה לא תה מחיצה גבוהה המחיצה הזאת שמהלכת מעל הבור מכותל שביניהם שהכותל שבין שתי החצרות הוא מספיק אז אתה רואה שהוא אומר שם שהמחיצה עיקר צריך את המחיצה ועצם זה שיש קורה מעל הבור זה לבד לא מספיק לומר פי תקרא יורד וסותן אמר לן תמן הכוונה אצלנו בסוגיה שיש שם תקרה אין צריך מחיצה ברמה חיינו לגבי האמת המים שם שאין שם תקרה למה אין שם תקרה או כמדובר שאין בכלל קורה או ש הקורה לא רחבה ארבע שם צריך מחיצה הקטע הבא הוא משתרבב מלמעלה בדף יז לכן הגמרא פותחת בד ד אמר אמר רב יהודה עד דעת אמר שלפי לפי רבי יהודה הגישרים המפולשים מטלטלים תחתיהם דווקא הם הם מפולשים לבקעה אבל אם היו מפולשים לרשות הרבים כיוון שהרבים בוקעים שם אסור והם מבטלים את השם של פי תקרא יורד וסותם מוסיפה הגמרא ושאין שם מחיצה אבל יש שם מחיצה זאת אומרת אם יש שם שתי מחיצות גמורות אף על פי שזה יהיה מפולש לשוות הרבים מותר כי מועיל פי תקרא אפילו אם זה מפולש לרשות הרבים אם יש שתי מחיצות שהם רשות היחיד דאורייתא הדרן הלך פרק כל גגות העיר בסיעתא דשמיא פרק עשירי המוצא תפילין אדם מוצא תפילין בשבת בשדה מכניסן זוג זוג היינו הכוונה אחד ביד אחד בראש רבן גמליאל אומר שניים שניים זאת אומרת בגלל שאנחנו רוצים לשמור על כבוד התפילין שלו יבואו לידי ביזיון התירו לו להביא את זה באופן פן הזה במים אמורים בישנות היינו שהקשר שלהם הוא קשר ישן אז חזקה שהם תפילין גמורות אבל בחדשות אולי זה בכלל לא תפילין אולי זה קמיה בעלמה ולכן הוא פטור יכול להשאיר אותם בשדה מצאן צבטים או קריחות חבילות של הרבה תפילין ביחד שגם אם הוא ילבש אותם אחד אחד או שניים שניים הוא לא יספיק להכניס אותם עד שחשכה אז ממילא הוא ממתין כאן מכשיך עליהן ואחרי יוצאת השבת מביאן או בסכנה כשהוא מפחד לעמוד כאן ולהמתין מכסן והולך לו אומרת הגמרא מוצא תפילין המוצא תפילין מכניסם זוג זוג דרך מלבוש אחת בראשו ואחת בזרו רבן גמליאל אומר שניים שניים בראש ושניים בזרוע רבבו רב לוזו הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה ימים אנחנו דורשים ימים ולא לילות ימימה אנחנו דורשים פרט לשבתות וימים טובים ככה דרש רבו שמרה ואור רבבו יתי ומתנה ברמש הוא היה יושב ולומד בערב ותפילין עליו תפילין עלוי תירוץ ראשון עונה הגמרא מצדדים היו כמין פיקדון היו בידו הם לא היו מונחים במקום אלא הם היו בצד רק פשוט מונח על הראש איתב מאימר לא אמר אלא הנותן לכתחילה בלילה אבל אם היו עליו מביום מותר והידמי אמר מצוותן עד שתכלה רגל מן השוק לא ממש עד השקיעה אלא עד חצי שעה אחרי השקיעה שתכלה רגל מן השוק אז הרב אומר שלפי שתי התירוצים האחרונים זה לא איסור דאורייתא אלא זה הדרשה הייתה רק הסמכתאלמה ולכן הם נחלקו מה האיסור דרבנן האם האיסור דרבנן הוא להניח תפילין אבל אם זה מונח עוד מהיום אין איסוג וגם האם האיסור הוא עד השקיעה או עד שתכלה רגל מן השוק שאז יותר שייך הגזירה כי למה גזרו לא להניח תפילין בלילה אלא שמע יבוא בהם לידי הפכה אז זה שייך רק בשעת השינה את דבין לשמעינמנהדה שאדם לא מניח תפילין בשבתות וימים טובים והיה לך לאות מי שצריכים אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות אז אנחנו שואלים ולא כבר טיב מימין ימימה כבר דרשנו ימימה למהות השבתות וימים טובים אונה הגמרא לית לך אל הקידה אמר רבי יוחנן כל מילה דלא מכברה כל דבר שהוא לא דאורייתא אלא הוא רק דרבנן מסמחינמטרין סגין אנחנו מוצאים לזה סמך מכל מכמה מקומות לא רק ממקום אחד נשים מנין שהם טורים בתפילין כתוב ולמלתם אתם את בניכם אנחנו דורשים ביניכם ולא בנותיכם בנות פטורות מלימוד תורה ויש הקש וממילא אנחנו אומרים החייב בתורה חייב בתפילין נפשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין ה טיון הרי מחד בת שאול הייתה לובשת תפילין אשת יונה הייתה עולה לרגל ולא מכו בידה חכמים אומרת הגמרא רבי חזקיה בשם רבו אשתו של יונה הושבה אמרו לה לחזור בחזרה מכל בת שאול מכו בחמים זאת אומרת יש כאן מחלוקת האם כשהם פטורות מותר להם לעשות את זה או שאסור להם לעשות את המצוות האלה עד כאן דף סג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: