הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נ

עירובים דף נ הלכה ב אומרת המשנה כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה כיוון שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה מערבין שניים ואין מערבין אחד הכותל הזה חוצץ ביניהם והם לא יכולים לעשות תירוב אחד הגמרא תבאר שלו דווקא אם הוא רחב ארבעה עצם זה שהוא גבוה שרה הוא כבר חולק את החצרות לשניים עכשיו היו בראשו פירות לראות בראש בראש הכותל הזה אלו עולין מכאן ואוכלין ואילו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למתן כיוון שראש הכותל הוא רחב ארבעה ובגלל זה דיברנו הרי שכתבנו שהוא רחב ארבעה אז הוא רשות בפני עצמו אז אם כן אלו יכולים לעלות ולאכול ואלו יכולים לעלות ולאכול אבל אסור להם להוריד למטה למה אסור להם להוריד למטה אם נגיד שהמשנה כרבי מאיר שהוא סובר שאסור לטלטל מגג לחצר זה מובן אסור לטל מגג לחצר ואם המשנה כרב שמעון שגגות וחצרות זה חד מותר לטל ביניהם אז נגיד שהכוונה בלבד שלא הורידו למטן ויכניסו לבית נפרץ הכותל בין שתי החצרות עד 10 אמות זה עדיין נחשב שיש כאן פתח ואם הם רוצים מערבים שניים ואם רצו מערבים אחד מפני שהוא כפתח אפשר להתייחס לזה כסגור ואפשר להתייחס לזה כחצר אחת יותר מכאן, אם זה נפרץ יוצר מ-10 רמות, מערבוין אחד ואין מרבין שניים, זה כבר נחשב שאין מחיצה ביניהם, זה כבר לא נחשב פתח. כותל שבין שתי חצרות. ולמה לי רחב ארבע אפילו אינו רחב ארבע. הגובה של 10 תפרים חוצץ. אונה הגמרא נכון בגין מתניתא הדה דבטרה. בגלל שאנחנו רוצים לכתוב את ההמשך שאלו עולין מכאן ואוכלן ואלו עולים מכאן. זה דווקא אם הוא רחב ארבע אבל אם לא רחב ארבע מה הדין לא היה רחב ארבע רבי בא בשם רב הוא אומר אסור לכאן ולכאן זאת אומרת כיוון שזה לא רחב ארבעה אז זה בעצם תפל לשני המקומות אז מלא לחומרי אסור להזיז שום דבר בראש הכותל כי כל פעם שאתה מזיז שם זה נחשב שאתה מביא מזיז מהרשות הזאת לרשות הזאת רבי זהירה בשם רב אומר הפוך זה בטל שני הרשויות לכולם מותר לכאן ולכאן שואלת הגמרא מחלפש שיטתי לרבי בא תמ רבי בא רבי יהודה בשם שמואל זרקה האם הוא זרק משהו מרשות הרבים לכיוון רשות היחיד ונחל ראשי מחיצות זה לא נכנס לתוך חלל רשות היחיד אלא על ראש המחיצה חייב מה שמע דווקא בגלל שהוא זרק מרשות הרבים אבל אם הוא היה זרק מרשות היחיד על גבי הכותל הוא לא היה חייב כי לא אומרים שהכותל בטל אל רשות הרבים שחוצה לו, רק אל רשות היחיד ופה וכה הוא אמר ופה פתאום הוא אומר שהכותל בטל לכאן הוא לכאן אומרת הגמרא חילוקסדי תמן שהנידון הוא בין רשות הרבים לרשות היחיד אז אני אומר את רואה אותה את כל רשות היחיד הרי עולה עד לרקי אז אתה רואה אותה כאילו מלאה עפר וצרורות אז כשהוא זורק על הכותל שצמוד רשות היחיד שקות אתה לא רחב ארבע כיוון שהוא צמוד לרשות יחיד והוא כאילו מלא עפר וצרורות אז הוא כאילו מניח ברשות היחיד אבל הוכו שאתה דן בין שתי חצרות זה לא נושא שרשות היחיד או לא מה לכו לא שיך להגיד כאילו מלא אפר תדע לך בוא נוכיח את הרעיון הזה של גבי רשותיוחד אומרים כאילו מלא עפר אבל לא סתם דאמר הבחב חיננה בשם רבי יוחנן ולא רק רבי יוחנן סובר את זה אומר קורבן עד גם רב ושמואל סוברים את זיזין וקטלים שהם גבוהים עשרה ואינן רכבים ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן אפשר להעביר מהם לרשות היוכית וגם מהם לרשות תורה הם נחשבים מקום פטור אבל הוא בלבד שלא יחליב כי זה נראה כאילו שהוא מערים להעביר משוס היוכי לרשוסו רבים אז רבי יוחנן בא עם אך לפשיטתי לרבי תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל זרקה ונחל ראשי מחיצות חיה והוכה פתאום שמואל שמואל בעצם מה אמר לנו כאן? הוא אמר אכן שמותר לכאן ולכאן. מה תיישב? אז ברור הך מה הדעת אמרת את רואה אותה כאילו מלאה עפר וצרורות אז כשאתה דן על רשוסורבים ירד רשוס היוחיד אתה אומר הרשוס היוחיד מלא צרורות וכשזה נח על הכותל של רשות היוכיד אז זה כאילו נח ברשות היוכי אבל מה שאין כן כשהוא בא להזיז מהזיזים לכאן ולכאן זה לא רלוונטי אז אם כן הפך כן זאת אומרת שמענו מחיצות ברשות היחיד להגיד כאילו זה מלא עפר שמענו מחיצות ברשות הרבים זה לא שמענו רבי בא רבי ולה בשם שמואל כותל שהקיפו סולמות מכאן ומכאן הצמידו לו סולם מהחצר הזאת וסולם מהחצר הזאת מערבין שניים ואין מערבין אחד זה לא מחבר את זה להיות כפתח אמר רבי יוסי ברביון מכיוון שלא כיונו לא נעשו כפתחים אבל אם הסולמות היו מכוונים שהסולם שבחצר הזאת מכוון כנגד הסולם שבחצר זה כן יחשב כפתח וכן יכלו לערב אחד תני כל כובשי כבשים שהיו שם בבית המקדש כל הכבשים היה שמה שני כבשים קטנים אז הם היו בנויים ככה שהוא עולה עמה וכונס שלוש זה על יהיה חדה חוץ מכיבושו של מזבח הכבש הראשי שהוא מתלקט עמה מתוך שלוש ומחצה ועצ אצבע ושליש אצבע. למה? איך החשבון שהמזבח 10 אמות? הכוונה כולל הקרנות אבל הכבש לא היה עולה לגובה 10 אמות. הוא היה עולה עד לגובה תשע עמות. וכיבושו הכבש היה האורך שלו 32. אז אם תיקח גובה של תשע עמות, תכפיל כל עמה ב3 וחצי. 9 * 3וח קיבלת 31. חי. מה נשאר לך? חצי אמה. חצי אמה זה שלושה טפחים. כל טפח זה ארבע אצבעות. אז חצי אמה זה 12 אצבעות. חלק את זה לתשע. יש לך לכל אמה עוד אצבע. כמה נשאר? שלוש אצבעות. תחלק את זה עוד פעם לתשע. יש לך שליש אצבע. זה מה שאמרנו כאן שהוא עולה עמה במשך של 3לוש וחצי עמות ועוד אצבע ועוד שליש אצבע. אומרת עכשיו הגמרא עשה מסתבה. מסתבה זה מדף כמו המילה הצטבה על פני כל הכותל ויש באורך ארבעה טפחים. זה לא יחשב כפתח. זה לא ממעט את הכותל. מערבין שניים ואין מערבין אחד. אבל אם הוא עשה מסתבה ארבע עמות זה כבר מאוד חשוב. מערבין אחד ואין מרבין שניים הפוך. זה עושה כאילו אין כאן כותל ביניהם. עכשיו אנחנו חוזרים למשנה. מה שאמרנו במשנה שאם זה נפרץ עד 10 אמות זה עדיין פתח. יותר מזה זה כבר לא פתח. אומרת זה הגמרא דה דעת מר בחצר גדולה אבל בקטנה ברובה. אם רוב הקיר נפרץ גם למרות שזה פחות מסמות כבר אין כאן פתח איזו היא גדולה ואיזו היא קטנה כל שהוא בא יותר מ-10 זאת אומרת שהיא רחבה 20 אמה אז הדין שלה שב-10 עמות זה כבר זה עדיין פתח יותר מזה זה כבר לא פתח אבל אם היא פחות מ-10 אם רוב ה הקיר שלה הוא פחות מ-10 אז הולכים לפי רוב הקיר ברובה או דבר הדהדתמר באמצע אבל מן מן הצד גם אם זה יהיה פחות מ-10 עמות זה נקרא פרצה לא בד כי לא עושים פתח בצד מה ההגדרה ואי דינו צד ואי דינו אמצע נאמר נגיד ככה אם יש שם עומד ארבע מעבר לפרצה היינו אמצע אבל אם לאו זה נקרא היינו צד וזה לא יכול לחשב כפתח עד כאן דף ‏No.
לצפיה בתכנים נוספים: