הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נט

רובין דף נט הלכה ט חצר שהיא פחוטה מארבע אמות אין שופכים לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו להכה מחזקת סיעתיים מן הנקב ולמטה כוונה היא שחכמים שירו שבדרך כלל אדם משתמש בשבת בכמות של סיעתי מים וממילא אם אין בחצר ארבע עמות, ארבע עמות זה שטח שבדרך כלל השיעתיים יכולים להספק בקרקע אבל חצר שהיא פחוטה מארבע אמות שמסתבר שהמים ישפחו לרשו רבים אין שופכין לתוך המים בשבת לא בגלל שיש כאן איסור דאורייתא אלא כדי שהוא לא יבוא מחר להתבלבל ולחשוב שאפשר לשפוך מיחצר לרשות הרבים אלא אם כן כן, עשו לה עוקה כמו גומה כזאת שהיא מחזקת צעתיים מן עלמקב ולמטה. בין אם העוקה מבפנים, בין אם העוקה תהיה מבחוץ, אלא שאם העוקה מבחוץ צריך לקמור, צריך שיהיה לה תקרה, שיהיה לה כיסוי. למה? כדי שהוא לא יראה כשופך לרשות הרבים. ועוד סיבה מביא הרב שלא יהיה תקלה ברשות הרבים, אבל הוא מבפנים אינו צריך לקמור. רבי אליעזר בן יעקב אומר ביו שהוא קמור ארבע עמות ברשות הרבים שופכים לתוכו מים בשבת מכיוון שזה מכוסה זה פחות נראה שהוא שופך לרשות הרבים וחכמים אומרים אפילו גג או חצר 100 אמה שבתוך החצר זה יכול להיספג לא ישפוך על פי הבי כי זה שוב פעם זה נראה כאילו שהוא שופך לעד לרשות הרבים והוא יבוא מחר לשפוך לרשות הרבים בב שופך הוא על הגג והם יורדים לביב החצר והחסדרה מצטרפים בארבע עמות אם אין בחצר ארבע אמות אפשר לצרף גם את החסדרה שתשלים את זה שתי דיוטות זו כנגד זו ומתחת לכל אחת יש חצר פחוטה מארבע אמות מקצתן היינו בני דיותחת עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוכה מותרין ואת שלא עשו עוכה אסורין ולה למה? מה אכפת לך שהם השתמשו עם העוקה של השכנים? שאם ככה הם בסופו של דבר ירדו ויבירו מהבית שלהם את הכלים לחצר של השכנים. וזה כבר אסור כי הם לא עשו עירוב אחד. אומרת הגמרא שירו מקום תשמיש לאדם היינו הכמות מים שאדם משתמש בשבת שיעתיים. וגם שירו שארבע אמות מבליאיות שיעתיים. כתוב בברייתא ככה נקבע העוקה איתן יש ברייטה שכתוב אין צריך לפוק לא צריך לסתום ואיתן צריך לפוק צריך לסתום זה ויכוח אחד ויכוח שני נתמלה העוקה לפני שבת איתני צריך לשפוך איתני אין צריך אומר רב מנה זה לא שתי מחלוקות שונות אלא אחת תנהואו זה אותה המחלוקת מנדה אמר צריך חלפוק. זאת אומרת שהוא סובר שצריך, זאת אומרת שאסור לשפוך מים אם לא תמלא העוקה לכן צריך לפוק. אז הוא גם המנדה אמר שצובר שסובר צריך לשפוך לפני שבת אבל מנדה אמר אין צריך לפוק שלא חייבים שהעוקה תתמלא אז הוא גם יסבור שאין צריך לשפוך. אמר לרב חיא בר מריה ככה הוא אומר לרבי מנה אחי אמר רב יונה אבוך הה בא רבי יונה אבא שלך גם כן אמר ששתי המחלוקות האלה הם מחלוקת אחת כתפרס אם הרצפה של החצר בצורת מדרון אם זה מבפנים היינו הכתפרס לכיוון פנימה חצר אפילו יותר משיעור אפילו יותר מסיעתיים יהיה מותר לשפוך הכוונה אפילו אם החצר פחות מארב 400 לעומת זה אם הכתפרס הוא כלפי בחוץ מבחוץ כלפי רשות הרבים אפילו פחות משיעור יהיה אסור לשפוך הכוונה אפילו אם יהיה פה ארבע עמות יהיה אסור לשפוך אז אלה ענן כמין מתי דיברנו במשנה שזה תלוי עם זה ארבע אמות הפחות בשווה שהקרקע במפלס ישר מתנית פליגה על רבי יוחנן אז הרב מביא שנחלקו רבי יוחנן ורישלוקיש רבי יוחנן סובר שהארבע אמות של המשנה חייבים להיות מרובעות אבל אם זה יהיה שתיים על שמונה לא רשלו כשלומד זה אמר כל אופן שהם הצטרפו אז לכאורה מתניתינפליגיה על רבי יוחנן החצר והחסדרה מצטרפים בארבע עמות לכאורה איך הם מצטרפים לא לריבוע שלם פתר לה בשווה יגיד לך רבי יוחנן שזה היה חצר של שתיים על ארבע ואח סדרה גם שתיים על ארבע זה נהיה ארבע על ארבע מתנית פליגה על רבי יוחנן כתוב המרפסת הגג והחצר מצטרפים בארבע אמות אז אמר רבי חנניה גם פה עוד היא בשווה דע לך שהוא כן דתני בברייתה אחרת הבית ועליה חצרך סדרה אין מצטרפים איך נישב את הסתירה לא האם ניצטריך לתרץ שפה מדובר בשאן שווים אמר רבי ירמיה רבי מאיר ורב לזר בן יעקב שניהם אמרו דבר אחד רבי ליעזר בן יעקב תניהם במשנה רבי ליעזר בן יעקב אומר ביב שקמור ארבע עמות ברשות הרבים שופכים בו מים בשבת כי כיוון שהוא מכוסה זה לא נראה על רשות הרבים חכמים אומרים אפילו גג או חצר 100מה לא ישפוך על פי אבי רבי מאיר איפה רואים שהוא סובר כמוהו דתני סילונות שבקרחים אף על פי היינו צינורות מתחת לקרקע אף על פי שנקובים ישפך לתוכו מים בשבת נברי רב מאר כוונה אף על פי שהם נקובים ונשפחים לרשות הרבים אפשר לשפוך לתוכו כמו רב אליעזר בן יעקב ותני כן אם הייתה מזכלה אם המים זוכלים מתחת לארץ מותר. עכשיו אנחנו מדרגים שורה צינורות מקלחים בו אסור. אם זה לא מזכלה אלא הם מקלחים ישר לרשות הרבים אסור. עכשיו נחזור לשורה הקודמת. אם עונת הגשמים היא גם אם הצינורות מקלכים מותר. כי זה לא ניכר שהוא שופך לרשות סורבים. יש כאן הרבה צינורות שמקלחים ברשות סורבים. טוב עד כאן הסוגיה שלנו. עכשיו תניבר כפורו על הסוגיה שלנו שאם היה מקום צנוע לא ממש שכולם רואים ברשותו רבים מותר כיוון שלא כל הרחוב רואה שוחב שהוא שופך לרשו רבים הדו פליגע דרב זה הברייתה הזאת שבר כפורה היא חולקת על רב לית לקיום ואין תירוץ איזה רב דרב אמר כל שעשו משום מרית העין אפילו בחדרי חדרים אסור פה בברייתה של בר כפורו לא משמע ככה כתוב מפורש אחרת הדרנה הלך פרק צד משתפים בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: