הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נח

הירובין דף נח אנחנו מתחילים חמש שורות מסוף העמוד הקודם אחרי שאמרנו במשנה שקצרה שהיא למעלה מן הים צריכים שיו מחיצה של עשרה טפחים ורק כך אפשר אפשר למלות ממנה מים תני רבי חנניה בן עקביה אומר כצוצרה שהיא למעלה מן הים והיא משטח ישר, אין לה מחיצה, פוחרת את המעזיבה. הוא יכול לעשות חור באמצע הקצוצרה הזאת. הוא משל ומביא. ורבי יעקב ברח בשם רב יסא מבאר לנו והוא שיש בנקב ארבעה טפחים והוא שיש בו רוחב ארבע עמות. זאת אומרת הקצוצרה היא ארבע על ארבע אמות. כל אמה יש לה שישה טפחים. אז מה הרוחב של הקצוצרה? 24 תפחים על 24. אז כשהוא חותך באמצע, שעושה חור באמצע של ארבעה תפחים, נשאר לנו מכל צד 10ה טפחים. אז אם כן, והוא שיו מחיצות גבעות 10ה. זאת אומרת השטח שנשאר אתה רואה אותו כאילו הוא כפוף וגם כאילו הוא יורד כיוון שנשאר לך 10ה טפחים מכל צד אתה יכול להגיד כאילו זה מחיצות תמן אמרה אפילו אין מחיצות גבוהות עשרה גם אם זה לא ריבוע שלם שכל כולו היקף של 10ה טפחים אלא רק בחלקים ממנו נעשת כמשמרת חד משמרת חד הכוונה כמו משפך שאפשר לקפל אותו ואז יש לו בצדדים 10ה טפחים מכל צד רבידי אמר קומרבחיה מותר למלות ואסור לשפוך אז רב חיא אמר לו נמנה חכמים כשאנחנו נעשה רשימה של החכמים נמנה לך עמהון מה הוא התכוון אמר רבי מנאה מגהרמי הוא אמר לו את זה בדרך של זחוק. זאת אומרת הוא מתכוון להגיד לו מה ההבדל? אם אתה מתיר למלות למה שיהיה אסור לשפוך. אמר רבי יוסי ברבי בון, מי לא אמר לי? לא. הוא אמר לו דבר רציני. אמר לו, "אתה צודק, מותר למלות. למה? שמלא ממחיצתו. אבל למה אסור לשפוך? בגלל שכשהוא שופך זה מיד מתפזר חוץ ממחיצתו. אז זה כאילו שופך לחוץ ממחיצתו ולכן יהיה אסור לשפוך." אמר רב חיה ברבה, לא אמר רבי חנניה בן הקבי אלא בים טבריה. שהערים מקיפין אותה ולכן מצד הדין זה נחשב רשוס היוכית. נכון שאנחנו לא מתנהגים כמו רשוס היוכית שם אבל בצירוף זה שאמרנו שיש פה כאילו 10עשרה טפחים שיכולים להתכופף אז הוא התיר למלות. רבי לוזר שאל לרבי יוחנן הן פיוסרוס זרק מתוכה לרשותורבים או מרשות רבים לתוכה מה יהיה הדין פיוסר זה גם כן מקום כזה שמוקף הרים אז אמר לו מה על דעתך יוצא שאין רשות את הרבים לעולם כי כל העולם מלא הרים רשלוקיש אמר לעולם אין רשות הרבים עד שתהיה מפולשת מסוף העולם ועד סופו מהשמע שאפשר למצוא דבר כזה אז הגמרא שואלת מוחלף שיטת רשלוקשדה אמר שהוא אמר מה מפורש אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבוא שנאמר לעתיד לבוא כל גינשיא אז הכל יהיה מישור מתנית פליגה על רשלוקי שכתוב איזה רשות היחיד שבילי בית גלגל ששמה יש טל מתלקט לגובה של עשרה טפחים אז שמה זה רשות היחיד וכן כיוצא בהן רשות היחיד לשבת אבל לעניין טומו זה רשות הרבים לטומו כיוון שהרבים מסתובבים שם. בכל אופן, רואים מכאן ששאר המקומות הם רשות הרבים. אומר רבי יוחנן לא אמר רבי יוסי אלא לעניין סוכה. רבי יוחנן מתייחס לרבי יוסי במסכת סוכה שהוא סומך ומתיר מחיצה תלויה. אז הוא אומר, לא אמר רבי יוסי אלא אל עניין סוכה ולעניין שבת. אף רבי יוסי מודה שלא לא מסתמכים על מחיצה תלויה. מילטה דרבי חנינא אמרה שאף לעניין שבת למה דמר רבי חנינא שהיה סיפור שלטון בא לציפורי בא איזה משהו משלחת של השלטון לציפורי ולכבודם תלו לו כתיות תלו שמה על העמודים וילונות ואז בשבת התיר רבי שמואל ברבי יוסי לטלטל תחתיהם כשיטת אביו שמחיצה תלויה מטרת היינו שרבי שמואל סבר שדעתו של אבא שלו רבי יוסי שמחיצה מטרת גם בשבת כך סיפר רבי חניה. רבי יוסי ברבי בו בשם רב שמואל ברבי יצחוק את דרב יוסי בי רבי חנינא כמו רבי חנניה היינו שמחיצה תלויה מתרת גם בשבת ותו פליגה על שיטת רבי יוחנן שאמר שרבי יוסי איתי רק בסוכה דאמר רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יהודן ורב יוסי חנניה בן עקביה שלושתן אמרו דבר אחד רבי יהודה יוד גשרים המפולשים נפרש את זה קודם כל לפי השיטה שפי תקרה ומחיצה תלויה זה אותו הדין אז רבי יהודה דגשרים מפולשים שהוא סובר שתחתן זה רשות היחיד כי אומרים פי תקרא יורד וסטרן רבי יוסי לסוכה שמחיצה תלויה היא טובה רבי חננה בן עקביה זה מה שלמדנו בתחילת הסוגיה דתני רבי חנניה התיר שלושה דברים התיר קצוצרה באופן הזה שהיא רחבה ארבע על ארבע אמות ועצה שב הוא התיר לטמון בה בשבת שזה לא נקרא דבר המוסיף אבן וגם הבואה תלונתית הוא מתיר כי הוא סובר שלמרות שכתוב שהייתה גזירה שמה יבואו לשחות הוא סבר שעמדו והתירו את הגזירה הזאת בכל אופן מזה שהוא אמר שהם אמרו דבר אחד אז מפורש שהוא סבר שהדין של רבי יוסי הוא נאמר גם לעניין שבת יש הרב מביא פירוש שכאלה שגורסים לא רב יהודה דגשרים הם מפולשים שזה נושא של פי תקרא אלא רבי יהודה שהתיר כותל שעל גבי בור וממילא כל שלושת התנאים כאן מדברים על מחיצה תלויה רבו בשם רב יוסי הדעה דעת מר במשתמשות דרך נקב אבל משתמשות לחוץ מותר כל מה שאנחנו אמרנו במשנה אמרנו ככה שתי קצוצריות זו למעלה מזו אז אסור לה עליונה ולא אסור לה תחתונה, שתיהם אסורות. איך היא משתמשת? שהיא משתמשת דרך נקב ואז כביכול הדלי עובר דרך השטח, דרך הקצרה של התחתונה. אז אני אומר, העליונה לא יכולה להשתמש ברשות של התחתונה, לכן אסור. אבל במשתמש א אבל משתמשות לחוץ אם אנשי הגזוזטרה עליונה משתמשות מחוץ לגזוזרה שלהם היינו גם מחוץ לגזוזתרה של התחתונה והם שואבים ישר מה מלמטה עד לקומה שלהם מותר מה החידוש כאן שאני לא אומר שכיוון שהם משתמשים באוויר שכנגד התחתונה זה גם נחשב שהם משתמשים ברשות אחרת לא לא אומרים כך ותני כן שלוש קצצריות זו על גב זו אסור להשתמש מן העליונה לתחתונה דרך האמצעית אבל משתמש מן החצר לג ואינו חושש ואיך הוא משתמש אמר רבי שמואל ברבי יצחק דעת אמר מבפנים זה אסור אבל מחוץ מותר רבי זהיר החולק הוא אמר בן מבחוץ בין מבפנים אסור למה כי כשאתה משתמש כנגד האוויר של האמצעית זה גם נחשב שאתה משתמש ברשות אחרת אומרת הגמרא מתנית ת פליגה על רב שמואל בר רבי יצחוק שכתוב ככה משלשלים גדרת בשר מעל גבי זיז שגבוה שרה ורחב ארבע היינו הגמרא מבינה עכשיו שהוא רוצה להוריד משמה את הגדרת בשר אז מותר להוריד משם למה צריך שזה יהיה גבוה שרה ורחב ארבע כי אחרת זה כרמלית בכל אופן אם הייתה חלון בינתיים של רשות אחרת אם הייתה חלון בינתיים של ארבעה תפחים אס אסור למה שאין משתמשים רשות לרשות דרך רשות אז מה אתה רואה שכיוון שהוא עובר כנגד החלון אז זה כאילו משתמש ברשות של בעל החלון מפורש כמו רבי זירה לא כמו רב שמואל בר רבי יצרוק מה עבד לרב שמואל בר רבי יצרוק פתר לה בשווה הכוונה שאם מזיז זה בשווה לחלון אז הוא מתייחס להיות רשות החלון שאסור להעביר ממנו לחצר למטה כי זה שתי רשויות אבל אין אוכנמה. אם זה יהיה רק כנגד אוויר החלון, יהיה מותר, כי אוויר החלון זה לא הרשות של החלון. עד כאן דף נח. เ
לצפיה בתכנים נוספים: