הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נד

[מוזיקה] בן דף נד אנחנו מתחילים פרק שמיני כיצד משתתפין בתחומים מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה שזה לדבר מצווה כי בדרך כלל לא עושים עירוב תחומים רק לדבר מצווה וכל מי היינו מבני העיר שקיבל עליו מבעוד יום לסמוך על העירוב אזה מותר אבל מי שהחליט רק משכשך אסור שאין מהרבין משכשך אז מעניין כאן כתוב כיצד משתתפים בתחום לא כתוב מזכה לעומת זה כשאמרנו למעלה כיצד משתתפים במבואים מניח את החבית ואומר הוא מזכה להם אז אומרת הגמרא ולמה לא תנינן מזכון לא תנינן מזכון ולמה לא תנין מזכון שמואל אמר תמן תנינן מזכון כי באמת בעירוביך צרות שיתופי מבות צריך לזכות ברמה בעירובי תחומין דלא תענין למזכון אינו צריך לזכות הוא לא צריך להיות בעל העירוב כפי שהגמרא עוד מעט תבאר את הטעם רבי יוחנן חולק רבי יוחנן אמר כולי חומרין בדבר זאת אומרת זה קל וחומר מה היינו תמן שירו חצירות הם רק מדבריהם בכל אופן אתה אומר מזכין צריכים לזכות בעירוב חובי תחומין שזה דבר שהוא מדבר תורה לא כל כושקן שצריכים לזכות בעירוב אז ככה רבי יוחנן סובר שבאמת צריכים לזכות ואת דרב כרבי יוחנן והגמרא מביאה הרב מביא שהגמרא בבלי בדף פ מביאה את שיטת רב גם כן כמו רבי יוחנן שצריכים לזכות בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות לא צריכים לזכות אז הגמרא שואלת אז למה במשנה למעלה אמרנו שמזכין הגמרא אומרת תנוי אומר רבי יוסי ברבי בונו בא להסביר את שמואל למה בעירובי חצרות צריכים לזכות ובעירובי תחומין לא כי בעירובי חצרות המטרה היא כדי לעשות כל הרשויות כאחת אתה רוצה שכולם יקנו כל אחד לשני את הרשות אז צריכים לזכות בעירוב אבל בעירובי תחומים לא מזכים איזשהיא רשות לכן לא צריך לזכות בעירוב הלכה ב אומרת המשנה כמה הוא שיעורו של העירוב תחומי מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מה זה סעודה מזון זו לחול אבל לא לשבת דברי רב מ רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחול מה אתה חושב שהם חולקים לא אלו ואלו מתכוונים להקל רק במקום שרבי מאיר ביום חול היו אוכלים פחות לחם ובשבת יותר המקום שרבי יהודה היה להפך אז שניהם אומרים לפי הזמן שאוכלים פחות רבי יוחנן בן ברוקה הוא נותן הגדרה כזאת מכיכר בפונדיון מארבע סעין בסלע אז בהבנה הראשונה של הגמרא הכוונה בארבע בסלע יש 48 פונדיונים למה כי בסלע יש ארבע דינרים בכל דינר יש 600 מות אז זה כבר 24 מאות בסלהע ובכל מה שני פונייונים זה 48 פונייונים בסלעז בשעה שאתה קונה בפונדיון כיכר בזמן שמוכים ארבע סעין בסלע אז אם פונג'ון זה אחד חלקי 20 48 של סלע בוא נחלק עכשיו גם את הארבע סעין ל-48 חלקים בכל סיעה יש שש קבים 6 * 4 סעין זה 24 נמצא שבפונדיון אתה קונה חצי קו בחצי קו יש 12 ביצים זאת אומרת מה שתי מה הם השתי סעודות שצריכים לפי רבי יוחנן מברוקה מבינה הגמרא חצי קו 12 ביצים רב שמעון אומר הוא אומר אחרת לא משתי ידות לכיכר משלוש לקו כשעושים מקו אחד שלוש כיכרות אז שני שלי של כיכר אחד זה שיעור שתי סעודות זאת אומרת שתי תשעיות של קו אם רבי יוחנן בןברוקה אמר חצי קו הוא אומר שתי תשיות הקו הכיכר הזאת לפי רבי יוחנן מברקאי חצי קו ולפי רב שמעון שליש קו חציה לבית המנוגה יש לנו הלכה מי שבא אל בית המנוגע נטמע מיד אבל אם הוא שואה שם כדי שיעור אכילה של אכילת פרס מה זה פרס חצי כיכר הוא נטמע לפי רבי יוחנן בברוקס זה חצי כיכר של חצי קו לפי רב שמעון זה חצי כיכר שליש קו וחצי חציה כדי לפסול את הגבייה. מי שאוכל אוכל טמא בשיעור של חצי חצי אז עליו יש טומו. זה דין דרבון עונשי. אם אוכלים טמא אם הגוף שלו נהיה טמא. טוב רב מאיר אומר לפי יום חול בכולה למה דליסלי מה לאכל ביום חול אין לו מה לאכול כל כך הרבה סלטים אז הוא אוכל פתצבחה קצת לחם אבל בשבת דיטימן לא אוכל הוא יכול ללפט את הפת בהרבה לחמים אז אוכל פיט סגין בזמן במקום שרבי יהודה היה בדיוק הפוך רבי יהודה אומר בחולה דליט למה לא אוכל אוכל פיטגין אוכל הרבה לחם אבל בשובת הדליט כל מה לא אוכל יש לו הרבה מיני מאכלים טובים אוכל פייט ציבחר טוב, עד כאן רבו ורב יהודה. עכשיו בברייטא כתוב קרובין דבריהם להיות שווים. מי זה דבריהם? שרבי יוחנן בברוקה ורב שמעון. ככה אומרת הברייתא. והברייתא כאן לא מתכוונת להלכות עירובין אלא הלכות חציה לבית המנוגע או לפסול גביום. בוא תראה איתךמי. איך אתה אומר שהם שווים? ההן אבל דיגולה הוא עושה את הכיכר את הלחם הזה של שתי סעודות חצי קו שזה טרס הרבה. וההן הכיכר של רב שמעון זה שליש קו אבל דיגול התמנה שמונה ביצים ותמר אכן הוא אומר 12 ביצים הוא אומר שמונה איך אתה אומר שזה קרוב להיות שווה מתקנת הגמרא ואומרת לא הבנת רב הונה אמר צמם שליש ליציאה נכון שכשמוכים ארבע סעים בסלע אז הנחתום הוא קנה חצי קו בפ בפונדיון, אבל הוא לא מכו באותו מחיר שהוא קונה, מה הוא גם צריך להרוויח? זאת אומרת, כשהוא קונה קו במעה, אז כשהוא מוכר לנו, הוא מוכר, הוא צריך, הוא משאיר אצלו שליש, הוא מוכר שתי שליש קו במחיר הזה. צא מהם שליש ליציאה. אז אם 12 ביצים שרבי יוחנן בברקה תוריד שליש, נמצא שהוא מכר שמונה. יוצא שרבי יוחנן וברוקה ורב שמעון הם הם לא קרובים, הם בדיוק אותו דבר. כך שואל הרב, אז הם לא קרובים, הם ממש אותו דבר. מה המחלוקת ביניהם? אז אומר הרב שאין החלוני מסתכר אלא קרוב לשליש. לא ממש שליש. רבי יוסי ברביבון נפקלי לאילי נחתומיה כדוד הרב הונה הוא היה מרשה לאותם הנחתומים להרוויח כמו ההגדרה של רבונה להרוויח שליש אבל הוא לחוד כאין שיעורה היינו בשיעור הזה שארב שעיל מקרים בסלע אז באופן הזה אפשר להרוויח שליש לא בכל אופן עד כאן דף נד ‏T
לצפיה בתכנים נוספים: