הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נג

רובין דף נג הלכה ח אומרת המשנה כמה הוא שיעורו בזמן של מרובים אז מספיק שנשים מזון שתי סעודות לכולם בזמן של מועטים צריך שיהיה כי גרוגרת לכל אחד ואחד הרב אמר מרובים זה כבר 17 נשים מועטים 16. זאת אומרת אם הם 16 אנשים הם עדיין נחשבים מועטים וצריכים קריגוגרת לכל אחד ואחד. אמר רבי יוחנן, כל שאינו יחלקו ויש בו כגוגרת לכל אחד ואחד. אז זה הגדרה של מועטים ואם הם מרובים שנסתפק בשתי סעודות לכולם יחד. אז בפשטות רבי יוחנן בא לחלוק על רב. אומרת הגמרא הבון באממה אבל לא פליג. זאת אומרת שבעיקרון כולם מסכימים שכשיש לכל אחד ואחד כגוגרת הם נחשבים מועטים ואם אין הם כבר נחשבים מרובים אז מה הוויכוח למה הרב אמר ש16 רמועטים רבי יוחנן אומר משהו אחר מהדם אמר הרב זה כמו המחלוקת שלמד זה שנלמד בדף הבא בדף נדע מערב כמו רבי מי שרבי רבי מאיר אמר מזון שתי סעודות מזון לאכול אז בדעת רבי מאיר מזון שתי סעודות מספיק ל-16 אנשים כל אחד ואחד כגרוגרת אבל רבי יוחנן מה הד מה רבי יוחנן זה כרבי יוחנן בן ברוקר שרבי יוחנן בן ברוקר הוא נותן שיעור שמזון שתי סעודות זה שמונה ביצים שמונה ביצים בכל ביצה יש שני זיתים. יוצא שזה 16 זיתים. נמצא שבמזון שתי סעודות יש 16 כזיתים. אין 16 גרוגרות. לכן זה כבר נקרא שהם מרובים. אבל בעיקרון גם רב וגם רבי יוחנן שניהם מסכימים שאם יש לכל אחד כגרוגרת זה נקרא שהן מועטים. כמה אין שיערי עירוב. וזה מתייחס למשנה הבאה שאנחנו כבר מיד נראה שרבי יוסי שם אומר שכל מה שצריך שיעור של מזון זה רק בפעם הראשונה אבל בשבת הבואה אחר כך מספיק לנו שיריים כמה זה השיריים כי דאמר רבי יוסי בשם רבוש אזוב שהיזה בו פעם אחת כשר מכאן ואלך שיריים גם אם ישאר כלשהו אפשר לעזות בו אףכה כן שאם נשאר משהו זה מספיק בשביל אירוב חצרות וזה וזה המשנה בהלכה ט אמר רבי יוסי במ דברים אמורים בתחילת העירובה צריך שיעור של מזון שתי סעודות או כי גוגרת לכל אחד אבל בשירי העירוב כלשהו ומה הסיבה וכיוון שהוא כבר בין כך עושה שיתוף במבוי אז בכלל למה צריכים עירוב חצרות לא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות אז ממילא אם נשאר לנו מהשבת הראשונה כלשהו אז אנחנו סומכים על זה אומר רבי שע בן לוי מפני מהרבין בחצרות מפני דרכי שלום מעשה באישה אחת שהייתה דבובה היינו במריבה לחברתה ושלחת עירובה ביד ברה נסתי היא לקחה את ה את הילד הזה וגפפתי ונשקתי חיבקה ונשכה אותו אחר כך הילד אמר לאימי אמרה אחי רחמלי ולא אהבת ידע ככה היא אוהבת אותי ואני לא ידעתי מתוך כך עשו שלום עדהוד כתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום הלכה י אומרת המשנה בכל מערבנו משתתפים חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר הבשוע אומר ביחס לעירוב חצרות כיכר הוא עירוב דווקא לחם ודווקא שלם אפילו מאפס והיא פרוסה אין מערבים בה כיכר כיסר והוא שלם מערבים בו ולמה לא מערבים בפרוסה כי יכולים לבוא בזה על ידי מריבה שהוא אומר אני הבאתי כיכר אתה הבאת פרוסה נותן אדם מעב לחנובוני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירוב דברי רב לזר הוא בא לחנובוני אונחתום אומר לו קח כסף כשיבואו שער בני המבוי לקנות ממך כיכר בשביל העירוב או בני החצר אז אני שותף איתך תזכה אותי זאת אומרת שבעצם הוא רוצה בכסף הזה לקנות זכות בכיכר רב ליעזר אומר זה בסדר החכמים אומרים לא זכו לו מהאותיו אי אפשר אבל מודים בשער כל אדם שזכו לו מהותיו הם מסכימים שהוא יתן למישהו אחר לא לחנוני אומר לו אתה הולך לעשות עירוב אתה הולך לקנות לחם אצל החנוני הנה אני נותן לך כסף ושתיקנו את הלחם תזכה לי חלק בלחם זה בסדר והגמרא תבואר מה ההבדל בין אם הוא נותן לחוני או נותן למישהו אחר אומרת המשנה נושא חדש שאין מערבין לאדם אלא מדעתו זאת אומרת התנקמה שלנו סובר שזה לא ברור שזה זכות למישהו שיהיה לו עירוב בחצר צריכים את הסכמתו את הזה אנחנו נראה שזה רבי מאיר אבל רבי יהודה חולק אמר רבי יהודה באמת דברים אמורים בעירובי התחומים שאתה מזכה למישהו תחום במזרח אתה מפסיד לו במערב מי אמר שזה זכות לו אבל בעירובי החצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו אין חוין לו אלא בפניו אומרת הגמרא רבבו בשם רבי יוחנן הוא מדייק ואומר זאת אומרת שאין המאות קונות דבר תורה הרי חכמים אומרים שאם הוא נותן למישהו אחר לא לכן ואני את המאות סליחה אנחנו צריכים לגרוס עוד פעם חכמים אומרים שאם הוא נותן למישהו את המאות אז זה כן מועיל לעירוב. זאת אומרת המאות קונות דבר תורה. כך צריך לגר שהמאות קונות דבר תורה. ונכון שרבנן אמרו שמאות לא יקנו, אבל לגבי העירוב חצרות השאירו את זה על הדין המקורי. עכשיו תשאל מה אתה אפילו בא לו אצל החנוני ונתן לו כסף? למה אתה לא אומר שמאות קונות והוא שותף בכיכר? שמה יש בעיה אחרת. שניה היא שמה ישכח ויוציאנה שמה כיוון שהחלווני טרות עם הלקוחות שלו הוא ישכח ויוציא עיני ולא ישמור להשתמש בכסף הזה בשביל הכיכר אז הוא בכלל לא לצרף אותו לעירוב לכן זה לא מועיל רבך בשם רב חיננה אומר אבא לא אמר כן אלא איך הוא דיק והחכמים אומרים לא זכו לו מאותיו זאת אומרת שאין המאות קונות דבר תורה ולכן בחנון אי אפשר לתת לו כסף. אז למה הם מודעים משער כל אדם שזכו לו מהותיו? כי שם שכן חנובוני מזכה להם על ידי אחר. כי ההוא שקיבל את הכסף לוקח את הכסף ובא לחנוני ואז החנוני מזכה את הכיכר למי? לכל אלה שנתנו את הכסף. אז זה לא בגלל שהמאות קונות בגלל שהחנונים מזכה את הכיכר לכולם. אמרנו במשנה שאין מערבין לאדם. זאת אומרת עירוב חצרות על מדעתו. מי זה התנא הזה? מתא דרב מאיר. דרב מאיר אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף ורבירו זה שסובר שצריכים גם עירוב וגם שיתוף וצריכים גם הסכמה ולמה צריכים הסכמה למה זה לא בוודאי צרות הגמרא תגיד כבר רבי זהירה בשם רבי יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרב מאר נהגו הכוונה זה לא הלכה גמורה אבל נהגו ככה זאת אומרת שצריכים גם אירוב וגם שיתוף ותענית ציבור הכוונה לגבי נסיעת כפיים רבי יעקב בשם רבי יוחנן עליו ובמגילת אסתר נגו הכל כרב מאיר כמו שאמרנו לגבי להתחיל את המגילה מתחילתה והיא במי אחשוורוש רבי יצחק בן חקולה בשם רבי יהודה רבי יצחק בן חקולה בשם רבי יהודה נסיה מערבין לאדם על כורחו הוא מדבר על שיטת רבי יהודה לפי שיטת רבי יהודה שאומר שזה זכות לו לאדם זה לא רק אם הוא לא יודע אנחנו לא יודעים מה הוא רוצה גם אם הוא אומר בפרש שהוא לא רוצה מערבין לו בעל כורחו ותני כן כופין בני מבוי לזה לעשות להם לחי וקורה זאת אומרת זה חלק מהמחויבות של בן אדם לכל בני החצר אתה גר כאן בחצר אתה גר כאן במבוי אתה מחוייב בעניינים המשותפים כמו שמחייבים אותו לשלם על הניקיון הוא גם מחוייב להשתתף בעירוב שמרב אותני הרי שאמרו לו לערב והוא אינו ממהן מערבין עליו שלא מדעתו מה שאם הוא מפורש ממהן היה ממהן אין קופים אותו לא כמו רבי יצחק בן חקולה אמר רבי יהודה מה אתה רוצה מתניתה הזאת היא דרב מ שהוא סובר שלא קופים בן אדם אבל אם שואלים אותו והוא לא אומר לא אז מן הסתם הוא מסכים אמר רבי יוסי ברבי בון תפתר כדברי הכל שהיה צדוקי הכוונה אם הוא מצטרף לעירוב אם הוא רק לא ממהל אני אומר מסתם יהודי כשר אבל אם הוא ממהל אני מתחיל לחשוב שאולי יודוק דוקי לכן אי אפשר לצרף אותו אז לכן לא שייך לקפוט אותו כי אולי הוא לא בעניין של עירוב בכלל הוא צדוקי ואותן היה שוכח ולא ערב בן שוגג בין מזיד הרי זה אוסר דברי רב מאיר הוא לא יכול לסמוך על העירוב שאנשי החצר הניחו כי רבי מאיר לשיטתו שלא מזכים לבן אדם בעירוב רבי יהודה אומר מזיד עוסר שוגג אינו עוסר רגע למה מזיד עוסר הרי מערבין לו על כורחו. אלא אנחנו חייבים להגיד משום קנס. אם זה קנס אתה אומר באמת העירוב העירוב אבל כיוון שהוא לא ישתף בעירוב כונסים אותו. אז מהה שיהיה הוא אסור אבל חברו יהיה מותר שכל השער יהיו מותרים. אלא מכיוון שיכולים לערב גם בשבילו והם לא ערבו לכן כונסים אותו. טוב. שואלת עכשיו הגמרא לצדדים ולטל לרב מאר זכין לאדם שלא בפניו ואין חוין לו. למה אי אפשר לזכות לבן אדם בעירוב? סבר רב מאר ליתדזחו זה לא ברור שזה זכות למה לא באיברנ שול חברי לביתי בר מדעתי שאדם יכנס לביתו בלי רשותו בלי דעתו רבי באבריד רב פפי בשם רב חמ ברחני למעשה באישה שרוה לך מותה בלא דעתה ואת ההובד דקו מרבי ישמעאל הוא ביקש לאסור כמו רבי מאיר אמר לרבי חיא כך שמעתי מאביך אלו מרבי יוסי כל מה שאת יכול להקל ברובין הקל ותסמוך על דעת רבי יהודה שזכין לאדם דם שלא בפניו.
לצפיה בתכנים נוספים: