הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נב

[מוזיקה] דף נב אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ו אומרת המשנה כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זו לכל בני המבוי ומזכה להם על ידי בנו וביתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו זאת אומרת שכל אלה אין ידן כידו אז כשהוא אומר להם קחו תזכו לשע בני המבוא הם יכולים לזכות אבל אינו מזכה לא על ידי בנו וביתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקנענים. למה? מפני שידן כידו. אז כשהוא נותן להם את זה זה נשאר אצלו. אז הם לא יכולים לזכות את זה למישהו אחר. תני אין מזכה להם בחבית שבמרתף. אמר רבושי, השמכח וישתה. שמה הוא ישתה את החבית הזאת. זאת אומרת הוא לא יכול לזכות להם בחבית שהוא עומד לשתות אותה. לפני הכוונה החבית שבמרתף. אבל סתם אם הם שותפים בחבית שזה לא הדרך שלו לשתות אותה אין חשש עכשיו הגמרא מתייחסת הסוגיה הזאת היא מתייחסת על המשנה במסכת מייסר שני יש דין שאדם שפודע את המיסר שני שלא צריך להוסיף חומש ומותר לו להערים הוא יכול להגיד לחבר שלו קח את הכסף ותבדל את המסר שני שלי ואז ההוא שהוא פודע הוא לא בעלים הוא לא יוסיף חומש אז כתוב שם אומר אדם לבנו ולביתו הגדולים אל החמאות האלו בדל לך המעשר זה וגם לבנו לעבדו ושפחתו העברים אבל הוא לא יאמר כן לבנו ביתו הקטנים לעבדו ושפחתו הקנעני להם הוא לא יכול להגיד את זה מפני שידן כידו אומרת הגמרא מה ענן קיימין שאתה מדבר על השפחה העברית שהוא נותן לה כסף ואומר לה תבד את המצר שני אם היא גדולה היא כבר לא שפחתו זכתה בסימנים ברגע שיש לה סימנים שהיא גודלת יוצאת לחירות אם היא קטנה הקטן זוכה איך הוא נותן לה כסף שהיא תבדה היא לא זוכה בזה אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי תיפתר כמן דאמר שסובר במסכת תרומות שהקטן תורם אמר לה אז מה ואפילו כמנדה אמר הקטן תורם הקטן זוכה אז הרב מבאר שזה שקטן יכול לתרום זה מדובר בקטן שהוא שהוא מופלא סמוך שהוא הגיע לעונת נדרים אז יש ריבוי התורה ריבתה שהוא גם יכול לתרום לומדים את התרומה מנוד אבל זה עדיין לא אומר שיש לו זכי איך אתה יכול לתת לקטן הזה מהסר שני ביד אז הוא אומרת הגמרא על דתן דרבנין דתמן על דעת רבני בבל ניחה שמה תמן אמרין בשם רב נחמן ב יעקב ילד כזה כל שנותים לו אתגוז ומשליכו צרור גוש אבן ונוטלו זה בלי שום דעת המוצא בידו כמוצא בהשפה דמי אין זה שום גזל אפילו לא מדי רבוננו אבל אם זה הוא כבר מבין קצת יש לו אגוז ונותלו צרור הוא משליכו גזלו גזל מפני דרכי שלום לא מדאורייתא אבל מדרבנן ואם הוא עוד יותר פיקח קצת שכבר מה אגוז וצרור ונוטלו ומצניעו הוא מביא הולך הזמן הוא מביא את האגוז הזה זה כבר רמה כזאת שגזה לא גזל גמור זכה לעצמו אבל לאחרים רב הונה אומר כשם שזוכה לעצמו כך זוכה לאחרים אז לפי הרבנן דתמן השבחה הזאת היא כבר ברמה כזאת שהיא יודעת להצניע את זה לאחר זמן אז היא יכולה לזכות לעצמה אז אם הוא יתן לה את הכסף של המסר שני תוכל לבדות את המסר שיני בלי חומש את הכסף תבדוע את את הכסף הזה את המסני על הכסף בלי חומש הכל מודים שאין מתנתו מתנה של הקטן דכתיב כי יתן איש מתנת איש מתנה מתנת קטן אין מתנה טוב, עד עכשיו דיברנו על רבנן דתמן, דברי חכמים, זאת אומרת, הרבנן דאחה, מה הם סוברים? מה הם חולקים? מה הם סוברים? אומרת הגמרא, רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן, רבי יעקב בשם רבי יוחנן, לעולם אין גזלו מחובר עד שיביא שתי שערות. אין לזה דין גזל גמור עד שהוא יהיה גדול. אבא בואו בשם רבי יוחנן הוא מסביר הדעת אמר להוציא ממנו בדין כל מה שאנחנו אמרנו לפי רבנן דתמן שהקניין שלו כן קניין והוא זוכה זה רק לגבי זה שמי שלקח ממנו מוציא ממנו את זה בדין ידוע שכל גזל שהוא גזל מדבריהם הוא לא יוצא בבס דין אז על זה אמרנו שאם הוא כבר ילד שהוא שומר את האגוז לאחר זמן זה כבר אצלו בוודאות ואפשר להוציא את זה בבית דין אבל זה לא זה עדיין לא קניין גמור דאורייתא אבל לקורבן הוא לשבועה כל עם המודה עד שיביא שתי שערות אם מישהו יגזול ממנו את זה וישבה לו על זה לשקר הוא לא יהיה חייב על זה קורבן וחומש זה לא נחשב שזה שלו של הקוטן הזה לגמרי עד שהוא יביא שתי שערות רבי יוסי ביי מי אתה אתה אף לעצמו לא יזכה תכתיב אל ראהו גם תדרוש את הפסוק עד שיהיה כראהו ועל זה הגמרא לא עונה עכשיו אומרת הגמרא ברם כרבונון דהוכה אז איך נסביר את המשנה על ידי עבדו ושפחתו העברים איך להסתדר עם המשנה אז אומרת הגמרא רבי יוסי ברבי בון משם רבי שמעל ברבי יצחק ירדו לה בשיטת הפעות. המשנה היא כמו המנדה אמר במסכת גיטין ששמה כתוב דתנינה הפאות מקן מקח וממקרן ממכר במטלטלים ילד שהוא כבר שט כבר שבע שהוא כבר יודע בטיב משא ומתן מקרן מקח וממקרן ממקר למה אז הגמרא שמה הגמרא שמה מבארת שרבנן תיקנו להם זכי בכוח של אףקרבזן אפקר בגלל שאחרת הם לא יוכלו לחיות מאיפה הם יאכלו אם הם לא יוכלו קצת לעשות מקח וממכה טוב אז זאת אומרת ככה שאלנו למה המשנה במסרשני אומרת שאדם יכול לזכות על ידי שפחתו העברית או רבנן דתמן יגידו שזה ילדה כבר שהיא נותים לה אגוז היא שומרת את זה לאחר זמן רבנן דאחה יגיד תגידו שהמשנה הזאת של מיס השני כמו המשנה של הפירות בגיטין שהיא סוברת שתיקנו שיש להם מקח וממם כך מאז שהם יודעים בטיב משא ומתן שאלות עכשיו הגמרא תנינן במשנה שלנו פה בעירובין מה קראנו אבל אין מזכה לא על ידי בנו וביתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקננים למה מפני שידן כידו אבל אם זה קטן שהוא לא הבן שלו אין ידן כידו מהשמע שכן אפשר אפשר לזכות על ידי הקטן איך אנישבנן דקיסרין אמרין כאן בשיש דעת לקתינוק כאן בשאין דעת לתינוק כל מה שרבנן דתמן אמרו שהקטן לא זוכה לאחרים זה שהוא עוד לא הגיע לעונת הפאות הוא רק שומר אגוז לאחר זמן אבל אם הוא כבר הגיע לעונת הפאותות שיש דעת לתינוק הוא יכול גם לזכות לאחרים זה במשנה שלנו רואים מן תנינן במשנה בפרק השואל בבו במציאה השואל פרה ושלחה לו ביד בנו ביד אבדו ביד שלוחו ומתה פטור אבל אם הוא אמר לו תשלח לי ביד האבד שלך ביד השליח שלך ברגע שהוא שלח ביד העבד ומתה שואל כבר חייב באחיות הגמרא מבינה למה שכשהוא אומר לו רובן תשלח לי ביד העבד שלך אז העבד של רובן יכול לזכות לשואל מה אדם אמר שהעבד מזכה מרבו לאחר? אמר רבי אלעזר, תיפטר תעמיד את המשנה שם בעבד עברי. אמר רבי יוחנן ואפילו תמר בעבד קנני, תיפטר ואומר לו פתח לה ובאה מאליה. זה לא בגלל שהעבד של הבעלים מקנה את זה לשואל, לא. אלא כמו שכשהשואל אומר, "תפתח את הדלת יא תבוא אליי". עצם זה שהוא שלח בגלל הדיבור שלו, אז בעצם השואל אומר, "אני מקבל אחריות." אז גם כשהשואל אומר לו, "תשלח לי ביד עבדך", מה אומר לו? אני מקבל כבר אחיות אבל זה לא בגלל שהאבד זיכה לו ותני כן היא נהיגה המשיכה קורא לה ובת נתחייב לשלם כשואל בגלל שזה לא בגלל קניין אלא בגלל שהוא כבר קיבל על זה אחריות רבי זעירה שמעלה לה מנהדה אמרנו במשנה אבל אין מזכה לא על ידי בנו וביתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקנענים מפני שידן כידו אז מה תורה מפה תדע אמרה שאין הבת זוכה מרבו לאחר אומרת הגמרא אפשר לדחוט את הרב ולהגיד שהמשנה שלנו טיפתו כרבי מי שהוא אמר ידבת כיד רבו דמי פשוט אמר זה לא יסתדר עם רב מאיר למה ואותה במשנה שלנו שהוא מזכה על ידי אשתו התלך ממר דרב מאיר עבד איתך ממר דרב מאיר הרי הוא עבד יד אישה כיד בעלה זה לא הסתדר עם רב מאיר רב חנינא בשם רבי רבי פנחס תיפטר כאין תניה כמו הבריתה הזאת בדעת רב מאר דתניה אשתו אינה פודעה לו מהס שנים כי יד אישה כי בעלה רבי שמעון בן אלוזר בשם רבי מאיר אשתו פודה לו מהס שני דהן תניה עבד רב מא יד עבד כיד רבו ולא עבד יד אישה כיד בעלה כי עבד ממש גופו קנוי לו אבל אישה אין גופה קנוי לו זה רק תקונו ורבונון שהוא זכה במעשה ידיה אז אם כן היא עצמאית והיא יכולה לזכות מבעלה לאחרים. אומרת המשנה, הלכה ז', להתמאט האוכל. מוסיפו מזכין צריך להודיע. נתאספו עליהם, באו דיירים חדשים כאן במבוי. מוסיף ומזכה וצריך להודיע. מה הוא צריך להודיע? הוא לא צריך לבקש רשות. מה הוא מודיע? הוא מודיע להם את ההלכה שהוא יכול לזכות להם גם בלי שהם יגידו שהם רוצים. לכאורה מה כתוב פה? נתמעט האוכל. איך נתמאט את האוכל? מבינה הגמרא שהוא אכל את זה. מה איך הוא אכל? הרי הוא זיכה את זה לכל השכנים. אז לכאורה לעיתדה אמרה שאינו מזכה להם בגופו של אוכל שהוא לא מזכה להם את זה לבעלות ממש שזה יהיה שלהם אלא הוא מזכה להם שיהיה להם שם עירוב כאן. אומר רב חנינ אתה יכול להעמיד תיפטר שאיך זה תמעט שגררו עכברים. לא שהוא אכל אבל באמת זה קניין גמור של כולם. אסור לו לאכול את זה לבד. עד כאן דף נב.
לצפיה בתכנים נוספים: